ח"כים ערבים מבקשים לעצור תקנות שיאפשרו להטיל קנסות בגין בנייה לא חוקית

הקנסות יגיעו לסכומים של עד 300 אלף שקל לעבירת בנייה - ואלה נפוצות בעיקר ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים ■ משרד האוצר: התקנות לא יחולו על מבני מגורים קיימים ויתחשבו במצב התכנוני הקיים ביישובים הערביים

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מועצה אזורית טורעאן
מצוקת דיור במגזר הערבי. היישוב טורעאן שבגליל התחתוןצילום: אייל טואג

חברי הכנסת אחמד טיבי וטלב אבו עראר (שניהם מהרשימה המשותפת), ומנהיגי הציבור הערבי, שיגרו אתמול (ד') מכתב, שבו הם מבקשים לבחון מחדש, ולאף לבטל, תקנות שיאפשרו להטיל קנסות מינהליים של בין 8,000 ל-300 אלף שקל במקרה של עבירת בנייה.

המכתב נשלח אתמול לשר האוצר, משה כחלון; לשרת המשפטים, איילת שקד וליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, יואב קיש, על ידי עו"ד קייס נאסר. התקנות צפויות להיכנס לתוקף בדצמבר 2018, ואף שהן מחמירות יותר עם עבירות בנייה למטרות מסחריות או בפגיעה בקרקעות מוגנות כמו חוף ים - הן יאפשרו להשית קנסות כבדים על בנייה לא חוקית - שנפוצה בעיקר ביישובים הערביים.

במכתבם טוענים חברי הכנסת כי התקנות אינן חוקתיות, שכן הן מפלות ציבור מסוים, ומיועדות הלכה למעשה כדי לאכוף את הבנייה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל ובמזרח ירושלים. נציגי הציבור הערבי טוענים כי לאחר שבמשך עשרות שנים לא התאפשרה בנייה חוקית ביישובים הערביים - לא ייתכן שעכשיו המדינה תעניש אותם עקב שיתוק גופי התכנון שנמנעו מלקדם תוכניות ביישובים ערביים.

"ביישובים הערביים בישראל ובשכונות הפלסטיניות בירושלים, יש מצוקת דיור קשה שטרם באה על פתרונה", כתב עו"ד נאסר במכתבו. "בהפעלת התקנות יש חוסר הגינות, חוסר סבירות וחוסר מידתיות. בהיעדר תכנון, לא הופשרו קרקעות לבנייה ביישובים הערביים, וכך אולץ שיעור ניכר מהאזרחים לבנות ללא היתר, רק כדי להבטיח קורת גג להם ולמשפחתם - כפי שזכאי כל אדם במדינה ובעולם. קיים חוסר צדק זועק לשמים בכך שהמדינה שנמנעה מלתכנן - מבקשת עתה לטפל במלוא החומרה בתופעת הבנייה שהיא יצרה במו ידיה".

מהמכתב עולה כי רק בשנתיים האחרונות החל להתקיים תכנון מפורט עבור חלק מהיישובים הערביים, אבל אין הכשרה של המבנים הקיימים או עתודות קרקע המותרות לבנייה. בתוך כך, טוענים חברי הכנסת כי המדינה גם ככה מוציאה צווי הריסה, מבצעת הריסה בפועל ונוקטת הליכים פלילים נגד בעלי דירות, לפעמים עד כדי מאסר בפועל.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לטענתם התקנות החדשות יאפשרו קנסות מינהליים מופרזים, הפוגעים בזכות בסיסית לקורת גג, ויחשפו אזרחים ערבים רבים לסכנה של עיקולים ופשיטות רגל. "שיעור רב מהאוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים מצוי מתחת לקו העוני, ומי שיוטל עליו קנס מינהלי מכוח התקנות, אין לו אפילו כל פתחון פה לגבי נסיבותיו ולא את הזכות לבקש את הפחתת הקנס".

בכך, טוענים חברי הכנסת כי המהלך רק יעמיק את הפער והניכור בין האוכלוסייה הערבית - שהיא זו המואשמת במרבית עבירות הבנייה למגורים - לבין הממסד הישראלי. הטענות האלה הועלו בעבר - אך כאת מבקשים שולחי המכתב לבחון אותם מחדש לפני צעדי ההערכות הנדרשים למימושם.

הם כיתבו גם את היועץ המשפטי לממשלה, בטענה שיש בתקנות פגיעה בערכי המדינה וחוקי יסוד בה. בנוסף, נדמה שגם מפקחי הבנייה, שאמורים להיות מי שמטילים את הקנסות, אינם ערוכים למהלך מבחינת הגדלת כוח אדם ואמצעי האכיפה.

ממשרד האוצר נמסר בנושא כי "בית המשפט העליון כבר קבע כי עבירות הבנייה הן מכת מדינה. התקנות מחמירות את רף הענישה כדי למנוע עבירות בנייה ושימוש, ומקנות אפשרות להטיל קנסות מינהליים. עם זאת, חשוב להבהיר כי קנסות מינהליים יוכלו להטיל רק ועדות עצמאיות, 20 מתוך 131, כאשר רובם המוחלט של הוועדות העצמאיות אינן מהמגזר הערבי. למעשה למעט רק ועדה עצמאית אחת לתכנון ובנייה כוללת יישובים ערביים".

באוצר מסבירים גם כי "הטלת קנסות מינהליים על ידי המדינה כפופה למדיניות האכיפה הארצית, וזו - כפי שהוצהרה בכנסת - מקלה על המגזר הערבי ולא מפלה אותו. תוך שהיא מתחשבת במצב התכנוני הקיים והמתהווה. בתוך כך, התקנות כפופות להוראות המעבר שאינן מאפשרות הטלת קנסות מינהליים על מבני מגורים קיימים בהתאם לתאריכים שנקבעו, וכל נקנס יוכל לבחור אם לחזור למעשה למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי, או להסיר את העבירה בעזרת הסדרת התשלום".

ממשרד המשפטים עדיין לא נמסרה תגובה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker