מה יעלה בגורלן של הקרקעות בכפר הערבי ההרוס ליפתא? - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה יעלה בגורלן של הקרקעות בכפר הערבי ההרוס ליפתא?

מינהל מקרקעי ישראל נאלץ לעכב את המכרז לפיתוח הכפר שנכבש ב-1948, בעקבות עתירה של עמותות המבקשות לשמר את המקום

18תגובות

>> ב-11 במאי יתכנס בית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט יגאל מרזל לדון בעתירה שהוגשה כנגד מינהל מקרקעי ישראל במטרה לעצור את המכרז לשיווק קרקעות הכפר ליפתא, ליד ירושלים - מתחם חורבות פסטורלי ששוכן בכניסה לעיר.

את העתירה הגישו כמה עמותות כמו שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם, עמותת ג'פרא וכן כמה אזרחים פרטיים, שחלקם התגוררו בכפר עד לכיבושו ב-48'. ד"ר דפנה גולן, סוציולוגית ומרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהלת פורום שותפות אקדמיה-קהילה ופעילה חברתית, שותפה לעתירה כ"ירושלמית מודאגת", כפי שהיא מגדירה את עצמה בחצי חיוך. גולן מספרת שבגלל העתירה הוצא צו מניעה זמני, והמעטפות שהוגשו למכרז במינהל לא נפתחו.

אפלבאום תומר

מטרת העתירה היא ביטול המכרז בכלל, כפי שמדגישה גולן ומוסיפה ש"בכל מקרה המינהל אינו עומד בתנאים למכרז שקבעה התב"ע המאושרת למקום". התנאים קובעים שלפני הוצאת המכרז, יש לבצע תהליכים מקדימים כמו סקר שימור וסקר תיעוד מקיף של המבנים והסביבה בליפתא.

העתירה מנסה למנוע את היווצרותו של המצב המוכר כל כך לרשויות ועיריות בארץ - בו אי אפשר לבצע שימור אמיתי ונכון בגלל פחד מתביעות של בעלי הנכסים. כל עוד המכרז לא הושלם, המדינה היא בעלת הנכסים בליפתא, מתוקף חוק נכסי נפקדים, ולכאורה שיקולים זרים כמו זכויות בנייה לא צריכים להפריע ליצירה של תהליך שימור אמיתי ומתאים למקום.

על חוות הדעת המצורפת לעתירה חתומים פרופ' אדריכל אמנון בר אור, פרופ' אדריכל משה מרגלית, פרופ' ראסם ח'מאיסי, אדרכלית מיכל פירסטון ואדריכל שמואל גרואג. בחוות הדעת נכתב ש"די ברור למה המינהל ממהר לקדם את המכרז. במובנים רבים הוא הופך במקרה זה את בעיית השימור והתמודדות עם רשות העתיקות לבעיה של היזמים שיזכו בו. נקווה בשביל האחרונים, שהם לקחו אלמנטים כאלו כשיקול בהצעת המחיר".

כותבי חוות הדעת מוסיפים ש"מדוגמאות אחרות שאותן אנו מכירים מעבודתנו המקצועית, עולה כי ברגע שאתר השימור נמצא בידי יזם פרטי הוא ישתמש בו לצרכיו ועלות החזרתו לשימוש הציבור תהיה כרוכה בממון רב או בוויתורים מפליגים שיפגעו בשימור הראוי של האתר. למשל תקדים בית פרומין בירושלים שבו נאלצה המדינה לחוקק חוק מיוחד כדי לאפשר להחזיר לבעלותה את מבנה הכנסת הראשונה. שאותו שיווקה בטעות ליזמים פרטיים".

חשוב לציין שבמקרה דומה של מתחם לשימור שהוצא למכרז על ידי המינהל, מתחם דרום הקריה-שרונה, יצא המכרז רק לאחר שכל תיקי השימור הושלמו והתיעוד הסתיים. כך היה ברור שלא הוצאו למכרז מבנים שצריך להשאירם נגישים לציבור, והיזמים ידעו מה יהיו מטלות השימור שלהם.

רגישות פוליטית

ב-2006 אושרה מתחם ליפתא תב"ע 6036 שתוכננה על ידי משרד האדריכלים קרטס גבריאל-גרואג שמואל אדריכלים. על פי התב"ע מתוכננות במקום 212 יחידות דיור וכן כ-2,000 מ"ר של שטחי מסחר, ועל בסיסה הוציא המינהל בסוף 2010 מכרז לשיווק המגרשים בעשרה מתחמים בכפר.

ואולם כיום אחד ממתכנני התוכנית, שמואל גרואג, פעיל בעמותת "במקום", חתום על חוות דעת שהוגשה עם העתירה לבית המשפט. גבריאל קרטס לא היה מעוניין להתראיין לכתבה וטען שמדובר בתוכנית שתוכננה לפני זמן רב ולכן צריך לדבר עליה עם המינהל.

אף אחד מהמעורבים לא מסביר מהן הסיבות להתכחשות לתוכנית, אבל ניתן לשער שהן קשורות לרגישות הרבה של האתר, מבחינה פוליטית, סביבתית ונופית.

עוד בזמן ההגשה של התב"ע הגישו כמה גורמים, בין השאר עמותת "זוכרות" ועמותת "במקום", התנגדויות מתוך רצון שהכפר יפותח כמקום המשמר את הזיכרון הפלסטיני - בליפתא התגוררו לפני 48 יותר מ-2,500 תושבים שחלקם מתגוררים כיום במזרח ירושלים. ההתנגדויות לתוכנית נדחו והתב"ע אושרה.

מעבר לדיון הפוליטי, ליפתא היא אתר טיול ייחודי, הנמצא במרחק הליכה מירושלים, בו נשמרו שרידים של תקופות רחוקות. מטיילים רבים מגיעים לאתר ונהנים מהמעיין במקום, מהמבנים הישנים והטבע בסביבה.

בעקבות המכרז של המינהל צפוי הייחוד הזה להפוך לנחלתם של בעלי אמצעים בלבד. לפי התוכנית, ייבנו בליפתא רק 212 יחידות דיור - מספר נמוך מאוד ביחס לשטח של הכפר, ובטח לא כמות שתפתור את בעיית הדיור בירושלים.

ניתן לומר שמספר יחידות הדיור הנמוך נועד לשמר את המתחם, אבל די ברור שכל התערבות במקום תפגע בו מאוד. התכנון הנוכחי כיום למעשה מייעד את ליפתא ליהפך למתחם לעשירים בלבד. "למה דווקא שם? מה זה נותן או תורם לרקמת החיים בירושלים, לאטרקטיביות של העיר? מדובר בבדיחה מבחינת מספר יחידות הדיור, אבל היא תהרוס את המרקם של מה שניתן להגדיר כפנינה או אפילו פנינת טבע", מדגישה פרופ' טובי פנסטר, ראש הוועדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב וממקימי עמותת "במקום".

לטעתנה של פנסטר, עדיף היה לא לבנות במקום בכלל. "אני הייתי שמחה אם לא היו נוגעים במתחם בכלל כי יש בו קסם רב. הרי יש מקומות אחרים לשים בהם את יחידות הדיור האלה. אם כן רוצים סוג של פיתוח, יש לעשות זאת בצורה עדינה, כמעט כירורגית. בגלל שבליפתא יש מרקם של כפר שלם, ניתן להבין איך חיו אז. שימור מחמיר יכול לסייע להכיר פן אחר של החיים ההיסטוריים בירושלים".

פיתוח תיירותי

נעמי צור, סגנית ראש העיר לתכנון, סביבה ושימור, שבזמן אישור התב"ע היתה מנהלת החברה להגנת הטבע בעיר, נזכרת שבזמן שהוצגה התב"ע התחושה היתה שנעשה מאמץ גדול לשמור על ערכי הטבע והסביבה. "על אף שזו לא תוכנית השימור המקסימלית, נעשה מאמץ לשמירה על ערכי טבע כמו מקורות מים וכן שמירה על המרקם ההיסטורי של הכפר. יושקע שם הרבה מאוד בכדי לפתח את ההיבט התיירותי".

צור מוסיפה ש"אני לא יודעת האם אפשר היום לחזור אחורה. זו כבר תוכנית בשלב של ביצוע". לדעתה, הדרך לטפל בתוכנית היא בעזרת הבלמים שעומדים לרשות עיריית ירושלים. "אני, כעירייה, לא יכולה לבטל תוכנית מאושרת, אלא לעשות את המירב כדי לתקן בכלים שלי. אנחנו בוועדת השימור כיום מחמירים מאוד, ואף יזם לא יקבל אישור לתוכניות בנייה שלו מבלי לעמוד בדרישות השימור".

"הייתי רוצה שתהיה לנו מספיק קרקע בערים הישראליות בכדי לאפשר שימור מחמיר של כל המרקמים בעיר ההיסטורית. בגלל חוסר של שטחים, אנחנו מחפשים איך לשמור ובמקביל לעבות. אלו דילמות שמתנגשות - וצריך למצוא איזונים", מסכמת צור.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "המינהל משווק תוכניות אשר עברו את אישור ועדות התכנון. גם במקרה זה הוראות השימור הוכתבו בתוכנית, ועל היזם לפעול לפיהן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#