ארוחת צהריים ב-10,000 דולר - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארוחת צהריים ב-10,000 דולר

תגובות

>> בדירת חדר שהיתה בבעלותי ברחוב הרמן כהן במרכז תל אביב התגוררה שנים אין ספור קשישה אחת ששילמה פרוטות כדיירת מוגנת. עם פטירתה העבירה נכדתה זהובת הפוני את עצמה לדירה הריקה, ולאחר שהתברר לי כי אין היא מתכוונת להחזיר את החזקה בדירה לבעליה כחוק (אלי) הגשתי תביעה לסילוקה מהדירה.

את הזמן שבין הגשת התביעה לבין יום הדיון ניצלנו להכנת התיק המשפטי כדבעי, ובין היתר המצאנו ראיות כי הנכדה גרה בכתובת אחרת, משמע אינה גרה בו זמנית בשתי דירות - שמה מתנוסס על תיבת הדואר ברחוב סוקולוב בתל אביב, חשבון הארנונה באותה דירה נשא את שמה, והיא בעלת תו חניה בכתובת הנ"ל. הנתבעת עולת הימים מאידך התגוננה בתצהיר שקרי למהדרין על פיו היא גרה בדירה מקדמת דנא, ולפיכך אין לסלקה על פי חוק הגנת הדייר.

בשעה שמונה וחצי המה אולם השופטת מפה לפה. השופטת ביקשה כי נמתין עד שתסלק משולחנה את התיקים בהם דרושה התערבות קצרה וכי בתוך זמן קצר תתפנה לדון בענייננו ותסיימו באותו יום לאור הראיות החותכות.

הדיון שלנו החל לבסוף רק בשעה 13:00. משביקשתי להתחיל לדבר, הסתה אותי השופטת ופנתה לצעירה הבלונדינית בדברים, תוך שמבטה סוקר את שעונה, שמחוגיו ציירו לה את שעת הצהריים. "אני מציעה לגברת לפנות מיד את הדירה, באשר על פניו היא מתגוררת ברחוב סוקולוב וכל ניסיון ליצור רושם כי התגוררה עם המנוחה היא טענה שעל פניה שקרית", ושוב מבטה של השופטת גלש לפרק ידה השמאלית ובחן בעצבנות את מחוגי השעון.

הצעירה השיבה כי היא לא תיתן את הדירה לידי בעליה תאבי הבצע, באשר היא תמיד התגוררה עם סבתה וסעדה אותה וכו'. עוד היא מלהגת, גברה עצבנותה של הרשות השופטת, והיא הציעה כי "הצדדים יתפשרו באשר היום מתארך ושעת הפסקת הצהריים חולפת ועוברת לה. ניכר היה שמיצי הקיבה עולים ומדברים מגרון כבודה.

ניסיתי לטעון כי גם אנו ממתינים משעה 8:30 וכי מדובר בתיק משפטי פשוט שבו הנתבעת מנסה לגנוב את דעת בית המשפט, אבל כבודה כבר החלה לאסוף את חפציה מהדוכן והודיעה כי עליה לפרוש לסעודת הצהריים, וכי הדיון יידחה לעוד כמה חודשים. בשלב זה הציעה, טרם היא עוזבת את האולם, כי אשלם לנתבעת פיצוי של 10,000 דולר בכדי שתעזוב את הדירה. פני הנתבעת הצעירה זרחו, והיא הסכימה להצעה בהתלהבות.

כשהתרוממה הרשות השופטת מהכס הרם, הסכמתי להצעה ובלבד שהפינוי ייעשה לאלתר. אני אתן צ'ק השווה לעשרת אלפים דולר הצעירה תסלק מיד את מיטלטליה מהדירה, ועד שהשופטת תסיים לסעוד נשוב ונודיע כי העסקה הושלמה.

"למה הסכמת לשלם לרמאית 10,000 דולר?", שאלה העזר שנגדי בכעס. "צאי ולמדי", אני אומר לה בפייסנות, "הדיון הבא ייקבע לעוד חצי שנה. עד אז תתפח בטנה של הצעירה, שכבר מראה סימני פוריות, פסק הדין יינתן בעוד שנתיים מהיום ויחייב את פינויה. הצעירה תערער על הפינוי בשמה ובשם צאצא ובעל שיגורו איתה בדירה, ההליך במחוזי ייקבע לעוד שלוש שנים ופסק דין ייצא בעוד ארבע שנים - וכל זאת בהנחה שבית המשפט לא יצטרך לצאת שוב לסעודת צהריים. "ארוחת צהריים יקרה היתה לנו היום", השיבה לי העזר שכנגד במורת רוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#