איך הפכו שיכוני רכבות מתפוררים בגבעתיים למתחם הסטורי הראוי לשימור - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך הפכו שיכוני רכבות מתפוררים בגבעתיים למתחם הסטורי הראוי לשימור

לאחר שנים ארוכות, הצליחו תושבי מתחם לביא בגבעתיים לקדם פרויקט פינוי-בינוי, אך כעת הרשויות מבקשות לבטל את הבנייה בטענה שמדובר במתחם לשימור

31תגובות

ישנם מאות שיכוני רכבת בארץ, אבל זה שנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנציחה את עליבותן של דירות השיכון הקטנות שבו.

יותר מעשר שנים מצפים הדיירים במקום לתוכנית פינוי-בינוי, במסגרתה ייבנו שני מגדלים בני 29 קומות עם 225 דירות חדשות בשטח ממוצע של 115 מ"ר. בשנת 2000 האתר הוכרז כמתחם לפינוי-בינוי על ידי משרד השיכון והבינוי, תוכנית הבנייה קיבלה את אישור הוועדה המקומית של גבעתיים ב-2005, ובמשך ארבע שנים נדונה ותוקנה בוועדה המחוזית עד שהופקדה להתנגדויות ב-2009.

לפני שבועיים התרחשה תפנית מפתיעה עבור הדיירים והחברה היזמית שבה בחרו כדי לבנות את הפרויקט, נווה. הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית והסבירה בהחלטתה כי מדובר במתחם בעל ערך היסטורי, תרבותי, אדריכלי ואידיאולוגי, שכן הוא נבנה במודל של מעונות פועלים על ידי חברי תנועת פועלי ציון שמאל. הוועדה טענה כי מדובר בארגון אידיאליסטי יוצא דופן, וזו הסיבה שהמעונות ייחודים אף יותר ממעונות עובדים אחרים שנבנו בארץ. היא הוסיפה שחברי הוועדה ביקרו במקום והתרשמו מייחודיותו של המתחם.

הדיירים לא מבינים איך משלל הנימוקים האפשריים, דווקא נושא השימור הוא שהפיל את התוכנית. "זו מכה לא צפויה. יש מערכת ציפיות שמעודדת על ידי משרד הפנים השיכון ועיריית גבעתיים. פתאום ביום אחד אמרו לבעלי הדירות שהם ימשיכו לגור במעברה כי מישהו החליט שיש משהו חשוב יותר מאורח החיים שלהם. לאנשים האלה אין משאבים לשפץ ולשדרג את הדירות בעצמם", מספר אדריכל משה ורשבסקי, אחד ממתכנני הפרויקט שגם נולד במקום.

"אני שומע את החברים בשכונה, שמרגישים שכל עולמם חרב עליהם. 12 שנים יש הבטחות שלטוניות לפרויקט חדש וחיים טובים יותר, וביום בהיר אחד אומרים להם ששנת 1933 יותר חשובה מ-2011. אני לא מזלזל בשימור, אבל הבתים האלה הם לא פאר היצירה האדריכלית. יש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר. אני לא חושב שזה נכון לא לאשר את התוכנית בגלל שיקולי שימור.

"אני בעד שימור ועושה מבנים לשימור, אבל צריך לראות את המשמעות של השימור, כי יש לו מחיר. מה יתרום השימור במקרה זה? יהיה מתחם מוקף בגדר של 70 דירות בבעלות פרטית, שאף אחד לא יוכל להיכנס אליו.

עופר וקנין

"הדירה שלי נמצאת בקומה השנייה מתחת לגג, הגגונים מתפוררים וצריך לבנות אותם מחדש. המעקות של הגג מסוכנים, וזה לא מצב שנוצר בשנים האחרונות. אני זוכר שכבר לפני 40-50 שנה, זקני השבט דיברו על הצורך לפרק את הבתים שנבנו בחופזה בשנות השלושים, ואני כבר לא מדבר על רעידות אדמה", ממשיך ורשבסקי, "היו ניסיונות לתכנן מחדש את השכונה, ועד לפני 10-15 שנים לא היה טעם לדבר על פינוי-בינוי כי הצפיפויות המקובלות בגבעתיים היו 10 יחידות דיור לדונם. כדי שפרויקט יהיה כלכלי צריך צפיפות גבוה יותר, ויותר יחידות דיור".

בנייה בלי יסודות

אפשר להרגיש את הקסם במתחם לביא, שכן מדובר במתחם רחב ידיים בן שבעה דונמים שנמצא בלב גבעתיים. המרחב הפתוח והשקט הוא מצרך נדיר בעיר הצפופה. ואולם בין העצים עומדים בנייני רכבת עלובים ומתפוררים, בני 2-3 קומות. השיכונים הוקמו ב-1933, ובהתאם לתקופה הם נבנו ללא יסודות, כך שהרצפה של דירות הקרקע פשוט מונחת על האדמה. עצי הפיקוס שולחים שורשים, שמרימים את מרצפות הדירות ואת שבילי ההליכה.

מתחם לביא מוזנח כיום, ואיש לא דואג לפיתוחו. השטחים הפתוחים הם מרבדי חול המכוסים בפירות עצי הפיקוס, ולא בכרי דשא או צמחייה שאפשר ליהנות מהם. הביוב נרקב ונסתם בגלל שורשי הפיקוסים, והתשתיות הלקויות הותקנו טלאי על טלאי במהלך השנים.

איקי שגיב רכש דירת שני חדרים ברחוב לביא בשנת 86', והתגורר בה עד שהיתה קטנה מדי לצרכיו, ומאז הוא משכיר אותה. לדבריו, "אנחנו, הדיירים הקטנים, נפגעים. מי ישלם על השימור? הוא עולה עשרות מיליוני שקלים, והבניינים מטים ליפול. עוד כמה שנים יוכלו להכריז עליהם כבתים מסוכנים, אין להם יסודות. ההחלטה של הוועדה המחוזית לא נראית הגיונית. לא נראה שמישהו התכוון ברצינות לשמר את הבניינים".

הטענה כי צריך לשמר את המתחם הועלתה בוועדה המחוזית במסגרת ההתנגדויות על ידי החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים ותושבי רמת גן, שנמצאים בשכנות לפרויקט ויוצגו על ידי עורך הדין עופר לרינמן. השכנים התנגדו לבניית המגדלים משלל סיבות כמו חשש מפקקי תנועה, מחסור בחניה, עומסים על התשתיות הקיימות ויצירת צל על דירותיהם, והשתמשו גם בשימור כדי למנוע את הקמת המגדלים החדשים.

מעבר לחילוקי הדעות בנושא השימור מלינים הדיירים על בעיה שקשורה בהתנהלות של הוועדה המחוזית. כאמור, התוכנית שנולדה כבר בשנת 2000, התגלגלה כעשר שנים במסדרונות הביורוקרטיה עד שלפתע עלה נושא השימור.

"זו שערורייה. היו יכולים להגיד לפני עשר שנים שבתי השיכון המתפוררים ראויים לשימור", תוקף עורך הדין יצחק נטוביץ' שמייצג חלק מהדיירים, "המתחם הזה הוא חורבות לביא ולא צריך להיות אדריכל בשביל לראות את זה. זה לא כמו רחוב רוטשילד בתל אביב, עם בנייני הבאוהאוס. אין במבנים האלה שום פן אמנותי. אולי יש סיפור, אבל בכל בניין ישן יש סיפור. עשר שנים לא אומרים כלום וברגע האחרון מעלים את זה? אני נדהם".

סופיה אלדור, יו"ר הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית במשרד השיכון מסכימה שהתהליך היה לקוי. "הפרויקט הגיע לוועדה המחוזית, שאישרה אותו להפקדה ולשמיעת התנגדויות, ורק בשלב זה הגיעו למסקנה שהמבנים ראויים לשימור. זה נשמע קפקאי. אני מאוד בעד שימור, אבל אם הפרויקט היה ראוי לשימור, איך קרה שכל מי שעסק בקידומו קלט את זה רק עכשיו? מה קרה במשך 11 שנים? זה מעציב מאוד", אומרת אלדור, "אני לא מביעה עמדה אם המתחם ראוי לשימור או לא, אבל התהליך לקוי לחלוטין".

אלדור מעדיפה שלא להביע עמדה בקשר לנכונות השימור, אך מדבריה עולה הסתייגות מההחלטה: "אני לא בעד או נגד התוכנית כי אני לא מומחית לשימור. אבל ראיתי את הבתים האלה, והם עלובים ביותר".

הדיירים לא מתנגדים לשימור, אבל הם מבקשים לקיים אותו לצד תוכנית הפינוי-בינוי. אמנון בר אור, אדריכל שימור ופרופ' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, כתב עבור הדיירים וחברת נווה חוות דעת שבה נאמר: "הערכים התרבותיים המצויים במתחם לביא הינם בעלי חשיבות חברתית והיסטורית, והם מאפשרים להבין ולהוקיר את תושביה ועברה המיוחד של העיר. להשגת המטרה של שימור ערכים אלו למען הדורות הבאים ניתן להסתפק בשימור מבנה אחד בלבד בשלמותו. ניתן אף לשקול הכשרתו למטרה ציבורית, אשר תאפשר לאזרחים להיכנס אליו ולחוות אותו גם מבפנים".

הפתרון של שימור מבנה אחד והקצאתו למטרות ציבוריות מקובל על הדיירים. "בתוכנית יש דונם שמוקצה לעיריית גבעתיים לטובת מבני ציבור", מסביר שגיב, "על הדונם הזה אפשר לשמר בניין אחד, ואז השימור יהיה נורמלי. אפשר לעשות מבנה יפהפה, שישמש לכל צורך שהוא - החל בגן ילדים ועד מוזיאון לשימור המורשת. לא חייבים לשמר אל כל הבניינים. את שימור המורשת אפשר לעשות גם במוזיאון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#