"אין קיצורי דרך": בוטל הסכם להקמת פרויקט מגורים לצעירים שהסעיר את זכרון יעקב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אין קיצורי דרך": בוטל הסכם להקמת פרויקט מגורים לצעירים שהסעיר את זכרון יעקב

השופטים דפנה ברק ארז ודוד מינץ קבעו כי החוזה, שעליו חתם ראש המועצה המקומית לשעבר, אינו תקף, מאחר והוא לא אושר במועצת המליאה ■ "דרך המלך לקידום פרויקטים משותפים עם הרשות אינה באמצעות חוזה עסקי ללא אישורה של המועצה"

6תגובות
זכרון יעקב
איתי סיקולסקי

בית המשפט העליון קבע אתמול (ג') בדעת רוב כי החוזה, שעליו חתם ראש המועצה המקומית זכרון יעקב לשעבר, אלי אבוטבול, בשם המועצה, הכולל התחייבות כלפי חברה יזמית לתמוך בפרויקט מגורים לזוגות צעירים בני המושבה, אינו תקף. המשמעות היא שהמועצה יכולה להסיר את תמיכתה בתוכנית.   

מדובר בתוכנית באזור שיועד למלונאות המוכר כמתחם מלון "עדן אין". על רקע המחלוקת שנוצרה בעקבות הפרויקט, התפטר ראש המועצה הקודם, אבוטבול, באפריל 2016, ובעקבות כך התקיימו בחירות חדשות. לראש המועצה החדש נבחר זיו דשא, שהיה בין המסתייגים מהתוכנית והיה בין מגישי ההתנגדות לה, לצד תושבים נוספים.

באמצע 2015 נחתם חוזה בין המועצה המקומית זכרון יעקב לבין חברת מאיר אפרת אחזקות בנוגע לבנייה של 144 יחידות דיור בקרקע בבעלות מאיר אפרת. הייעוד המקורי של הקרקע היה "מלונאות ונופש" והחברה נדרשה לפעול לשינוי הייעוד למגורים באמצעות הגשת תוכנית לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה.

חברה זרה היא זו שיזמה את התוכנית לשינוי הייעוד, אבל במסגרת החזה התחייבה מאיר אפרת לקחת על עצמה את תפקיד היזמית במקום כאשר גם המועצה צורפה כיזמת התוכנית ומגישתה.

במסגרת החוזה שנחתם בין הצדדים, התחייבה המועצה לתמוך בתוכנית במסגרת הליכי התכנון, בכפוף להחלטות רשויות התכנון ולהוראות החוק ובכפוף לקיום התחייבויות שונות של חברת מאיר אפרת אשר פורטו בחוזה.

באוגוסט 2016 התקיים במליאת המועצה דיון על התוכנית ביוזמתו של ראש המועצה החדש דשא, בסיומו הוחלט ברוב דעות כי המועצה תגיש ערר על התוכנית למועצה הארצית לתכנון ולבניה ותעביר את הסתייגותה לוועדה המחוזית. בתגובה הגישו חברת מאיר אפרת והחברה הזרה תביעה לבית המשפט מחוזי בחיפה נגד המועצה.

הטענות העיקריות היו כי המועצה אינה רשאית לחזור בה מהתחייבותה החוזית לתמוך בתוכנית, וכי התנגדותה לתוכנית נובעת משיקולים זרים ופוליטיים ואף נגועה בניגוד עניינים של דשא.

במאי 2017 קיבלה השופטת עפרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה את התביעה והורתה על אכיפת התחייבותה של המועצה לתמוך בתוכנית, ועל כך שהמועצה תחזור בה מהודעתה.

המועצה עירערה לבית המשפט העליון שביטל את הפסיקה. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי החוזה אינו תקף מאחר שלא אושר במועצת המליאה. היא הוסיפה כי גם אם הוא היה מאושר, ייתכן שלמועצה הייתה אפשרות להשתחרר ממנו. לדבריה, "במקרים שבהם ההתקשרות החוזית אכן נסבה על סוגיה משמעותית שלחילופי השלטון היה קשר אליה, וברקע מצוי אינטרס ציבורי או צורך ציבורי חיוני שאותו השלטון החדש מבקש לקדם, האפשרות של השתחררות מהחוזה תהיה ראויה להיבחן. הדברים אמורים באופן כללי כמובן, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות".

ברק-ארז ציינה כי השיעור אשר נלמד מהשתלשלות האירועים במקרה הזה היא כי בעניינים בעלי חשיבות ציבורית אין מקום לקיצורי דרך. "המועצה היא הגוף הנבחר של הרשות המקומית, ועל כן היא האחראית על קבלת החלטות שיש להן השלכות על האינטרס הציבורי", הוסיפה, "בהתאם לכך היא אף מחויבת בסטנדרטים של שקיפות וכפופה לכללי המשפט המינהלי באשר להליך קבלת החלטות תקין. דרך המלך לקידום פרויקטים משותפים עם הרשות – עניין שאין בו פסול כשלעצמו – אינה אפוא באמצעות חוזה עסקי הנכרת ללא אישורה של המועצה. במובן זה, הדרך הקצרה היא לפעמים הדרך הארוכה".

אל עמדה זו הצטרף השופט דוד מינץ, שאף הוא סבר כי מאחר והסמכות לתמוך בתוכנית לא הייתה נתונה בידי ראש המועצה אלא בידי המועצה, ההתחייבות ניתנה בחוסר סמכות והיא בטלה.

השופט יוסף אלרון היה בדעת מיעוט. הוא קבע כי בנסיבות העניין, על אף שלא נתקבל אישור של מליאת המועצה, בניגוד לנוהג הרצוי, אין בכך כדי להביא לביטול התחייבויותיה של המועצה על פי החוזה. הוא ציין כי אין חולק כי החוזה נחתם כדין על ידי ראש המועצה והגזבר, אך גם עולה כי המועצה, בהרכבה הקודם, לא התנגדה לתוכן החוזה ולהתחייבויותיה על פיו, ואם העניין היה מובא לפניה כנראה שהיא היתה מאשרת אותו. "יתירה מזאת, אף אם הייתי סבור, כחברתי השופטת ד' ברק-ארז, כי החוזה נחתם תוך פגם של חריגה מסמכות, בהיעדר אישור מליאת המועצה, הרי שאין בקיומו של פגם זה לבדו כדי להצדיק את ביטולו המוחלט של החוזה".

את המועצה המקומית ייצגו עורכי הגין מרדכי בייץ וחני רוטשטיין-כהן ממשרד יגאל ארנון. את חברת מאיר אפרת והחברה הזרה ייצג עורך הדין ישי בית און.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#