דו"ח המבקר: 98 מיליון שקל הושקעו בפינוי-בינוי - רק שני פרויקטים בוצעו - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח המבקר: 98 מיליון שקל הושקעו בפינוי-בינוי - רק שני פרויקטים בוצעו

מתוך 137 מתחמים ברחבי הארץ, רק ב-52 אושרו תוכניות להתחדשות עירונית; מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה פחת בהדרגה

4תגובות

מתוך 137 מתחמים ברחבי הארץ, רק ב-52 אושרו תוכניות לביצוע התחדשות עירונית, כפרויקטים של פינוי-בינוי ועיבוי-בינוי, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא התחדשות עירונית.

בפרויקטים של התחדשות עירונית מעורבים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, התושבים ובעלי הזכויות בקרקעות, והם מתבצעים על ידי הריסת בניינים ישנים ובניית בניינים חדשים במקומם , בהם מספר הדירות גדול יותר (פינוי-בינוי). מסלול אחר בפרויקט הוא עיבוי הבנייה, שבו מוסיפים דירות לבניין קיים או מרחיבים דירות קיימות.

פרויקטים אלה החלו לצאת לפועל ב-1999, וכיום נכללים במסגרת זו 137 מתחמים ב-40 ישובים, מהם 114 מתחמים מקודמים במסלולים של פינוי-בינוי, והיתר במסלולים של עיבוי בינוי. בין השנים 2001-2009 חתם משרד השיכון עם רשויות מקומיות על חוזים להפעלת הפרויקט בתחומיהן בסכום של 223 מיליון שקל, ועד סוף 2009 שילם בעד הפרויקט כ-98 מיליון שקל. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון אילו מומש הפרויקט בכל המתחמים היו נהרסים כ-18,200 דירות ובמקומן היו נבנות כ-55,500 דירות חדשות, והיו נוספים שטחי מסחר בכ-1.2 מיליון מ"ר.

.

נתוני דו"ח המבקר מאכזבים עוד יותר כשבוחנים כמה פרויקטים כאלה יצאו לפועל בין השנים 1998-2010. מבחינת הנתונים עולה כי רק ל-10 מתחמים ניתנו היתרי בנייה או בקשות להיתרי בנייה, ורק בשני מתחמים - בטבריה ובכפר סבא - החלה פעילות מעשית בשטח. "עד כה הניב הפרויקט פירות מועטים בלבד", נכתב בדו"ח המבקר. "פעולות השלטון המרכזי, לרבות ההשקעות הכספיות שכבר הושקעו, כ-98 מיליון שקל, לא הביאו להשגת מטרות הפרויקט".

על פי הדו"ח, הפרויקטים לא מקודמים מסיבות שונות, בהן מחלוקות בין הוועדות המחוזיות לרשויות המקומיות, חוסר כדאיות כלכלית, התנגדות מצד דיירים ומחלוקות בין בעלי זכויות במקרקעין. כדי לקדם את יישום הפרויקט נקטה הממשלה בין השנים 1998-2009 בכמה פעולות: קיבלה החלטות שמטרתן לפשט את ההליך לאישור תכנית מפורטת ויזמה שינויי חקיקה כדי לתת הקלות לבעלי הזכויות במקרקעין בעניין ההיטלים, אגרות ומסים הנלווים לכך. על אף כל זאת, כפי שעולה מדו"ח המבקר, גופי הממשלה הנוגעים בדבר לא תמיד סייעו לקידום הפרויקט.

"משרד הפנים, המופקד על מימוש חוק התכנון והבנייה ופקודת העיריות, פעל באופן חלקי בלבד למימוש החלטות הממשלה הנוגעות לעניין", נכתב בדו"ח. "אף על פי שהממשלה החליטה שיש ליזום תיקון בחוק התכנון והבנייה כדי לאפשר הקמת ועדות משנה מחוזיות לתכנון ובנייה המיועדות לפרויקט בלבד, לא פעל משרד הפנים לקידום התיקון בחוק".

תומר אפלבאום

גם משרי משרד הבינוי והשיכון שכיהנו מספטמבר 2006 והלאה, לא נחסכת ביקורת. המבקר מציין כי הללו לא מילאו אחר החלטות הממשלה: "פרויקט ההתחדשות העירונית אמור להיות חלק מהתכנית הלאומית", נכתב עוד בדו"ח, "אולם נמצא כי משרדי הממשלה, ובהם משרד השיכון, לא פעלו ליישום תמ"א 35 (התוכנית הלאומית שקובעת את שטחי הבינוי עד לשנת 2030), מה שנוגע ל"חידוש העירוני" במתכונת של תוכנית לאומית. בכך הוחמצה הזדמנות לקדם את מימוש הפרויקט - להגדיל את היצע הדירות בערים, לצופף את הערים, להשפיע על מחירי המקרקעין באותם אזורים ולשפר את איכות חיי התושבים על ידי שדרוג התשתיות העירוניות והשירותים העירוניים".

משרד הבינוי והשיכון לא מעדכן את גובה הסיוע בשכר דירה - מספר הזכאים פחת בהדרגה

בין השנים 2001-2009 הלך ופחת בהתמדה מספרם של מקבלי הסיוע בשכר דירה מכ-195 אלף לכ-137 אלף, ירידה של כ-30%, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה העוסק בטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה, חלק ממדיניות הרווחה של המדינה באחריות משרד הבינוי והשיכון.

בדו"ח נמצא כי בשנים 2005-2010 לא חל שינוי בגובה הסיוע שמעניק המשרד, על אף שבזמן זה חלה עלייה ניכרת בשיעור של 25%-30% בגובה שכר הדירה בשוק החופשי. "חשוב שמשרד הבינוי והשיכון יבחן את גובה הסיוע בשכר דירה שהוא מעניק לזכאים, נוכח העלייה במחירי השכירות. שחיקה זו פוגעת לבסוף באוכלוסייה חלשה, שמפאת משאביה הדלים אינה יכולה לשלם את ההפרש".

בפרק זה בחן המבקר גם את הטיפול בבקשות לקבלת סיוע בשכר דירה בחודשים מארס-אוגוסט 2010. מהדו"ח עולה כי ברוב המקרים הטיפול התאפיין בהתמשכות יתר, חוסר יעילות וסרבול הליך העבודה. במקרים מסוימים אף נמצא כי נדרשו מהמבקשים דרישות מכבידות או מנוגדות לנוהל, או שדרשו דרישות מיותרות. "יש בקשות שהטיפול בהן מסורבל וארוך ומתאפיין בבירוקרטיה מיותרת", נכתב בדו"ח. "יש לזכור שמאחורי כל בקשה לסיוע ממתין אזרח שקולו אינו נשמע, שיכולתיו דלות, והסיוע מהמדינה הוא תקוותו", כתב המבקר תוך שהוא ממליץ למשרד הבינוי והשיכון לייעל את שורותיו ולפעול ביעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם