מפסיקים להפקיע: בתי המשפט החלו לפסוק לטובת בעלי הקרקעות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפסיקים להפקיע: בתי המשפט החלו לפסוק לטובת בעלי הקרקעות

רשויות מפקיעות לעתים קרקעות פרטיות בלי הצדקה מספקת; בבתי המשפט מסתמנת מגמה חדשה לבטל את ההפקעות

5תגובות

למרות שיותר מ-90% משטחי המדינה נמצאים בבעלות המדינה, רשויות המדינה השונות והרשויות המקומיות ששו בעבר להפקיע קרקעות מאנשים פרטיים, בעילות כאלו ואחרות. לרוב מדובר בצורכי ציבור, כמו סלילת והרחבת דרכים, בניית מבני ציבור, העברת קווי חשמל או צרכים ביטחוניים. ואולם כר הפעולה הנרחב שהחוק העניק לרשויות בענייני הפקעות הביא גם למצבים שבהם להפקעות לא היו סיבות אמיתיות של טובת ציבור - לעתים עמדו מאחוריהן תוכניות מעורפלות שלא מומשו לבסוף, ולעתים התוכניות המקוריות שהיוו עילה להפקעות היו אמנם לצורכי ציבור, ואולם עם הזמן הן השתנו.

בכל המצבים הללו, מצבם המשפטי של בעלי הקרקעות היה רע, שכן בתי המשפט לא מיהרו להורות על ביטולי הפקעות או על החזרי קרקעות לידי הבעלים. בתקופה האחרונה נראה כי חלה תזוזה ממשית בעמדת בתי המשפט בנושא, ושורה של פסיקות שהתקבלו מעידה על החמרת הסטנדרטים הנדרשים מרשויות לצורך הפקעת קרקע.

אחת הפסיקות שהתקבלה היא החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקוה לפסול העברת חזקה (הפקעה), שקידמה העירייה בשטח מגורים. את הפנייה לבית המשפט יזמה דווקא העירייה, שביקשה מבית המשפט להורות ל-14 תושבים למסור לחזקתה קרקע בשכונת כפר גנים לצורך הרחבת כביש ברחוב העצמאות. ההפקעה כללה בין היתר שני שליש מחצר בית מגורים.

"בשנות ה-90 אישרה העירייה את תוכנית ההפקעה, תוך שהיא כותבת שהיא זקוקה לקרקע באופן מיידי", מסביר עו"ד עופר טויסטר, מומחה בתחום התכנון והבנייה שייצג בעלי נכס המיועד להפקעה במקום, "עם זאת לקח לה 20 שנה לבצע את ההפקעה. כמו כן, לפי התוכנית, ההפקעה היתה אמורה להתבצע בשלבים, ולכן לא היה ידוע אם היא סוף פסוק. העירייה לא יכולה להפקיע שטח ואחר כך לדרוש חתיכה ועוד חתיכה, בשיטת הסלאמי. ניתן אולי לסבול שהכביש מתקרב לבית, אבל אי אפשר לחיות במצב בו ישנה חרב שעשויה להתהפך כל רגע על צווארנו".

השופט אברהם יעקב שדן בתיק קבע כי ההפקעה מבוטלת. "ההפקעה המבוקשת תביא לכך שהכביש הנמצא כיום במרחק של יותר מ-10 מטרים מביתם של המשיבים יורחב, והוא יהיה במרחק של 2.1-2.4 מטרים מהבית, קירבה שתמנע איכות חיים סבירה בבית", קבע.

בדרום תל אביב תיכננה העיריה הפקעה של שטח בבעלות אב ובתו, המחזיקים בקרקע בשטח של 2.7 דונמים עוד משנת 1949. נימוק העיריה להפקעה היה סלילת כביש גישה עבור תושב אחר. שופט בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגישו האב ובתו נגד העיריה, וקבע כי על אף שבית המשפט לא נוטה להתערב בהחלטות תכנוניות, במקרה זה הוא נדרש לעשות זאת.

לדברי השופט, "התערבות בית המשפט בהחלטות תכנוניות, לרבות הפקעה לפי חוק התכנון והבנייה, אפשרית רק כשאלו חורגות ממתחם הסבירות או מונעות משיקולים זרים או חוסר תום לב. בנסיבות דנן, הנני סבור כי מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות. איני סבור שהפקעת הדרך המשולבת עונה לתנאי בדבר קיומו של צורך ציבורי מסוים ומוגדר. בנסיבות העתירה, הפקעת הדרך אינה מקיימת את דרישת המידתיות".

התנהלות לא פחות תמוהה עולה מהפקעה שביצעה עיריית רעננה, שם הופקעה קרקע בשטח של דונם וחצי משתי תושבות העיר לפני כ-30 שנה. ההפקעה בוצעה לאחר שבעלות הקרקע ביקשו להוציא היתרי בנייה ולהקים בית מגורים. כתנאי לקבלת ההיתר דרשה מהן הוועדה המקומית כי יועברו אליה שטחים לצורכי ציבור. בלית ברירה, בעלות הקרקע הסכימו לכך.

במרוצת השנים העירייה לא פיתחה את הקרקע, לא הקימה מבני ציבור, ולמגרש פלשו בתים סמוכים. כמו כן, העיריה יזמה בשנים האחרונות תוכנית איחוד וחלוקה, על מנת לשנות את ייעוד הקרקע למגורים. התנהלות זו הוכיחה כי העיריה מבקשת לעשות רווחים על הקרקע, ולא לממשה למטרה ציבוריות.

שופטת בית המשפט המחוזי רות רונן קיבלה את עתירת התושבות וקבעה: "מחדלה של העיריה מלבצע פעולה בהקשר זה מחזק את המסקנה לפיה העיריה אכן זנחה את המטרה הציבורית של הפקעה". העיריה טענה כי ההפקעה נועדה לשמר עץ אקפליפטוס עתיק הנמצא במקום, אך השופטת לא התרשמה, ואמרה כי אין בכך כדי להצדיק הפקעה.

"אני חושב שיש שינוי קל במגמה בבתי המשפט", מסביר עו"ד משה קמר, מומחה לתכנון ובנייה, שייצג את בעלות הקרקע ברעננה. "לעתירות כאלה לפני 20 שנה לא היה סיכוי. פסק דין ראשון שביטל הפקעה היה שלי ב-1989. פסק הדין השני בו בוטלה הפקעה על ידי בית המשפט העליון היה ב-2008, אך בין לבין לא היו ביטולי הפקעות בבית המשפט העליון, וגם בקושי בבתי המשפט המחוזיים.

"בשנים האחרונות מסתמנת מגמה מסוימת בבתי המשפט להגנה על זכות הקניין הפרטי, במידה שלרשות המקומית לא היה צורך ציבורי להחזיק בקרקע. זו מגמה שהולכת ומתחזקת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#