דו"ח המבקר: חריגות של יותר מ-100 מיליון שקל בשיפוץ היכל נוקיה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח המבקר: חריגות של יותר מ-100 מיליון שקל בשיפוץ היכל נוקיה

עצם ההחלטה לבצע את השיפוץ התקבלה מבלי שהתקיים דיון יסודי בעניין: לא בחברה ולא במועצת העיר או בוועדת הכספים

2תגובות

העבודות לשדרוג ותיקון היכל הספורט יד אליהו בתל אביב יפו הסתכמו עד סוף 2009 בכ-216.8 מיליון שקל. חריגות תקציב משמעותית שיושתו על עיריית תל אביב הבעלים של חברת היכלי הספורט תל אביב יפו שהעריכה, ב-2003 כי עלות הפרויקט תסתכם ב-112.8 מיליון שקל בלבד.

נתונים אלו עולים מדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא התנהלות עיריית תל אביב וחברת היכלי הספורט תל אביב בשיפוץ ושדרוג היכל הספורט.

עבודות שיפוץ היכל הספורט החלו בסוף שנת 2000 כשבמסגרת שיפוץ המבנה נבנו בו שטחי מסחר, מרתפים, תאי אירוח ויציעי ישיבה, והוחלפו בו מערכות למיזוג אוויר ומערכות תאורה והגברה. דו"ח מבקר המדינה חושף בפרק זה התנהלות בעייתית של עיריית תל אביב והחברה שבבעלותה, החל מעצם ההחלטה לשפץ את ההיכל, בחירת נותני חסות,התקשרויות עם קבלנים, תהליכי התכנון, ואף חריגות בנייה - נושא שעיריית תל אביב גם לא פיקחה עליו.

על אף הסתבכות הפרויקט בכל המישורים, שבאה בעיקר לידי ביטוי במשך השלמתו מעבר למצופה והגדלת התקציב במימונו - עיריית תל אביב לא דרשה שהחברה תגיש לה דיווחים ועדכונים שוטפים. מהדו"ח עולה כי אף עצם ההחלטה לבצע את השיפוץ בהיכל, התקבלה מבלי שהתקיים דיון יסודי בעניין, לא בחברה, לא במועצת העיר או בוועדת הכספים של העיירה האחראית בין היתר למימון הפרויקט.

אחת הבעיות המרכזיות בהן נתקלה החברה כבר בתחילת דרכה, היה מימון הפרויקט. לצורך כך התקשרה עם שלושה גופים: חברת יורוקם תקשורת סלולריות - נותנת החסות להיכל (6.6 מיליון דולר), מועדון הכדורסל מכבי תל אביב והמועצה להסדר הימורים בספורט (25 מיליון שקל). מדו"ח המבקר עולה ביקורת על הליך בחירת נותן החסות - חברת יורוקום - ונטען בו כי כבר באפריל 2002 הושג הסכם בין החברה ליורוקום בענין הפרויקט למרות שרק שנה וחצי לאחר מכן, בספטמבר 2003 פירסמה החברה מודעה בעיתונים בו היא מזמינה להציע הצעות לקבלת זכויות חסות.

"לפי פרסומים שונים", נכתב בדו"ח המבקר, "כבר התגבשה עסקה בין החברה ליורוקום. העובדה שבעת פרסום המכרז כבר נבחר נותן חסות החברה, יש בה חשש ליצירת מכרז למראית עין רק כדי לצאת ידי חובה; ספק רב אם פעולה זו יכולה להיחשב יזמה אמתית לבחירת נותן חסות באמצעות הליך של מכרז".

קידר ניר

גם בהתקשרות בבחירת בחירת קבלנים ונותני שירותים נפלו פגמים, כאשר החברה בחרה אנשי מקצוע עוד קודם שהתקבלה החלטה רצינית לגבי גודל הפרויקט ומימונו והדבר נעשה באמצעות מכרז סגור למספר קבלנים ולא במכרז פומבי, כנהוג. "בהתקשרות עם הקבלן הראשי נפלו פגמים רבים", נכתב בדו"ח, "וספק רב אם עלתה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים, עם סדרי מינהל תקין ועם האינטרסים של החברה. ספק אם לבעלי התפקידים שנבחרו קיים הידע הנדרש לכך".

פרויקט שיפוץ ושדרוג היכל הספורט המשיך להסתבך. לא רק שהעבודות לא הסתיימו במועד הצפוי, בין 16-22 חודשים, עד 2006, אלה הוא נמשך עד מאי 2008, כשבדרך הוחלפו האשמות כבדות בין אדריכל התוכנית, הקבלן המבצע וחברת היכל הספורט תל אביב, כשזו האחרונה נדרשה להוסיף עשרות מיליוני שקלים נוספים.

את יתרת עבודות הפרויקט התכוונה החברה לגייס ממקורות עצמיים ומהלוואות בנקאיות שאמורות להיפרע מההכנסות שיהיו לה בעתיד. בפועל, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, חברת היכל הספורט תל אביב נמצאת בגרעונות וחריגות תקציביות שרק מסבכות אותה. הערכות הן, כי התזרים השנתי של החברה יהיה חיובי החל משנת 2013 בלבד והחברה תתחיל להרוויח רק בשנת 2016.

מדו"ח מבקר המדינה עולה עוד כי מנכ"ל החברה דאז, ניר פרצלינה, קיים פעילות עסקית במדינות שונות באפריקה ואירופה עם אחד הקבלנים המבצעים. בתיקי החברה לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוא דיווח על קשרים אלו , בניגוד להסכם עבודה שמחייב אותו כך.

בהמשך התברר עוד כי גם לאחר סיום ההתקשרות בין המנכ"ל לקבלן אחר, יצרו השניים קשרים משותפים שלא במסגרת הפרויקט ובאותה שנה אף השתתף הקבלן האחר בשלושה מכרזים אחרים לביצוע עבודות שיזמה החברה באצטדיון בלומפילד, וזה אף זכה באחד המכרזים. גם אז לא דיווח פרצלינה על התקשרותו עם הקבלן.

בתגובה שנתן פרצלינה ב-2008, הוא ציין כי לא היו לו קשרים אישיים או עסקיים עם קבלנים, יועצים או מתכננים בפרויקט וכי רק לאחר העבודות נוצרה בינו לבין אחר הקבלנים מערכת יחסית אישית.

במועד מאוחר יותר התגלו גם חריגות בניה שנבעו מכך שבוצעו עבודות שכלל לא תוכננו בתחילה. גם פיקוח העירייה שהתקיים בין 2002-2008 לא איתר חלק מחריגות הבנייה. "מינואר 2002 ועד מועד סיום הביקורת פעלו בהיכל תשעה מזנונים ללא רישיון עסק ופועלת מזה 3 שנים מסעדה שאף לה אין רישיון עסק, בין היתר בשל בעיות תברואה. ניתוח ובחינה של המקרים שבהם סטתה החברה מהיתרי הבנייה, או בנתה ללא היתר ופנתה לקבלת ההיתר בדיעבד, מעלים ספק אם בפעולות אלו נשקלו השיקולים הציבוריים והתכנוניים הדרושים. תפקוד זה אינו עולה בקנה אחד עם המצופה מחברה עירונית האמורה לפעול על פי אמות מידה ציבוריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#