תושב בצרה בן 90 חויב להרוס עסקים מסחריים שהפעיל בנחלה שלו - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושב בצרה בן 90 חויב להרוס עסקים מסחריים שהפעיל בנחלה שלו

בית משפט השלום בנתניה קיבל את תביעת מינהל מקרקעי ישראל נגד תושב מושב בצרה שביצע שימושים חורגים נרחבים בשטחי הנחלה שלו

2תגובות

>> בית משפט השלום בנתניה קיבל את תביעת מינהל מקרקעי ישראל נגד תושב מושב בצרה שביצע שימושים חורגים נרחבים בשטחי הנחלה שלו, והורה לו להרוס את כל שמונת המבנים הבלתי חוקיים שבנה. במינהל מקווים כי פסק הדין הוא סנונית ראשונה מתוך יותר מ-20 תביעות שהוגשו נגד בעלי משקים במושב היוקרתי, שלדברי המינהל מתאפיין בריבוי עבירות על חוקי המינהל.

פסק הדין שניתן על ידי השופטת הדס עובדיה לא גילה התחשבות גם בגילו המופלג של בעל המשק, אדם בן 90 שאינו בקו הבריאות. בית המשפט קיבל את טענת המינהל, שיוצג על ידי עוה"ד צילי עקיבא וניב ארד ממשרד אילן שרקון, שלפיה התושב ביצע שימושים חורגים נרחבים בשטחי הנחלה כשהפעיל בית מלאכה לאלומיניום, מחסן ציוד לגני ילדים ובית מלאכה לדלתות, וכן הכשיר שטח נוסף לאחסון ברזל. בית המשפט הורה לתושב להפסיק את כל השימושים שאינם לחקלאות או למגורים. עובדיה פסקה כי על בעל הנחלה להרוס את המבנים שנבנו ללא הסכמה או היתר של המינהל ולשאת בעלויות בעצמו - זאת בנוסף לשכר טרחת עו"ד בסך 17 אלף שקל שיישא הנתבע.

בהחלטתו ציין בית המשפט כי ההליכים נגד התושב נמשכים עוד מ-2004, ומצטייר הרושם שלאורך שנות התנהלות ההליך נמשכו השימושים החורגים בנחלה ללא הפרעה וללא תמורה למינהל. "משהוכיח המינהל בעדויות מהימנות כי השימושים הנעשים בנחלה הם שימושים מסחריים, שלא רק לצורכי מגורי הנתבע עצמו או לחקלאות, ואפילו לא הוכח כי השימוש היה רצוף, ואפילו לא הוכח תוכן השימוש בכל אחד מהמבנים בכל אחד מהחודשים - הרי עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת תביעה זו.

פסק הדין ניתן ימים ספורים לפני פסק דין של בית המשפט העליון בנושא המושבים והקיבוצים המסדיר את החלטת מינהל מקרקעי ישראל מס' 1101, שמסדירה את השימושים המסחריים בנחלות חקלאיות בשטח של עד 500 מ"ר.

עקיבא הסבירה כי לאורך השנים טענו בעלי נחלות במושבים כי הם משכירים מבנים שבנחלתם מתוקף החלטה זו, אלא שבשל העתירות שהוגשו נגד ההחלטה מאז 2004, אין לה תוקף, והמינהל נוקט אמצעים משפטיים נגד בעלי הנחלות המשכירים שטחים לצדדים שלישיים בנחלותיהם. גם הבג"ץ שניתן ביום חמישי האחרון לא יכול היה לסייע לתושב בצרה, שכן פסק הדין קבע שמותר להשתמש בשטח החקלאי לצורכי מסחר אבל אסר על השכרתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#