החלטת בג"ץ הקרקעות החדשה: בקיבוצים מאוכזבים, במושבים כמעט מרוצים - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלטת בג"ץ הקרקעות החדשה: בקיבוצים מאוכזבים, במושבים כמעט מרוצים

פסיקת בג"ץ בעניין הזכאות של חברי מושבים וקיבוצים על בתיהם נתנה תוקף להחלטות קודמות של המינהל בנושא; עם זאת היא פתחה פתח לשאלות ודילמות רבות בקרב הקיבוצניקים והמושבניקים - למשל, האם יצליחו הקיבוצים להגיע להסכמה בנוגע ליישום ההחלטות

15תגובות

>> "הם היו עלמים צעירים הן היו עלמות צעירות,

כעולים חדשים עם צרורות זעירים התהלכו ביהודה ובבקעת כנרות. "הם בערך לפני חמישים שנים ארצה באו להיות חלוצים ראשונים, וכל רואיהם אמרו עליהם - איזה מן בני אדם משונים...

"עולים ארצה אל ארץ שממה וביצות, באמת בני אדם משונים מאוד!

"מפליגים בדמיון וחולמים חלומות, באמת בני אדם משונים מאוד!"

(מתוך השיר "אנשי עלייה שנייה", מאת נתן אלתרמן)

בשיר הילדים הזה, שנכתב ב-1958, בחרה השופטת עדנה ארבל לסיים ביום חמישי את הקראת פסק הדין המנומק והדרמטי שכתבה, לצד שישה שופטים נוספים.

בהחלטה היסטורית דחה בג"ץ בסוף השבוע את עתירת האגודה לצדק חלוקתי לבטל את החלטת מועצת מקרקעי ישראל 979 (המעודכנת), שלפיה הקיבוצים והמושבים זכאים לזכויות קניין בקרקעות המדינה. האגודה לצדק חלוקתי טענה בעתירה כי החלטת המועצה סותרת את פסיקת בג"ץ (עתירת הקשת המזרחית), שלפיה אין להקנות לקיבוצים ולמושבים זכויות בקרקעות המדינה שנמסרו להם לעיבוד חקלאי בלבד.

הרכב מורחב של בית המשפט העליון בראשות השופטת ארבל, פסק כי החלטה 979 אינה סותרת את בג"ץ הקשת המזרחית מפני שאינה מאפשרת שינוי ייעוד הקרקע לדיור, מסחר ותעשייה. על אף דחיית העתירה, בג"ץ לא ביטל את הסעיף בהחלטה 979 שלפיו מהוונים דיירי המגזר העירוני את דירותיהם ב-3.75% מהשווי השמאי של המגרשים, בעוד שהקיבוצים נדרשים להוון את המגרשים ב-33% משוויים.

להלן עיקרי החלטת בג"ץ הנוגעים לקיבוצים:

החלטה 979 התקבלה ב-2009, אך קדמה לה החלטה 751 מ-1996, שעסקה גם היא באותם נושאים. מדוע נדרשה החלטה נוספת?

החלטה 751 עסקה בהקניית זכויות קניין לחברי קיבוצים בדירותיהם. הרקע להחלטה היה כי חברי הקיבוצים שהיו נטולי זכויות קניין אישיות בנכסי הקיבוץ זכאים לפחות לבעלות על דירותיהם, כדי להקנות להם ביטחון שלא ינושלו מדירותיהם גם אם הקיבוצים יקרסו או יפורקו בגין חובות העתק שצברו בשנות ה-90. חשוב להדגיש כי מדובר רק בקיבוצים "מתחדשים" או מופרטים, שהחליטו להעביר את הדירות מבעלות האגודה השיתופית (הקיבוץ) לידי החברים.

כ-150 קיבוצים כבר החלו במהלך הזה אך עד כה רק הקיבוצים בקו עימות צפון סיימו אותו, לאחר שמועצת מקרקעי ישראל קבעה כי יקבלו את המגרשים בחינם, וכן קיבוץ מגל שבמרכז המדינה. אין מדובר כמובן בבעלות מלאה, מפני שהמדינה היא הבעלים, אלא ב"חכירה לדורות" המאפשרת לחוכר חבר הקיבוץ, כמו חבר המושב להוריש, למכור או להשכיר את דירתו. במרבית הקיבוצים המכירה וההשכרה מותנית באישור הקיבוץ ולחברי הקיבוץ בלבד.

