צריך יישום, לא סופרטנקר - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צריך יישום, לא סופרטנקר

הוועדה הציבורית לבחינת נושא התכנון היא צעד בכיוון הנכון

תגובות

>> בשבוע שעבר התבשרנו כי שר הפנים, אלי ישי, החליט להקים ועדה ציבורית לבחינת נושא התכנון בישראל, שבראשה יעמוד פרופ' אמיר ברנע, בכדי לבדוק מהם החסמים לקידום תוכניות בנייה בישראל.

מזה שנה וחצי שולפת ממשלת ישראל מכובעה "פתרונות קסם" בכדי להתמודד עם עליית מחירי הדיור. הבעיה אכן קשה, אבל האופן בו מקודמים הפתרונות המוצעים מעורר חשש כבד כי פתרונות ייצרו שלל בעיות ונזקים שאת מחירם נשלם שנים רבות בדמות פגיעה באיכות החיים והסביבה של כולנו.

לאחר שנוכחה הממשלה כי חוק התכנון והבנייה החדש נתקל בהתנג כמעט כל הגורמים במשק - השלטון המקומי, הארגונים הכלכליים והארגונים החברתיים והכלכליים, שלפה שפן נוסף - ועדות "הסופרטנקר". הצעה זו מבקשת להקים לתחייה את הוועדות המקוצרות לבנייה שפעלו בשנות ה-90 (ול"לים), שאת נזקיהן אנו חשים עד היום - שכונות ללא שטחים ציבוריים פתוחים, ללא פתרונות ביוב, וללא חיבור תחבורתי - וכך לאפשר את הקמתן של שכונות מגורים בכל מקום, ובכל תנאי.

הקמת הוועדה הציבורית היא צעד לכיוון הנכון. בשל העובדה שלא נערכה עד כה עבודה מקיפה שתבדוק מהן בעיותיה של מערכת התכנון, בכדי למצוא להן פתרונות, ניכר כי חלק מההצעות לשינויים שמקדמת הממשלה מבוססות על הנחות שגויות.

למשל, המהלכים הדרסטיים לקיצור הליכי התכנון נעשים מתוך הנחה כי שוק הדיור מתנהג כמו שוק רגיל, וככל שיגדל ההיצע, כך ירדו מחירי הדיור. אלא, שמחקר שפורסם לאחרונה על ידי בנק ישראל מלמד כי על הנחה זו אין על מה לסמוך. המחקר, שניתח את הגורמים לעליית מחירי הדיור ב-1999-2010, מצא כי הפער בין ביקוש להיצע מסביר רק 20% מעליית מחירי הדיור. נתון זה מעורר שאלה בלתי נמנעת - האמנם יש הצדקה לזרז את הליכי התכנון באופן כה קיצוני, תוך פגיעה באיכות התכנון?

בנוסף, דו"ח של מינהל מקרקעי ישראל שפורסם לפני כחצי שנה מגלה כי יש עתודות קרקע מאושרות לבנייה בהיקף של 160 אלף יחידות דיור בקרקע ציבורית. אלה לא נבנות בשל חסמים שונים כגון היעדר פתרונות תחבורה וביוב ובעיות משפטיות. מחלוקות בין הרשויות בדבר מימון מאסף ביוב בקריות, למשל, מעכבות את הקמתן של יותר מ-3,000 יחידות דיור בתוכנית מחנה קורדני, בקרית מוצקין. בנוסף, צוות המעקב של תמ"א 35 קבע כי בתוכניות המתאר המחוזיות המאושרות קיימות עתודות קרקע בהיקף של כמיליון דונם, היקף הגדול מהיקף השטח הבנוי כיום בישראל.

הקמת הוועדה הציבורית אכן תהווה נקודת מפנה. על הרכב הוועדה לשקף את מכלול הנושאים עמם על הוועדה להתמודד, מתוך מטרה לשפר את איכות התכנון ותוצריו. קיצור הליכי התכנון אינו יעד העומד בפני עצמו, איכות התכנון היא היעד החשוב. מערכת התכנון אינה מקל בגלגלי הפיתוח שיש לזרוק לצידי הדרך. מערכת התכנון היא אמצעי ליצירה של תוכניות פיתוח ושימור טובות יותר, שיבטיחו את סביבת החיים שלנו ושל הבאים אחרינו, תוך שמירה על ערכים ועקרונות כגון פיתוח בר- קיימא, שוויון ושקיפות.

עד שתסיים הוועדה את עבודתה, יש לפעול לחיזוקה של מערכת התכנון הקיימת לתגבר את כח האדם ולהוסיף משאבים לוועדות התכנון הקיימות, כדי שאלה יוכלו להתמודד טוב יותר על המשימות הכבדות המוטלות עליהן.

הכותבת היא מנהלת תחום מחקר במכון דש"א של החברה להגנת הטבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#