האיש שחתם על מחנה שבטה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שחתם על מחנה שבטה

תגובות

>> בסיס שבטה נבנה בשנות ה-50 ועמד שנים אחדות בשיממונו, כשהוא משמש רק ללינות לילה של יחידות שבאו להתאמן באזור. יחידות הנח"ל בסביבה ניצלו אותו גם לעריכת קומזיצים, כדי להימלט מעינו הפקוחה של משגיח הכשרות ושאר גורמים שעלולים היו להחמיץ פנים על נזקים שנגרמו להם או למשק החי.

בסוף שנות ה-50 הוחלט כי בית הספר הארצי למ"כים, נח"ל 906, יעבור מבית דראס שליד באר טוביה לבסיס שבטה. לפיכך, נסענו הסמג"ד פרויקה ואני לשבטה כדי לחתום על הבסיס החדש ולהעבירו לרשות צה"ל. כשהתחלנו לסייר בבסיס חשכו עינינו: בקירות הבתים נראו סדקים ענקיים, שבחלקם יכולת לתחוב את ידך. פרויקה אמר לי: אתה אינך חותם על בניינים במצב כזה. שיתקנו את מה שצריך לתקן, ואז נחתום.

הטנדר שבו הגענו לשבטה סב על עקבותיו - ואנו חזרנו לבית דראס, בגשם שוטף. בדרך גם אירעה תאונה, הטנדר הושבת עקב נזק טוטלי, אבל ארבעת נוסעיו יצאו ממנו כמעט בלי פגע.

כעבור ימים אחדים באה הוראה מהמטכ"ל: חיתמו על מחנה שבטה כפי שהוא, ואחרי כן יתקנו את כל מה שדרוש תיקון. בדיעבד הוברר לנו כי הסדקים נגרמו מפני שלא נערכו בדיקות קרקע מספיקות. עובדה: המבנים בעיר הנבטית שבטה עמדו איתן לאורך הדורות, והנזק שנגרם להם היה בעיקר מעשי ידי אדם. וההסבר: אדמת הלס הקמחית תופחת כשהיא באה במגע עם מים, ואז בכוחה לסדוק את המבנה העומד עליה. כדי להתמודד עם תופעה זו, כך הוסבר לנו, שמו הנבטים מצע של חול על אדמת הלס. על מצע זה בנו, ובדרך זו נבלמה תנועת הלס התופח כלפי מעלה.

וכך, לא חלפו ימים רבים ואנו שמנו שוב פעמינו לשבטה - ואני חתמתי על הבסיס וכל מבניו. נח"ל 906 עבר לבסיס זה, שהחל לשקוק חיים. הדבר ניכר גם בסביבה: מי השפכים הוזרמו מעבר לכביש, ובכל מקום שנגעו הופיעה צמחייה ירוקה וסמיכה, מרנינת לב ועין. זו משכה בעלי כנף ובעלי חיים אחרים - המחשה חותכת מה יכולים מים לעשות במדבר.

והסדקים? אלה נותרו בעינם, וחלקם אף התרחבו. כך לדוגמה, בניין המרפאה עמד על גבעה, ומי שאושפז בו יכול היה לתחוב ראשו בפירצה שבקיר ולראות את הנעשה ברחבי הבסיס.

בתום שירותי יצאתי לדרכי האזרחית. כעבור שנים אחדות, במסגרת שירות מילואים, השתתפתי בתרגיל גדול שנערך באותו אזור. בגלל הצפיפות נותרנו שניים במטה התרגיל ללא מקום לינה ראוי בתוך אוהל - בקור המקפיא של הלילה המדברי. אמרתי לעמיתי: קח את הג'יפ, וניסע לישון על מיטות בחדר חם. עלינו על הג'יפ ונסענו מהלך דקות ספורות למחנה שבטה.

הש"ג שבשער התלבט אם לאפשר את כניסתנו. ביקשתי ממנו שיתקשר לשי, איש מפקדה שהכרתי עוד מתקופת שירותי במקום, ויאמר לו שחנן מבקש להיכנס. למזלנו, שי עדיין שירת שם בקבע, ועד מהרה פתח לנו חדר בבניין מגורים (בלי סדקים) והדליק תנור חשמלי שהוציא אותנו מקיפאוננו. בבוקר קמנו כחדשים ושבנו לתרגיל. הנה כי כן, חתימתי על הבסיס הניבה דיווידנד נאה. לא זכור לי שהעברתי את חתימתי לקצין אחר כשהשתחררתי, ואולי אני חתום על בסיס שבטה עד היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#