כך התגלה שוק דירות היוקרה להשכרה בניו יורק כחסין מיתון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך התגלה שוק דירות היוקרה להשכרה בניו יורק כחסין מיתון

תגובות

באחד מימי ראשון האחרונים, בעוד צופי הקולנוע בלינקולן סנטר בניו יורק התמקמו עם דליי הפופקורן ובקבוקי השתייה שלהם לקראת צפייה בסרט מתח, החל משהו שנראה כמו קדימון לסרט. בין הצילומים הנרחבים והמהירים של מנהטן נראו נקודות מרכזיות בעיר, רחובות הומי אדם, רכבות תחתית עמוסות ועגלות תינוק על גשר ברוקלין. עם התגברות המוסיקה, ניו יורק הצטיירה כעיר בתנועה מתמדת, עם עננים שנעים במהירות בין גורדי השחקים, ושחקן אחד חדש בקו השמים של העיר מככב ביניהם. כאשר הסתיים הקדימון, הופיעו ארבע מלים על המסך: "ניו יורק של גרי".

זה לא היה קדימון לסרט, אלא לתוספת החדשה לשוק דירות היוקרה להשכרה בעיר: מגדל של 76 קומות שעוצב על ידי פרנק גרי ברחוב ספרוס, בקצה המתחם הפיננסי של העיר. הבניין, יחד עם תריסר בנייני דירות יוקרה נוספים שהגיעו לשוק הניו יורקי בשנה האחרונה, בוחן את גבולות המחיר ששוכרים מוכנים לשלם עבור דירות יוקרה.

גם בעיר שאינה ידועה באיפוק רב בכל הנוגע לנפנוף בעושר, הדירות, בשטחים של מאות מטרים רבועים, בבניינים הכוללים חדרי קולנוע פרטיים, חדרי כושר ואפילו ספא לכלבים, הן בכל זאת משהו חדש בנוף השכירות הניו יורקי. החלטת היזמים להשקיע מאות מיליוני דולרים בפרויקטי שכירות הונעה על ידי כמה גורמים.

אפילו בתקופה החמורה ביותר של המיתון, שיעורי השכירות במנהטן נותרו גבוהים, כאשר התפוסה לא ירדה אל מתחת ל-97%. כאשר שוק ההלוואות נבלם, הבנקים המשיכו לחשוש ממימון של הקמת דירות חדשות למכירה, אך היו נכונים לממן פרויקטים להשכרה. לאחר מכן, גם מימון זה נעלם. כתוצאה מכך, מבני השכירות החדשים נהנים מהיותם לבדם בשוק, לפחות בינתיים, ולא נראה שיש פרויקטים שאפתניים אחרים באופק.

בנוסף, אנשים מתחילים לשאול האם יותר הגיוני לקנות או לשכור בית בשוק שממשיך להיראות שברירי ומבלבל. היזמים מהמרים שלפחות בינתיים, מי שיש בידם הממון, עשויים להעדיף לשכור ולחכות להתפתחויות בשוק.

המחירים ברבים מבנייני היוקרה האלו מתחילים ב-20% יותר לעומת נכסים דומים בשוק. בבניין ביאטריס במידטאון, למשל, המחיר ההתחלתי לדירות סטודיו הוא יותר מ-3,000 דולר בחודש. מחיר דירות עם חדר שינה אחד מתחיל ב-4,500 דולר, וארבעת הפנטהאוזים מושכרים ב-20 אלף דולר לחודש.

מריאן גילמרטין, סגנית נשיא בפורסט סיטי ראטנר, החברה האחראית לבניין של גרי, אומרת כי כאשר הפרויקט החל להתגבש ב-2007 נשקלה הקמת 200 דירות למכירה בקומות העליונות. אך זה היה בשיא בועת הנדל"ן, לפני הקריסה. "ואולם אז זיהינו כי ייתכן שיש היצע עודף בשוק ונבהלנו", היא אמרה וציינה כי במבט לאחור, נראה כי ההחלטה להפוך את הבניין כולו ל-901 דירות להשכרה היתה כמעט נבואית.

גילמרטין אומרת כי להערכתה שוק דירות היוקרה להשכרה "מושך דור של אנשים צעירים שאינם מעוניינים ברכישה, כמו גם אנשים ללא שורשים". גילמרטין ציינה גם אנשים המתקשים להשיג משכנתא, ואנשים מבוגרים המעוניינים לעבור לדירות קטנות יותר.

בתקופה שבה רוכשים פוטנציאליים עוד חוששים מעתיד שוק הנדל"ן, היזמים מאמינים כי הדרך הטובה ביותר לזכות בשוכרים היא להוסיף הטבות שבעבר היו נכללות רק בבנייני יוקרה למכירה.

טיפה בים

הפרויקט האחרון שנכנס לתחום הוא בניין MiMA במידטאון, בשכונה שכונתה בעבר הל'ס קיצ'ן ("מטבח השטן"). 500 הדירות בפרויקט החלו להתאכלס ב-15 באפריל. דירות אלו מיתוספות ל-1,276 דירות להשכרה בפרויקט סילוור טאוארס ברחוב 42, ל-301 דירות להשכרה בביאטריס, ליותר מאלף יחידות להשכרה בטי.אף קורנרסטון ברחוב 37 מערב, ול-369 היחידות של פרויקט האום בצ'לסי.

כל הפרויקטים האלה הושלמו ב-2010, יחד עם כמה פרויקטים נוספים, שכללו אף הם מאות דירות. גרי מיילין, נשיא סוכנות הנדל"ן סיטי הביטאטס הניו יורקית, אמר כי אולי נראה ש-3,000 דירות יוקרה להשכרה שהגיעו לשוק בשנה האחרונה הן יותר מכפי שהעיר יכולה לספוג, אך במציאות מדובר בטיפה בים. מרבית מהבניינים שהושקו ב-2010 כבר מתקרבים לתפוסה מלאה, לדבריו.

אף שהדירות היקרות ביותר, העולות עשרות אלפי דולרים לחודש, הן הזוכות במרבית תשומת הלב, הן מהוות חלק קטן מההיצע. להערכת יזמים, הצלחת הפרויקטים תיקבע דווקא על ידי הצלחת ההשכרה של דירות קטנות יותר.

עבור שוכרים כמו כריסטי מקולו, אחת הראשונות ששכרה דירה בפרויקט הקורנר באפר וסט סייד, פשוט היה הגיוני יותר לשכור מאשר לרכוש. "רציתי לעבור לדירה קטנה יותר", אמרה מקולו בדירתה השכורה, שלה חדר שינה אחד. היא היתה מרוצה מהמקום, ולכן חתמה על חוזה לשנתיים. גם בתה שוכרת דירה בבניין.

כאשר הבניינים הושקו, יזמים רבים הציעו הטבות לשוכרים, כמו תשלום עמלות הסוכנים וכדומה. הקורנר כבר קרוב לתפוסה מלאה, ואינו מציע עוד תמריצים.

ג'פרי לוין, נשיא לוין בילדרס, שהקימה את פרויקט האום, אומר כי עד לשנה שעברה, פרויקטים יוקרתיים לשוק השכירות סבלו מעט מתנאי השוק. ואולם ב-2010 החל המצב להתהפך, בדיוק בתקופת השקתם של פרויקטים חדשים להשכרה.

לוין אומר כי אף שבהתחלה התמריצים גרמו להפסד בהכנסות, הם מילאו את הבניין והם משתלמים בטווח הארוך - כאשר הבניין מתמלא והלחץ להעניק הטבות יורד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#