מצוקת הדיור היא בפריפריה - לא בת"א - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצוקת הדיור היא בפריפריה - לא בת"א

כשמחיר דירה בבאר שבע מגיע למיליון שקל, ברור שמשהו כאן השתבש לגמרי

22תגובות

עודף ביורוקרטיה ועודף ביקוש כתוצאה מאוכלוסייה הולכת וגדלה - על פי ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלה הגורמים העיקריים לבעיית הדיור במדינת ישראל. אך ההחמצה בפתרונות המוצעים על ידי הממשלה למחסור ביחידות דיור זמינות וליוקר הדיור במדינ, לא מתחילה ולא נגמרת בניסיון לבלום את עליית מחירי הדיור. הפספוס גדול הרבה יותר.

אין הרבה אתגרים שפתרונם משליך על חיי אזרחי ישראל כמו הפתרון לסוגיית הדיור. פיצוח אתגר הדיור הוא פיצוח של היכולת לאפשר לדור הצעיר במדינה להישאר בה ולחיות בה בצורה שפויה מבלי להשתגע ברדיפה אחר משכנתא בעשורים היפים של חייו.

אנחנו מפספסים פה דור שאלמלא נולד לבית עשיר, עומדות בפניו שתי ברירות: לעזוב את הארץ או להישאר בה ולהקדיש 30-20 שנה מחייו למימון הוצאות דיור שערורייתיות שאליהן נאלץ להתחייב.

המחסור בדיור הוא לא תופעה ייחודית לאזור גוש דן. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, גם בפריפריה הביקוש עולה על ההיצע והמחירים גואים לשיאים חסרי תקדים. כשמחירה של דירה חדשה בבאר שבע מגיע למיליון שקל, ברור שמשהו כאן השתבש לגמרי.

נכון, חלק גדול מהבעיה נובע מעודף ביורוקרטיה, אך לא מספיק לשחרר ולשווק קרקעות לבנייה, כשקבלנים ובעלים פרטיים מחזיקים באדמות במשך שנים מבלי לבנות; כשהמגזר החקלאי מטרפד תוכניות לשכונות הרחבה כדי לשמור על אופי הקהילה; כשכל שיווק של קרקעות מתבצע במכרז ונסגר במחיר שערורייתי; וכשבנוסף לכל, יש מחסור חמור גם בשוק הדירות להשכרה, שלא מאפשר לזוגות ולמשפחות צעירות שום אלטרנטיבה לרכישת דירה.

הרפורמה במינהל חשובה, אך לא פחות חשוב לנקוט בצעדים הבאים:

1. האצת הבנייה - הפעלת שיטות של "מקל וגזר" לקידום תוכניות מפורטות ושיווק בפועל על ידי זכינים ואנשים פרטיים, ליצירת אפשרויות בנייה מיידיות ולמימוש זכויות בנייה קיימות.

2. תמרוץ המגזר החקלאי (קיבוצים ומושבים) - יצירת תמריצים להרחבה וקליטה של משפחות, תוך שמירה על אורח החיים ומתווה הקליטה הכפרי בשטחי היישובים הכפריים.

3. שינוי שיטות ותנאי השיווק - יציאה לשיווק לפרטיים בהגרלות במקום במכרזים, המאפשרת רמת מחיר ידועה, יציבה ומזמינה יותר. תוקף השיווק לקבלן או לפרטי יותנה בתחילת בנייה תוך זמן סביר מרגע הזכייה, אחרת תפקע הזכות.

4. עידוד בנייה להשכרה בפיקוח - הוצאת מכרזים לבנייה להשכרה למספר יזמים בהיקף כולל של לפחות 2,000 יחידות דיור ביישובים השונים, המבטיחים הכנסה תוך פיקוח על דמי השכירות הנגבים, וללא אפשרות למכור את הדירות לפחות בשבע השנים הראשונות.

5. האצת הקמה של מבני ציבור בערים - עידוד הרשויות לשווק על ידי התניית והתאמת הצרכים בבינוי הציבורי בערים לקצב הקליטה הנדרש של תושבים חדשים לשם שחרור מכרזים בהיקפים גדולים, כך שלא ייווצר עודף אוכלוסיה מול חוסר במבני חינוך, בריאות, תרבות וספורט.

עלות הצעדים הללו זניחה ויכולה להגיע לכל היותר למאות מיליוני שקלים בשנה. גם עלויות אלו יכוסו ללא קושי באמצעות תשלומי דמי היוון ומסי בנייה ורכישה, וכמות העסקות אף עשויה ליצור עודף הכנסות משמעותי.

אני פחות מודאג מבעיית הדיור בגוש דן. בכלכלה המתפתחת בארצנו, טוב למדינת ישראל שתהיה לה ה"מנהטן" שלה. המאמצים חייבים להיות מופנים ליצירת מרכזים חדשים בנגב ובגליל - מאמצים אשר בסופו של תהליך יורידו את המחירים בכלל הארץ, גם בתל אביב, תוך שמירה על יתרון ברור וראוי של הזדמנות לחיים טובים יותר בפריפריה.

רוני פלמר הוא ממייסדי ומנכ"ל תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#