עשור לאסון ורסאי: מאות מבני פל-קל עדיין לא נבדקו - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשור לאסון ורסאי: מאות מבני פל-קל עדיין לא נבדקו

אף שעברו עשר שנים מאז אסון ורסאי, העדר תיעוד מספיק של המבנים שכן אותרו מונע מרוכשי דירות לדעת על קיום הסיכון

26תגובות

>> בשבוע הקרוב ימלאו עשר שנים לאסון ורסאי שבו התמוטטה רצפה שנבנתה בשיטת הפל-קל. בתקופה שחלפה מאז חלה התקדמות לא מועטה בטיפול במבנים שנבנו באותה שיטה - רוב המבנים נבדקו והם נמצאים במעקב. עם זאת, אין עדיין רשימה מלאה של מבני הפל-קל בישראל, וגם כיום ישנם מאות מבנים שמחכים לבדיקה שתקבע האם הם מסוכנים או לא. צעד לא זהיר של קבלן שיפוצים באחד המבנים האלה עלול להוביל לאסון ורסאי מספר 2. כמו כן, בשל העדר סימון ותיעוד נגיש, רוכשי דירות רבים כלל אינם מודעים לכך שמדובר בבנייני פל-קל.

"אשתי ואני חיפשנו בית במרכז תל אביב והגענו לדירה ברחוב רש"י, שנראתה טובה מדי בשביל להיות אמיתית. מדובר בדירת 4 חדרים, 100 מ"ר עם שתי חניות, בבניין חדש יחסית, במחיר של 2.8 מיליון שקל", כך מספר ש' שחיפש דירה לפני כשנתיים. את המחיר הנמוך הסביר המתווך בכך שבעלת הבית רוצה עסקת מזומן.

הכל נראה טוב, אך ההפתעה הגדולה חיכתה ל-ש' יומיים לפני חתימת ההסכם. בעלת הבית שלחה אליו ערימת מסמכים שלכאורה "לא שמה לב אליהם לפני כן", וביניהם צצה תכתובת של עיריית תל אביב שבה נאמר כי הבית מוכרז כמסוכן.

לתדהמתם של ש' ואשתו הבית היה בנוי בשיטת הפל-קל. ש' מספר כי "אחרי שחקרתי את העניין הבנתי שמאז אסון ורסאי מדינת ישראל הכריזה כי כל הדירות שבנויות בשיטה זו מוכרזים כבתים בסיכון, והעיריות הוציאו מכתבים לבעלי הנכסים שבהם נכתב כי עליהם לבדוק שהנכס שבבעלותם ראוי למגורים קודם שיוכלו להוציא אותו מהסטטוס של בניין מסוכן.

"מהנדס בדק את הבניין ברש"י והכריז עליו שהוא לא מסוכן וראוי למגורים, כך שהוא היה אמור לצאת מ'הרשימה השחורה'. אלא שכמה שנים מאוחר יותר, כך הבנו, משרד הפנים הוציא חוזר שאומר שבניינים אשר נבנו בשיטת פל-קל לא יכולים לצאת מרשימת הסיכון, ובעלי הנכסים צריכים לבדוק אותם מדי שנה", מספר ש'.

TheMarker

שילוב של גורמים

ב-24 במאי 2001 קרס אולם השמחות ורסאי בשכונת תלפיות בירושלים. רחבת הריקודים שנמצאה בקומה השלישית של הבניין התמוטטה, ו-23 אורחים נהרגו. שילוב של מספר גורמים הביא לאסון, ובהם הרצפה שנבנתה בשיטת הפל-קל ושיפוצים שנערכו בקומה למטה במהלכם הוסר אחד הקירות, שלא היה קיר תומך מבחינה הנדסית, אבל בפועל הוא תמך בתקרה מעליו.

שיטת הפל-קל היא שיטת בנייה שהומצאה על ידי המהנדס אלי רון. הפל-קל הציע פתרון קל, מהיר וזול ליציקת תקרות. למרות יתרונותיה, השיטה היתה שנויה במחלוקת עוד לפני אסון ורסאי, ויושמה כשהיא לא עומדת בדרישות התקן הישראלי.

לאחר האסון, נגזרו על ממציא השיטה רון ארבע שנות מאסר, על מהנדסי המבנה 22 חודשים, ובעלי אולם ורסאי הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליהם שנתיים וחצי מאסר. בנוסף, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים. הוועדה הגישה ב-2002 מסקנות ביניים שנגעו באופן פרטני לשיטת הפל-קל, וב-2003 הוגש הדו"ח המלא, שעסק באופן נרחב יותר בתחום הבנייה בישראל.

בדו"ח הביניים הומלץ לאסור על שימוש נוסף בשיטת הפל-קל. בגלל שבישראל נותרו מיליוני מ"ר של תקרות פל-קל, שלא ניתן להרוס את כולן, הומלץ לבדוק את יציבותם של מבנים אלה.

ב-2002 החליטה הממשלה לאמץ את דו"ח הביניים ולהקים מטה מקצועי הנדסי ומינהלה לאיתור מבנים שנבנו בשיטת הפל-קל, באחריות שר הפנים. ב-2006, בגלל התנהלות איטית של המטה, החליטה הממשלה לשנות את ההרכב הפרסונלי של חבריו.

משרד הפנים פירסם ב-2007 חוזר מנכ"ל לראשי הרשויות והמועצות האזוריות והמקומיות, שהנחה אותן כיצד לטפל במבנים הבנויים בשיטת הפל-קל. בכך, הוא האציל לרשויות את הסמכות למפות ולפעול לבטיחות המבנים במסגרת חוק העזר למבנים מסוכנים.

TheMarker

במסגרת ההנחיות צייר משרד הפנים תרשים זרימה פשוט שמורה לאתר את המבנים, להודיע על הסיכון לבעלי הנכסים, ולקבל חוות דעת של מהנדס לגבי העמידות והיציבות של המבנה והעומסים שהוא יכול לשאת. מכאן חולקו המבנים לשלושה סוגים: מבני פל-קל שלא נמצאים בסיכון וכל שנדרש לגביהם הוא בקרה שוטפת, מבנים שצריך לחזק ומבנים שצריך לפנות ואף להרוס.

המהנדס יואב סרנה, יו"ר חברת אפשטיין ונשיא לשכת המהנדסים, שגם העיד בפני ועדת זיילר, מסביר כי בקטגוריה הראשונה של מבנים, אלו שנדרשים לביקורת תקופתית בלבד, נכללים רוב בנייני המגורים. "הסכנה לא גדולה במבני מגורים, אך היא בהחלט יכולה להיות גדולה במבנה ציבורי. את הסיכון מחשבים בין היתר לפי העומס על המבנה, ובבנייני מגורים הוא יחסית קטן. במבני משרדים יש הרבה יותר אנשים, וגם הניירת יוצרת עומס גדול מאוד - משרדים שבהם נצברים קלסרים וניירות מסוכנים מאוד, ולכן ההנחיה היא לצמצם את העומס שלהם במבני פל-קל".

סרנה, שבמשך שנים התריע מפני סכנת הפל-קל, לפני ואחרי אסון ורסאי, נשמע כיום דווקא רגוע: "קריסת בניין אינה נגרמת מבניית פל-קל בלבד, אלא משילוב של דברים כמו באסון ורסאי. הפל-קל מעצמו לא נופל, אלא רק כשעוזרים לו. ולראיה, ישנם מאות מבני פל-קל שזוהו, והם לא נופלים כל שבוע. הם לא תקניים, יש בהם סיכון מסוים, אבל הם לא מתמוטטים".

מספרים סותרים

סרנה אומר כי בישראל זוהו 1,200 מבנים שנבנו בשיטת פל-קל, אך יש הרבה בלבול בין הרשויות השונות ביחס לנתון זה. הבעיה היא שצריך לבדוק את המבנים אחד-אחד - חלקם רק חשודים כבנויים מפל-קל, וחלקם נבדקו והוצאו מהרשימה, אלא שהעדכון לא הגיע לאוזני משרד הפנים.

כך, לפי נתוני משרד הפנים, נמצאו 605 מבני פל-קל. מעבר להם ישנם 400 מבנים שלגביהם הוחלט שהם לא בנויים מפל-קל ולכן אינם מסוכנים, וישנם 312 מבנים נוספים שעוד טעונים בדיקה. איתור המבנים נעשה באמצעות רשימות של ממציא השיטה רון.

עם זאת, המשרד מדווח כי בירושלים ישנם 224 מבני פל-קל בעוד עיריית ירושלים מדווחת על 121 מבנים בלבד. על השאלה מה מקור הפער והאם משרד הפנים אינו עוקב אחרי הנתונים נמסר בתגובה כי "המשרד טרם קיבל מעיריית ירושלים נתונים שיעידו שהמבנים האלה לא נבנו בשיטת פל-קל. ייתכן שלאחר סיום הליך הבדיקה יתברר שחלק מהמבנים החשודים אינם מבני פל-קל".

הנתונים שמסרה עיריית ירושלים נראים מעודדים: מתוך 121 מבנים, נמצא כי 69 אינם דורשים חיזוק, 45 כבר חוזקו ורק 8 מבנים בלבד נותרו טעונים טיפול.

TheMarker

לפי נתוני משרד הפנים, בתל אביב ישנם 104 מבני פל-קל, בחיפה - 51, בראשון לציון - 52, באשדוד - 48, באילת - 54, ובבאר שבע - 26. עוד עולה מנתונים אלה כי רבע מ-605 מבני הפל-קל משמשים למגורים, 13% למשרדים, 13% למסחר, 14% לתעשייה, 13% למוסדות דת, 17% הם מבני ציבור, 2% הם אולמות אירועים, ו-2% הם בתי מלון.

עיריות רבות פעלו כדי לעמוד בהנחיות של משרד הפנים, וחלקן אף מפרסמות רשימה של מבנים מסוכנים באינטרנט. עיריית חולון פירסמה רשימה של 19 מבנים, מהם 4 בנייני מגורים. פתח תקוה סימנה 31 מבנים, שרובם מיועדים לתעסוקה ותעשייה. עיריית נתניה מפרסמת רשימה של 32 מבנים, ותמונת מצב עדכנית לגבי הטיפול בהם.

סכנה בשיפוץ

למרות ההתקדמות בנושא, המצב עדיין אינו אידיאלי. הרשויות הגדולות והאסרטיביות מטפלות בנכסים הבעייתיים בתחומן, אך לא כולן כאלה, והדרך עוד ארוכה עד סיום המלאכה. לא כל הבניינים בארץ נבדקו וגם במשרד הפנים מודים כאמור שישנם עוד 312 מבנים ברחבי הארץ שצריך לבדוק - וזאת, עשר שנים אחרי האסון.

בנוסף, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, אומר כי למרות שיש הנחיה מפורשת להציב שלט בכל מבנה פל-קל, במקרים רבים הדיירים מנסים להסתיר את השלט ולכן משפצים העובדים בבניין אינם מודעים לסכנות.

על הבעיות בתיעוד וסימון המבנים ניתן ללמוד ממקרה שאירע בתיק בו טיפל עו"ד שגיא גרינפלד ממשרד שגב, קידרון, גרינפלד ושות'. גרינפלד מספר כי ייצג רוכש דירה בבני ברק. הוא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות - כולל בדיקת נסח טאבו ותיק הבניין בעיריה - אך לא מצא שום דבר חריג. ואולם לאחר שהרוכש כבר נכנס לדירה ורצה לבצע שיפוץ נודע לו להפתעתו מקבלן השיפוצים כי תקרת ביתו נבנתה בשיטת פל-קל, והוא נאלץ להחליף את התקרה בעלות של כ-25 אלף שקל.

ישנה חשיבות רבה למודעות האזרחים לרגישות של תקרות הפל-קל לשינויים במבנה. בחזרה לאסון ורסאי: תקרת הפל-קל, כאמור, לא היתה הגורם היחיד שהוביל לאסון. הקומה מתחת לאולם שופצה ובמסגרת זו הוסר קיר, שאינו מוגדר כקיר תומך של המבנה ולכן מותר היה להזיז אותו. אלא שבמקרה של תקרת הפל-קל הקלה הקיר כן שימש לתמיכה.

"במבנה פל-קל לא נוגעים בקיר בלי מהנדס. קיר בלוקים, להבדיך מקיר תומך, לא מתוכנן על ידי המהנדס לשאת כוחות, אבל בפועל הוא כן עושה את זה. במבנה פל-קל יכול להיות שהקיר הוא זה שנושא את התקרה. לכן, כל הזזה או פתיחה של פתח בקיר דורשת חוות דעת של מהנדס, להוציא קיר גבס", מסביר סרנה.

אלא שדווקא קבלני השיפוצים, אלא שנשכרים כדי לשפץ דירות ומבני ציבור, אינם מוסמכים לבצע בדיקות אלה. סיב מהתאחדות קבלני השיפוצים וציקי שרף, מנהל התפעול של ההתאחדות, מזהירים כי אסון ורסאי הבא יתרחש בגלל שענף השיפוצים אינו ממוסד. לדבריהם, יש כיום 300-400 קבלני שיפוצים מוסמכים בלבד מתוך 14,600 עוסקים בתחום. הרוב המכריע לא עברו הכשרות מקצועיות ולא קיבלו תעודות הסמכה. החשש שלהם הוא שהעדר הכשרות מתאימות יביאו לטיפול לא נכון שעלול להסתיים באסון הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#