איזה מחירים נדרשו הקיבוצים לשלם עבור המגרשים?

כאמור, בקו עימות צפון - ללא כל תשלום. במרכז המדינה ובאזורים אחרים שאינם בעדיפות לאומית (בהם מישור החוף, השפלה ועמק יזרעאל) ישלמו 66% מהשווי השמאי. לכל שנת ותק זכאי חבר הקיבוץ להנחה של 2% שבסיכום כולל לא תהיה נמוכה מ-11% משווי המגרש. לדוגמה, חבר קיבוץ במרכז המדינה בעל ותק של 40 שנה אמור לשלם כ-13%.

כמה משלם חוכר עירוני בתמורה להיוון דומה?

במבצעי ההיוון במגזר העירוני שנערכו מ-1996, משלם החוכר העירוני 3.75% משווי המגרש ואין זה משנה אם הוא גר באופקים, בדימונה, באפקה או בכפר שמריהו.

בקיבוצים זעמו על כך שעל חבר ותיק בקיבוץ, כמו המעפיל או גבעת חיים, הוטל לשלם מינימום של 11%, בעוד שדייר צעיר ביישוב עירוני סמוך כמו תל מונד או בית ליד משלם רק 3.75%.

מועצת המינהל נענתה לדרישת הקיבוצים לשנות את הסעיף הזה וקבעה שיש להעניק הנחה זהה לקיבוצים - 3.75% ממחיר המגרש, ובספטמבר 2003 קיבלה את החלטה 979 (המקורית). היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לא אהב את ההחלטה הזו, בלשון המעטה, מכיוון שראה בה חלוקת מתנות לקיבוצים. מזוז הקים בינואר 2005 ועדת בדיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, קובי הבר, שהמליצה לבטל את החלטה 979 המקורית וקיבלה החלטה מעודכנת שבגינה הגישה אגודת הצדק החלוקתי את העתירה לבג"ץ שהוכרעה, כאמור, בסוף השבוע.

מה יש ב-979 המעודכנת?

ההחלטה המעודכנת קובעת כי יש להתייחס לדמי ההיוון כפי שנקבעו בהחלטה 979 המקורית (3.75%) כמקדמה בלבד, ועל החברים יהיה לשלם בסופו של דבר 33% משווי המגרש, כלומר כמעט פי עשרה. היתרה לתשלום תירשם כחוב הצובר ריבית כמקובל במינהל (4.5% לשנה) והיא תשולם בעת שהחבר, או יורשיו, ימכרו את הדירה.

קבלת בעלות על מגרש המותנה בתשלום חוב זהה לבעלות על דירה המותנית בתשלום משכנתא. אף קיבוץ לא מוכן להסדר כזה, בין היתר עקב הניסיון הלא מוצלח שצברו עם חוב תופח והולך.

מה אומרים במינהל על הפער בין דמי ההיוון של חוכר עירוני לאלה של חברי הקיבוצים?

המינהל מסביר את הפער בכך שדיירי המגזר העירוני כבר שילמו את מרבית דמי החכירה במהלך השנים, ולכן עליהם לשלם דמי היוון סמליים בלבד. הקיבוצים טוענים בתגובה שאין כל ראיה לכך ומנכ"ל המינהל לשעבר, גדעון ויתקון, קבע בחוות דעת מנומקת שהוגשה לבית המשפט שאין לכך כל בסיס.

הקיבוצים רשאים לבחור בין 751 ל-979 המעודכנת. אז היכן הבעיה?

הבעיה היא שהחברים הוותיקים בקיבוצים שאינם באזורי עדיפות לאומית רוצים להוון לפי החלטה 751, המקנה לרובם זכות היוון לפי 11% שווי מגרש, בעוד שהצעירים דורשים להוון לפי 979, החלטה המאפשרת להם להוון לפי 33% שווי מגרש, אחרת ייאלצו לשלם הרבה יותר.

על כל קיבוץ לבחור לפי איזו החלטה לפעול והדבר עלול לגרום לקונפליקט בין דורי חמור בקיבוצים. בג"ץ המליץ לקיבוצים לפתור את הדילמה הזאת בהסכמה ובפשרה בדרך חברית.

