העליון: הקרקע עליה נמצא מרכז ויצמן בתל אביב לא שייכת לטמפלרים

בית המשפט דחה עתירה של צאצא הטמפלרים נגד עיריית תל אביב להשבת קרקעות והטיל על התובע את הוצאות המשפט

שלומית צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלומית צור

בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה על ידי אזרח אוסטרלי כנגד עיריית תל אביב להשבת קרקע בתחום בית החולים איכילוב שהיתה חלק מאדמת שרונה.

מדובר בעתירה שהוגשה בשנת 2005 על ידי אזרח אוסטרלי, מצאצאי הטמפלרים שהתגוררו בארץ ישראל עד הקמת המדינה. העותר טען כי סבו היה בעלי הקרקע בשטח בית החולים איכילוב, ולטענתו קרקע זו הופקעה מסבו על ידי העירייה בשנים 1945 ו-1948 לצורכי הקמת בית חולים עירוני, וכיום בנוי עליה המרכז המסחרי "מרכז ויצמן". העותר דרש שהעירייה תשיב לו את הקרקע, או לחילופין ישולם ערכה בסך של כ-100 מיליון שקל.

העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה, מאחר שהקרקע נרכשה משלטונות המנדט הבריטי, שהלאימו את כל רכוש הטמפלרים בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה. הלאמת הרכוש על ידי הבריטים נעשתה כיוון שהטמפלרים היו נתינים גרמניים, שאף הביעו הזדהות גמורה עם המשטר הנאצי ומשכך הוכרזו כנתיני אויב.

עוד טענה העירייה כי רכשה מאת האפוטרופוס הבריטי לנכסי אויב את כל אדמות הטמפלרים במושבה שרונה ושילמה תמורה מלאה בגינם, ועל כן מדובר בעסקת מכר רגילה שדיני ההפקעות אינם חלים עליה. כמו כן, בשנת 1962, בהסכמים בינלאומיים בין מדינת ישראל לבין ממשלת גרמניה, קיבלו הטמפלרים פיצוי מלא בגין כל רכושם בארץ ישראל, תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט על כל תביעותיהם בארץ ישראל.

העירייה טענה כי גם מבחינת דיני ההפקעות אין חובה להשיב את הקרקע משום שלא שונה יעודה למטרות שאינן ציבוריות, וכן משום התיישנות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי על המקרה הנדון חל תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות, הקובע תקופת התיישנות של 25 שנה לגבי הפקעות שבוצעו לפני ה-15 בפברואר 2010. מאחר שחלפו למעלה מ-60 שנים מיום ההפקעה, רשאית העירייה, לפי בית המשפט, לנהוג מנהג בעלים בקרקע, ולא חלה עליה כל חובה להשיב את הקרקע לעותר.

כמו כן, קבע בית המשפט כי תכלית ההפקעה לא חדלה להתקיים ביחס למרכז ויצמן וכי השימושים המסחריים במרכז נלווים לשימושים העיקריים של בית החולים איכילוב, ועל כן הצורך הציבורי ממשיך להתקיים.

עוד קבע בית המשפט העליון כי אף מבחינת דיני המסחר עם האויב דין העתירה להידחות. בית המשפט קבע כי משהולאם רכושם של מורישי העותר על ידי האפוטרופוס לנכסי האויב הבריטי, אין לעותר זכות לתבוע את השבת הקרקע או תשלום פיצויים בגינה.

בית המשפט העליון קיבל גם את טענת העותרים לפיה ההסכמים הבינלאומיים שנחתמו בין ישראל לבין גרמניה הסדירו אף הם את תשלום הפיצויים לטמפלרים תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט של כל תביעה בנוגע לרכוש בארץ ישראל.

בית המשפט חייב את העותר בתשלום הוצאות לטובת העירייה בסך 40 אלף שקל.

בית החולים איכילובצילום: קידר ניר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker