נשיא התאחדות הקבלנים: התרגילים של בנק ישראל לא הוסיפו דירה אחת - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשיא התאחדות הקבלנים: התרגילים של בנק ישראל לא הוסיפו דירה אחת

נסים בובליל לא סבור שהצעדים שנוקט הנגיד ישפיעו מהותית על השוק, וצופה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בטווח הקרוב

18תגובות

"מדברים על כך שקבלנים שמחים כשמחירים עולים. מי שאומר את זה לא מכיר את הענף. אנחנו אוהבים בהירות ויציבות לאורך זמן ולא חוסר ודאות ואי יציבות, משום שאלה גורמים להפסדים ולעלויות", אומר נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל. הוא סבור כי חוסר המעש של הממשלה יגרום להמשך עליות המחירים, אם כי באופן מתון יחסית למה שהיה ב-2009-2010.

"מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון שיווקו יותר קרקעות. חלקן כבר יצאו למימוש על ידי היזמים שזכו בהן, וחלקן - בגלל בעיות פיתוח ותכנון - טרם יצאו לשטח לפועל. אני חושב שעדיין מדובר במעט מדי, בהתחשב בכך שהמחסור בדירות מגיע כיום למשהו שנע בין 60 אלף דירות - להערכת האוצר - ל-100 אלף דירות, כפי שאנו בהתאחדות מעריכים", אומר בובליל.

הוא מוסיף כי "בעיה נוספת שיש לנו היא תקופת הבנייה. בעיקרון אנו יכולים להשלים מבנה מגורים בתוך 18 חודשים, אבל תקופת הבנייה מגיעה כיום ל-32 חודשים. הסיבות לכך הן בעיות כוח אדם והוצאת עובדים זרים מכוח האדם של החברות הקבלניות. זו הסיבה העיקרית לכך שאף שהמינהל משווק יותר קרקעות, לא רואים יותר גמר בנייה - ואנשים הרי גרים בדירות ולא בקרקע".

הוחלט להוסיף עובדים זרים.

"נכון. לפני שלושה חודשים הוחלט בממשלה להוסיף עוד 4,000 עובדים, אבל אני יכול לומר לך באחריות שעד עכשיו לא נעשה כלום, ולא נוסף אפילו עובד זר אחד לענף הבניין. זה פוגע לא רק בהקמת מבני המגורים, אלא גם בהקמת מבני ציבור ותשתיות. מישהו הרי צריך לבצע את כל אלה. בנוסף לכל אלה, המיסוי בתחום עולה כל הזמן - מה שמעלה לנו גם את עלויות הבנייה, ובסופו של דבר יבוא לידי ביטוי בצורה כזו או אחרת גם במחירי הדירות".

אפלבאום תומר

למה הכוונה בעליית מיסוי?

"בעיקר באגרות פיתוח ואחרות, חלקן חדשות, שמוטלות על ידי הרשויות המקומיות. באחרונה, לדוגמה, העבירה עירייה מסוימת את עבודות הפיתוח לחברה הכלכלית שלה, שהעלתה מיד את מחיר הפיתוח מ-45 אלף שקל ליחידת דיור ל-135 אלף. אולי רוצים שם להעלות את איכות הפיתוח, אבל לדעתנו מדובר בדרך מסוימת של רשויות מקומיות להגדיל את הכנסותיהן, ובסופו של דבר מי שישלם יהיו רוכשי הדירות".

רוכשי הדירות במצוקה, כי המחירים עולים והכסף נגמר.

"זה מעלה את השאלה אם הגענו לתקרת המחירים, ומכאן והלאה לא יוכלו לעלות עוד. אני בענף הזה כבר די הרבה שנים, והשאלה נשאלת כל הזמן. גם בעבר, כשמחירי הדירות הגיע ל-60 אלף דולר - דיברו אז במחירים דולריים - שאלו את השאלה הזו, והמחירים המשיכו לעלות. אני מעריך שהם ימשיכו לעלות, אבל לא בקצב של 20% בשנה".

ועדיין מקורות המימון מתייבשים, כתוצאה מצעדי בנק ישראל להעלאות הריבית והגבלת מסלולי המשכנתאות.

"אני לא יודע מה יקרה. כל תרגילי הנגיד והאוצר לא הוסיפו דירה אחת בישראל. כפי שאמרתי קודם, יש מחסור של עשרות אלפי דירות בישראל, ובנק ישראל עם הריביות והמשכנתאות לא יצר פתרונות דיור. אם מדברים על מהות העניין, הפתרון היחיד הוא בנייה מואצת ושיווק מהיר של קרקעות. עד אז אנשים יצטרכו למצוא לעצמם פתרונות דיור גם במחירים יקרים יותר".

בשבוע שעבר טען בעל השליטה בחברת מנרב, אברהם קוזניצקי, שצעדי בנק ישראל יגרמו לקריסת מחירי דירות. מה דעתך?

"אני לא מקבל את הדעה של קוזניצקי. אין כיום שום בועה בשוק הדירות, ואני לא רואה בטווח הנראה לעין אפשרות של קריסת מחירים. אשמח אם בסופו של יום נגיע ליציבות".

למה תשמח?

"כפי שאמרתי, אנחנו אוהבים בהירות ויציבות, והמצב כיום אינו בהיר ואינו יציב משום בחינה שהיא. לכן אעדיף מצב של יציבות במחירים, במדיניות הממשלה ובהתנהלות של כל הגורמים שמסביב. מצד שני, כל המדברים על קריסות בענף לא מכירים את המציאות. אין בישראל כמות גדולה של דירות בבעלות משקיעים, ורובן בבעלות פרטית של אנשים שמתגוררים בהן. אם תנאי המשכנתה יורעו ואנשים יגיעו למסקנה שאינם יכולים לעבור לדירות מרווחות יותר, הם פשוט יבטלו את מכירת הדירות שלהם וימשיכו להתגורר בהן".

אנחנו רואים שבשנים האחרונות יותר אנשים בוחרים לשכור דירות.

"בסדר גמור. מי שגר בשכירות גר בדירת מגורים, ואם יש דירה ברמה סבירה אז זה פתרון לא רע, ואנחנו דוחפים ותומכים במעבר לשכירות. זה פתרון מצוין שעובד מעולה בעולם. בישראל זה לא עבד ולא עובד, כי עד היום זה לא היה כלכלי ליזם. באחרונה שינו את החוק לעידוד השקעות הון באופן שמאפשר את הגברת הבנייה להשכרה. חלק מהרשויות המקומיות מתנגדות לכך, כי אינן רוצות במבנים שכולם מיועדים להשכרה, אבל אני מאמין שהמדינה תדחוף את הנושא. הצהרות ברוח זו שמענו ממשרד השיכון וממנהל המינהל. בסך הכל בערך 30% מתושבי המדינה גרים בשכירות, וצריך לתת להם מענה".

נחזור 20 שנה לאחור, לבום הגדול של שנות ה-90. מה דומה ומה שונה מאז?

"אני רואה שוני גדול מאוד. כיום היו צריך לעשות קופי-פייסט ממה שעשו אז, כשהקימו את הוועדות לבנייה למגורים - הול"לים. אז הגיעו מאות אלפי עולים ובנו 100 אלף דירות בשנה. זה גרם לעודפי היצע, שלא רק פתרו את בעיות הדיור של העולים, אלא גם סיפקו את השוק עד 2007. כיום אני לא רואה משהו שקרוב לזה".

אבל הנה, יש למשל הווד"לים (הוועדות לדיור לאומי) עם הסמכויות הנרחבות.

"הרעיון מצוין, אבל הוא עדיין נתון במבחן ביצוע. ככלל, אני לא אוהב את זה ששומעים מטעם הממשלה המון הכרזות ורואים הרבה מסיבות עיתונאים שאחריהן אין מעשים אופרטיביים, וגם הרעיון הזה עדיין רחוק מאוד ממימוש. מעבר לכך, אני מודאג מהעובדה שהרעיון כולל רק את הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון - מה שיגרום לדחיקה לאחור של פרויקטים שמתוכננים על קרקעות פרטיות. בנוסף, אני חושש כי אין מי שיוביל את זה לביצוע, כפי שעשה אריאל שרון בשנות ה-90".

איך אתה רואה את הקלות המיסוי השונות?

"אני חושב שכל תמריץ והקלות במיסוי יועילו. בעקבות ההקלות במיסוי שנתנו לבעלי קרקעות שמוכרים אותן ליזמים, אני רואה שאנשים מזדרזים ומוכרים קרקעות, ואני מקווה שזה יוסיף לקרקעות שנבנות. בהתחלה נתנו הקלות במיסוי לקבלנים שישלימו את הבנייה בתוך 30 חודשים, ומאז זה עלה ל-36 חודשים. זה יאפשר לפרויקטים קטנים ובינוניים לקבל תמריצים לבנות מהר. עם זאת, עיקר הבעיה היה ונותר הביורוקרטיה ברשויות התכנון - בעיקר במשך הזמן שלוקח לקבל היתרי בנייה והמחסור בכוח אדם, שמאריכים משמעותית את משך השלמת הפרויקטים".

במקביל, הטילו על יזמים לשלם הוצאות הקמת מבני ציבור בעת רכישת קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל.

"רואים שהמדינה בורחת ממחויבויותיה ומנסה להטיל אותן על הציבור. היזם רואה לנגד עיניו את העלויות השונות שמוטלות עליו לצורך הקמת פרויקט, והוא מעריך את מחיר הדירות שיוכל לדרוש. מי שמשלם בסופו של יום זה רוכש הדירה. בצורה כזו אנחנו רואים שוב תרגילים של העברה מכיס לכיס, שכולם בסופו של דבר פוגעים ברוכשי הדירות" 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#