בקשה לייצוגית: עיריית רמלה גובה ארנונה גם על שטח משותף - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקשה לייצוגית: עיריית רמלה גובה ארנונה גם על שטח משותף

תושבת העיר טוענת כי העירייה שינתה את שיטת החישוב לגביית ארנונה למגורים - וגבתה מהתושבים יותר מ-10 מיליון שקל שלא כדין

2תגובות

>> האם עיריית רמלה גובה ארנונה מנופחת מתושביה בניגוד לדין? תושבת העיר ורד מאושר הגישה באחרונה בקשה לתביעה ייצוגית נגד העירייה בסך של יותר מ-10 מיליון שקל, בטענה לחיובים בניגוד לחוק בגין שטחים משותפים.

מהבקשה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז, באמצעות עוה"ד יצחק מיוחס ויעל דיין ממשרד מיוחס ושות', טוענת מאושר כי היא מתגוררת בדירה בשטח של 67 מ"ר ברחוב וילנא בעיר, ואילו העירייה החלה לחייבה בארנונה לפי שטח של 73 מ"ר. לטענת מאושר, בירור שערכה מול העירייה גילה כי 6 המ"ר הנוספים שבגינם חויבה הם החלק היחסי של השטחים המשותפים בבניין.

לטענת מאושר, עיריית רמלה שינתה את שיטת חישוב הארנונה בניגוד לחוק כך שתוכל לגבות תשלום בגין השטחים המשותפים. בבקשה לתביעה טוענים עורכי דינה של מאושר כי "לפי צווי הארנונה ברמלה ל-1985-2005, שיטת חישוב שטחן של דירות מגורים בבית משותף לא כללה את החלק היחסי ברכוש המשותף", ולפי תקנות המדינה, העירייה אינה רשאית לשנות על דעת עצמה את צווי הארנונה וגם לשרי האוצר והפנים אין סמכות לאשר את השינוי.

עם זאת, נכתב, "החל ב-2006 ועד כה כוללים צווי הארנונה של המשיבה הוראה בדבר חיוב החלק היחסי ברכוש המשותף. עיריית רמלה לא קיבלה אישור לשינויים אלה ואין בסמכותה לאשרם".

עו"ד יצחק מיוחס מסביר כי "עד שנת הכספים 1985, לרשויות המקומיות היתה אפשרות לקבוע לפי שיקול דעתן את תעריפי הארנונה ואת שיטת חישוב השטח לצורך חיוב הארנונה. ב-1985 חוקקו 'חוקי ההקפאה', שהקפיאו את התעריפים ואת הגדרות הקבועים בצווי הארנונה והתירו לרשויות המקומיות להעלות את שיעורה בכל שנה בשיעור שנקבע בחוק בלבד.

"חוקי ההקפאה איפשרו לשר הפנים ולשר האוצר להתיר לרשות מקומית להעלות את תעריפי הארנונה ו/או לשנות את ההגדרות הקבועות בצו הארנונה בהתקיים נסיבות מסוימות, אך קבעו גם כי לשרים אין סמכות להתיר שינוי בשיטת חישוב שטח נכס קיימת לצורך חיוב הארנונה".

עקב התנאים שנקבעו בחוק, שיטת חישוב השטח לצורך גביית ארנונה שונה כיום מרשות מקומית לאחרת. כך למשל, בתל אביב מחושב שטח הדירה נטו, ללא שטח קירות פנים וקירות חוץ וללא החלק היחסי בשטח המשותף. לעומת זאת, ברעננה מחושב השטח ברוטו, כולל החלק היחסי ברכוש המשותף.

לדברי מיוחס, יש רשויות מקומיות ששינו את שיטת חישוב שטח הנכס כפי שנקבעה על ידן בעבר במטרה להגדיל את הכנסותיהן - אך, כאמור, הדבר אינו חוקי. כדי לוודא שעירייה פועלת כדין, אומר מיוחס, "אזרח מן השורה אינו יכול להסתפק בבדיקת שיטת החישוב הקבועה בצו הארנונה, אלא עליו לבדוק גם את צווי הארנונה לשנים קודמות ולוודא כי שיטת החישוב לא השתנתה".

לבקשה לייצוגית של מאושר צורפה חוות דעתו של הכלכלן מארק פייסחוב, המתמחה במיסוי מוניציפלי, שלפיה העיריה גבתה שלא כחוק כ-10.2 מיליון שקל בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה. עורכי הדין המייצגים את מאושר מבקשים מבית המשפט לכלול בתביעה היצוגית את כל תושבי העיר המחזיקים בדירות מגורים בבתים משותפים שחויבו בארנונה ב-24 החודשים האחרונים.

מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "מעיון ראשוני עולה כי אין בסיס לתביעה ועליה להידחות על הסף מאחר שעיריית רמלה אינה גובה תשלומי ארנונה בגין שטחים משותפים בבנייה רוויה למגורים. משכך, המדובר בבקשה קנטרנית שאינה מבוססת על אדנים משפטיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם