מזכיר התנועה הקיבוצית: בג"ץ הקרקעות אינו ישים בנוסח הנוכחי ויישאר על המדף - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מזכיר התנועה הקיבוצית: בג"ץ הקרקעות אינו ישים בנוסח הנוכחי ויישאר על המדף

תושבי היישובים והקיבוצים שמחים על האפשרות שהעניק להם בג"ץ למכור יחידות דיור בשטחיהם - אך טוענים כי ההגבלה על השכרתן לצורכי מסחר פוגעת בפרנסתם

3תגובות

>> שלושה ימים לאחר פסק הדין הדרמטי של בג"ץ בעניין הבעלות על הקרקעות במושבים ובקיבוצים - התגובות לפסיקה מעורבות. במושבים מברכים על האפשרות שניתנת להם כעת לפצל ולמכור יחידת דיור בנחלה, אך טוענים כי האיסור על השכרת שטחים בנחלה למסחר יפגע בהם קשות. בקיבוצים שמחים על האפשרות לרשום את הבתים על שם החברים - אך חוששים כי לא יוכלו לממש את האפשרות שניתנה להם בגלל היעדר מקורות מימון.

ביום חמישי נתן בג"ץ תוקף להחלטות 979 ו-1101 שקיבל מינהל מקרקעי ישראל, שמסדירות את זכויות הבעלות של בני הקיבוצים והמושבים על דירותיהם. כמו כן, אישרו השופטים קיום פעילות מסחרית בנחלות החקלאיות של המושבים, אם כי ביטלו את האפשרות להשכיר את פעילות זו.

נמשכות גם הטענות לקיפוח המגזר החקלאי וההתיישבותי לעומת המגזר העירוני בפסיקה הטרייה, בעקבות השינוי שהכניס בג"ץ להחלטה 1101 של המינהל, הקובע כי כעת מושבניקים לא יוכלו להשכיר שטחים בנחלתם לצורכי מסחר. ראש מועצת דרום השרון, מוטי דלג'ו, המכהן גם כיו"ר האיחוד החקלאי, מסביר כי למרות השיפור במצבם של המושבים - שיוכלו למכור כעת יחידת דיור - האיסור להשכיר שטחי מסחר בתחומי הנחלות יפגע מאוד בתושבים.

"מדובר בפגיעה בתוכניות קיימות שאושרו בעבר על ידי מוסדות סטטוטוריים וועדות לתכנון ובנייה, המאפשרות למושבניק להשכיר שטח של עד 500 מ"ר בנחלה שלו לעיסוק לא חקלאי", אומר דלג'ו. "ההיגיון מאחורי אותה החלטה סטטוטורית היה להעניק לחקלאים - בעיקר מושבניקים ותיקים שכבר לא עוסקים בחקלאות - הבטחת הכנסה. בכל מדינות אירופה נכנסו חלק מהחקלאים לתחום של השכרת שטחים בעקבות המשבר בחקלאות. במציאות של היום, כיצד יתפרנס חקלאי בן 70 אם לא יוכל להשכיר את המחסן?"

מנגד, האגודה לצדק חלוקתי, שיצאה נגד השכרת שטחים מסחריים במושבים, שבעת רצון מביטול האפשרות להשכיר מבנים לתעסוקה לא חקלאית במושבים. עם זאת, באגודה מסרו כי "האגודה מצרה על כך שלא התקבלו יתר טענותיה בעתירה לגבי מסחור הקרקע למגורים: החלטה 979 מאפשרת בנייה נרחבת ומקנה הטבות בלתי סבירות שלמעשה מתמרצות את החקלאי לזנוח את החקלאות לטובת נדל"ן ולגרוף רווחים במנותק מהמטרה החקלאית שלשמה נמסרה הקרקע. לעמדת האגודה, על בית המשפט העליון היה לבטל גם את החלטה 979".

העתירות לא עזרו

החלטה 979, שאישרה מועצת המינהל במארס 2007, היתה אמורה לשפר באופן משמעותי את מצבם של חברי הקיבוצים, ולאפשר להם סוף סוף לרשום את בתיהם על שמם. אך העתירות לבג"ץ כנגד ההחלטה הקפיאו את כל תהליכי הרישום מאז 2004 ועד יום חמישי האחרון, אז בג"ץ אמר את דברו ודחה את העתירות.

שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת הנגב, רואה בחיוב את פסיקת בג"ץ בעיקר בהקשר הקיבוצים. לדבריו, ההחלטה פותחת את הדרך בפני אלפי חברי קיבוצים לחזור ולחיות במקום שבו נולדו וגדלו.

"החברה הקיבוצית נפגעה עם השנים - מבית ומחוץ", אומר ריפמן. "פקידי הממשלה, העמותות השונות והציבור בישראל לא השכילו להבין את המשבר העמוק שעוברת החברה הקיבוצית, וניסו לנשוך ולנגוס בחלקתם. לכן לא היה מפתיע שבני הקיבוצים עזבו את הקיבוץ.

"השינויים ביישובים הקיבוציים בשנים האחרונות, כמו תהליכי הפרטה, שיוך דירות והכרה ביכולת ליישב מחדש את הקיבוצים, מביאים גל אדיר של חזרת בנים ליישוביהם", הוסיף ריפמן. "העובדה שביתם יהיה רשום על שמם היא נקודת אור - כי לא מדובר בהכרה בהם מתוך מסכנות, אלא מתוך גאווה על כך שהם רוצים לחזור. אין ספק שהפתרון אינו מושלם, אך איני בטוח שקיים פתרון טוב יותר".

ריפמן התייחס גם להחלטת בג"ץ לאסור השכרת שטחים מסחריים בתחומי הנחלות במושבים, וציין כי על המדינה לספק למושבים פתרונות תעסוקה חלופיים: "אין לי ספק שמנכ"ל המינהל מבין שהחלטות המינהל לא פותרות את בעיית התעסוקה במושבים. היה רצוי שימצא פתרונות שיאפשרו להתיישבות המושבית להתקיים בלי שהמינהל יכה בה יום יום".

"מנציחים את האפליה"

בקיבוצים סבורים כי לא יוכלו לממש את החלטת בג"ץ. מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, אמר כי "אנו לומדים את ההחלטה ומשמעויותיה, ואולם להבנתנו החלטת המינהל 979 לא השתנתה מהותית למרות העתירות שהוגשו נגדה. ההחלטה מקפחת את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני בזכויות בחלקת המגורים. החקלאי נדרש לשלם 33% משווי הקרקע - לעומת החוכר העירוני שמשלם רק 3.75%. כך או כך, ההחלטה אינה ישימה בנוסח הנוכחי שלה, והיא תיוותר כנראה על המדף".

לטענת שמאית המקרקעין נחמה בוגין, תושבי הקיבוצים והמושבים יתקשו לממש את החלטת בג"ץ. "יש כאן אפליה בוטה מאוד בין המגזר החקלאי למגזר העירוני. למה על החקלאי לשלם שליש משווי הקרקע בעת מכירתה? זו גזירה שספק אם קיבוצניקים ומושבניקים יוכלו לעמוד בה. כל זה קורה אחרי שרבים מהחקלאים משלמים דמי היוון (בדומה לדמי שימוש - ש"צ) במשך שנים וחלקם כבר סיימו לשלם אותם. בדרישה הנוכחית אין כל הכרה בזכויות ובתשלומים ששולמו עשרות בשנים. זוהי הנצחה של האפליה בין שני המגזרים".

בנוגע לאיסור על חקלאים להשכיר שטחי מסחר בתחום נחלותיהם, אומרת בוגין: "גם בנושא זה האפליה חוזרת על עצמה. הרי בעבר המליצה ועדת הבר על מתן אפשרות לכל בעל נחלה במושב להקים ולהשכיר שטחים לתעסוקה בהיקף של עד 500 מ"ר - באישור האוצר. אם לא יאושר לחקלאים להשכיר את השטח, כיצד אמורים להתפרנס למשל בני המושבים הגובלים באזורים עירוניים?"

לדברי עו"ד חגי שבתאי, שייצג בבג"ץ את התנועות המושביות, "כ-160 קיבוצים החלו לבצע שיוך בתים לפי החלטה אחרת של המינהל. חלקם סיימו את ההליך - ולחברים יש בתים הרשומים על שמם. קיבוץ שהחל בהליכים יוכל להמשיך בהם. ואולם יש יותר מ-120 קיבוצים שאין להם חוזה חכירה לדורות וכאלה שלא רשמו אותו בטאבו. ההחלטות מדגישות את חשיבות השלמתו של חוזה חכירה לדורות מול המינהל ורישומו בטאבו".

עו"ד גד שטלימן, המתמחה בדיני אגודות שיתופיות ומינהל מקרקעי ישראל, מסביר באשר לזכויות הבנייה למגורים כי "החלטה 979 מאפשרת בנייה בכל החלקה תוך העתקת זכויות הבנייה בין הבתים בתוך החלקה ללא מגבלת רצף דורי, כלומר אין חובה שבנחלה יגורו רק אב, בנו ונכדו. המשמעות היא שלא תהיה מעורבות של המינהל לגבי מי יגור בבתי המגורים שבנחלה, ובעלי הנחלה יוכלו לחלק זכויות מגורים בין ילדיהם ביתר קלות".

-

החלטה 979

קובעת כי תושב הקיבוץ ישלם למינהל 33% מערך המגרש במקרה שהוא מעוניין למכור אותו

-

החלטה 1101

מעגנת את זכויות המושבניקים להקים בנחלותיהם עסקים לא חקלאיים, אך לפי בג"ץ הם לא יוכלו להשכיר את השטח לפעילות מסחרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#