הקיבוצים שלא הצליחו לפתור בעיות פשוטות בהרבה חוששים שדילמה כזו לא תגרור אותם למאבקים פנימיים, שקרבות הפנסיה בקיבוצים יהיו משחק ילדים לעומתם. ועדת הקרקעות המשותפת לגופי ההתיישבות השונים תתכנס ביום שלישי הקרוב לגבש תגובה להחלטת בג"ץ.

אלא שהמלה האחרונה בנושא הקרקעות החקלאיות עדיין לא נאמרה - והשלב הבא יהיה קבלת ההמלצות של ועדת הקרקעות הממשלתית (ועדת רוטקופף) שבוודאי יעוררו מהומה לא קטנה.

המושבים שמחים להיפטר מהשושלת

בג"ץ 979 עסק גם במושבים. בניגוד לקיבוצים המאוכזבים מאוד מהפסיקה, המושבים מרוצים יותר - אך לא בהרבה. המושבים, כמו הקיבוצים, לא מרוצים מהחלטת בג"ץ לאמץ את הסעיף בהחלטה 979 הקובע שגם מושבים שלא באזורי עדיפות לאומית ובקו העימות ישלמו למינהל בסופו של חשבון 33% משווי המגרשים להקמת הדיור כדי לקבל עליהם חכירה לדורות.

הם כן מרוצים מהחלטת בג"ץ לבטל את החובה ההיסטורית לבחירת "בן ממשיך" לנחלת ההורים, החלטה שהביאה בשנים האחרונות לסכסוכי אחים, בנים והורים בתוך המושבים, מפני שנחלה במושבים שווה לעתים מיליוני שקלים.

כמו כן, במושבים מרוצים מההיתר שנתן בג"ץ לבנות בית שני בחלקת המגורים (חלקה א') ואף איפשר לבנות בית שלישי.

כמו כן אישר בג"ץ את הזכות לפצל מגרש בסיסי על 375 מ"ר, כשכל חלק מהמגרש המפוצל יכלול זכויות בנייה על 160 מ"ר לפחות.

בעיקר מרוצים במושבים מהאפשרות שאושרה בבג"ץ למכור את היחידה שפוצלה לצד שלישי.

אלא שהבונוס הגדול באמת שזכו לו המושבים הוא האפשרות להקים עסקים לא חקלאיים על קרקעות המושב (לא בחלקה ג' החקלאית). מעתה יהיה ניתן להקים במושבים יקבים משפחתיים ומחלבות בוטיק, גלריות, חנויות ועסקים אחרים - בתנאי שיהיו בבעלות חברי המושבים ולא יפגעו במרקם הכפרי של המושב. כל זאת בלי שהמינהל "ייכנס להם לעצמות" - כלומר יגיש תביעות על כל צעד ושעל ויגרור אותם לבית משפט כל יום שני חמישי.

בג"ץ הבין כי לא ניתן לקיים מושב מצליח ופורח על לול קטן ורפת משפחתית, אלא חייבים לשנות ולהשתנות. התעסוקות הלא חקלאיות על שטח של חצי דונם במושבים, המהוות מרכיב מרכזי בהחלטה 979 המעודכנת - הסעיף שהעלה את הסעיף לאגודה לצדק החלוקתי וגם לפורום 15 הערים הגדולות, שהיה בין העותרים ותבע לאסור על המושבים להקים שטחי תעסוקה כדי להמשיך ולגבות מהעסקים ארנונות מטורפות - אושרו בבג"ץ. גם בנושא הזה העתירה נדחתה מכל וכל.

עבור התעסוקה הלא חקלאית ישלם חבר המושב למינהל דמי חכירה מהוונים של 91%.

בג"ץ, אף שאיפשר הקמת תעסוקות משלימות לחקלאות, קבע שאין להתיר השכרת הקרקע לצד שלישי, כלומר לאפשר לבעלי הון המעוניינים בכך להקים במושבים מחסנים, חנויות, רהיטים נגריות, מסגריות ומרכזי שיווק.

בג"ץ גם מאפשר למושבים המשכירים שטחים כאלה שנתיים לפנותם ולהכשיר את הקרקע, בתמורה לתשלום של 5% מערך הקרקע בכל שנה.

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, ועמית יפרח, היועץ המשפטי של התנועה, שהוא גם יו"ר ועדת הקרקעות, בירכו על פסיקת בג"ץ על אף ההסתייגויות שגילו בנושא היוון הקרקע למגורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#