סיפור מהחיים: כשהבנק לא מוותר - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור מהחיים: כשהבנק לא מוותר

סיפורו של הפרופסור למתמטיקה שביקש לרכוש דירה ברעננה

תגובות

>> בימים אלה, בהם נשמעת ביקורת קשה על התנהלות הבנקים מול לקוחותיהם, נזכרתי בקונה שביקש לרכוש דירה בפרויקט שבנינו ברעננה. האיש סיפר שהוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ועובד כיועץ פיננסי לחברות היי-טק. משיצא לגמלאות, החליט לרכוש דירה חדשה.

הראיתי לו דירה שמצאה חן בעיניו וענתה לדרישותיו, והוא הביע את רצונו לקנות אותה. עברו ימים מספר, ושוב הגיע הקונה לבניין מלווה באשתו, והראה לה את הדירה. האישה התלהבה מאוד, וקבענו להיפגש במשרדי באותו היום אחר הצהריים. הקונה הגיע לבדו, וניהלנו משא ומתן על מחיר הדירה. משהגענו לעמק השווה ביקש ממני דף נייר ועט, והחל לשרבט מספרים.

כשראיתי שהוא מתלבט, שאלתי אם אני יכול לעזור לו. הוא הסביר לי שהוא עושה חישובים לצורך מימון הקנייה. לכאורה היה החשבון פשוט מאוד, והתבסס על מכירת דירתו בשכונת נוה שרת בתל אביב (עליה כבר היה לו קונה פוטנציאלי), ועל תוכנית חיסכון בת 30 שנה שתאריך הפדיון שלה היה לפני כחודש ימים. כשראיתי שהוא שב ומתעמק בחשבונות שאלתי איך מתמטיקאי, מרצה ויועץ לחברות, זקוק לכל כך הרבה זמן לחשב חישובים כה פשוטים?

"זיגי תבין", אמר לי, "אני רגיל לעשות חשבונות בכספיהם של אחרים, ואילו הפעם מדובר בכסף הפרטי שלי". במהלך השיחה התיידדנו, החלטנו שנהיה בקשר, ונפרדנו לשלום.

לאחר כשבוע, התקשר אלי הפרופסור וביקש את עזרתי לנוכח בעיה שהתעוררה בבנק בו מופקדים חסכונותיו. נעתרתי לבקשתו, ופגשתי אותו בסניף הבנק. הקונה היה נרגש וסיפר לי שכאשר ביקש לפדות את תוכנית החיסכון שלו, שאל אותו הפקיד לאיזו מטרה הוא זקוק לכסף. משענה שלצורך רכישת דירה, הפקיד יעץ לו להשאיר את כספו בבנק מכיוון שהוא מקבל ריבית יפה. כשעמד על דעתו ודרש את כספו, הפנה אותו הפקיד למנהל הבנק, ולכן התקשר אלי וביקש ממני לבוא, כדי שירגיש בטוח יותר בפגישה עם המנהל.

המנהל הקשיב לבקשה, ושאל, בחשדנות אופיינית, שמא בבנק אחר מוצעת לו ריבית גבוהה יותר, ואף הוסיף שהוא מוכן לתת ללקוח ריבית גבוהה יותר מהמתחרים, בתנאי שימשיך את תוכנית החיסכון לתקופה של עשר שנים נוספות.

הקונה החל להזיע, פניו האדימו וניכר היה כי הוא מתחבט. הוא פנה אלי וביקש שנצא להתייעצות. כשיצאנו החוצה הקונה הסביר לי שהריבית הגבוהה קוסמת לו, אך מצד שני הוא ואשתו החליטו כי הגיע הזמן להחליף את דירת השיכון הקטנה בדירה חדשה ומרווחת. הוא שאל לדעתי ואני עניתי: "תקנה דירה ותהנה מן החיים. הרי כשתסתיים תוכנית החיסכון שהבנק מציע לך אתה תהיה כבר בן 80".

חזרנו לישיבה עם המנהל, והקונה עמד על דעתו והודיע כי החליט למשוך את חסכונותיו. עד לאותו רגע הייתי פאסיבי ולא נטלתי חלק בשיחה, אך בשלב זה לא התאפקתי ושאלתי את המנהל מדוע הוא מקשה על הלקוח במקום להודות לו על כך שהפקיד את כספו בבנק במשך עשרות שנים. מנהל הסניף נבוך, והשיב שהמדיניות היא לעשות כל שאפשר בכדי שהכסף יישאר בבנק, במיוחד כשמדובר בסכומים גדולים.

סבלנותי פקעה וביקשתי מן המנהל לרשום המחאה בנקאית לפקודת הלקוח ולא להוסיף יותר מלה בעניין מדיניות הבנק. המנהל נתן הוראה לשחרר את כספי הפיקדון, חתם על ההמחאה ומסר אותה לידיו של הלקוח.

יצאנו מהבנק ונכנסנו למשרדי. הקונה התקשר לרעייתו וביקש שתצטרף אליו. באותו היום חתמנו על החוזה לרכישת הדירה. הקונה ורעייתו היו מאושרים, וגם אני שמחתי שמכרתי דירה וגם נתתי לאדם עצה טובה.

הכותב הוא קבלן בניין, חבר ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-יפו - בת ים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#