איך קניתי דירה מבלי לראות ומה מצאתי מתחת לכיור? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך קניתי דירה מבלי לראות ומה מצאתי מתחת לכיור?

2תגובות

>> בתחילת שנות ה-80, ישבתי עם אהרון אצל מתי, במפגש הרחובות זבולון ומטלון בדרום תל אביב, ולגמנו בירה של לפני שבת, כשהקללות שהרעיף מתי המוזג על לקוחותיו שהעזו להאיץ בו נשמעו כמו שירה עירונית של צ'רלס בוקובסקי במיטבה. לפתע העיר אהרון: אתה נוסע הרבה לאילת" ואני מאשר: "כן, אני אוהב לגלוש". "יש לי דירה שירשתי שם, ואני רוצה למכור. לא ראיתי אותה, והיא עומדת כאבן שאין לה הופכין", הוא הוסיף.

"כמה אתה מבקש עבור הדירה", שאלתי אותו בסקרנות של נדל"ניסט. "10,000 דולר והיא שלך", הוא ענה והוסיף מיד - "אבל אני לא אחראי למצבה של הדירה".

"אהרון", אמרתי לו, "כמה בירה לגמת?"

"אל תדאג אני לא שתוי. אתה קונה או לא?"

"9,000 דולר, והבירות עלי", השבתי לו. משכנו מפית נייר דקה שקצותיה מעוגלות ושירבטנו: "אני א. מוכר ל.. דירה בקומה השנייה בבניין בשדרות התמרים באילת תמורת 9,000 דולר, שישולמו בתוך שבעה ימים על ידי הקונה". לחצנו ידיים והוספתי: "אהרון יש לך זמן עד מוצאי שבת להתחרט, לאחר שהבירה תתנדף מראשך". "לא", אומר לי אהרון, "הדירה שלך".

ביום ב' נחת מטוס ארקיע באילת. בשדרות התמרים ניצבים בניינים משנות השישים של המאה שעברה - טורי דירות קטנות, שנבנו בכדי לפתור את מצוקת הדיור באילת, עם גרמי מדרגות חיצוניים ומעקי ברזל, שהזכירו לכל המסתכל בשיכון המכוער את כלא "סינג סינג" הצפוף והידוע לשמצה.

הואיל והדירות הקטנות היו זולות, נהפך השיכון בתוך שנים מעטות מפלט לאוכלוסייה מעוטת יכולת. טיפסתי בזהירות בגרם המעלות החיצוני. מחרכי הסורגים החלודים שכיסו כל חלון הביטו בי עיניים סקרניות. הגעתי לדירה, שאמורה היתה להיות הדירה שרכשתי. סורג ברזל ומנעול חלוד היו המחסום הראשון שעמד בדרכי. לאחר שעה חזרתי לבניין עם שני פועלים והוריתי להם לפרוץ את המנעול ואת הדלת הישנה, שכרעה תחת חבטות הלומים.

הכניסה לדירה היתה בלתי אפשרית, שכן ערימת אשפה בגובה המותניים כיסתה את כל שטחה. הבנתי מדוע אהרון מכר לי את הדירה תמורת 9,000 דולר. פינוי הפסולת מהדירה נמשך שבוע, ורק אז נחשפה הרצפה, כמו בחפירות ארכיאולוגיות.

לא גיליתי לאהרון את אכזבתי מעסקת הנפל שביצעתי. שבתי לאילת כעבור שבוע, ונכנסתי שוב לדירה המרופטת, שכל אביזריה שבורים ודורשים החלפה. התחלתי לחטט בארונות המטבח מתחת לכיור בכדי לבדוק את צנרת המים, ולהפתעתי מצאתי שם קופסת מתכת של נס קפה עלית ישנה, שמשקלה העיד כי היא מלאה בחומר שאינו קפה. בעזרת מברג פתחתי את המכסה, וערימת מטבעות נשפכה ממנה. אספתי את המטבעות והגעתי עמם לסניף בנק הפועלים באילת. הפקידה הסבירה לי כי אני מחזיק בדינרים ירדניים, בשווי של 9,000 דולר.

חזרתי לדירה אחרי שהמרתי את המטבעות ל-9,000 דולר, והעברתי אותם לחשבונו של אהרון. נקשתי על דלתות השכנים. עזרא, מוותיקי ה"סינג סינג", זכר שהדייר האחרון בדירה היה ירדני שהסתנן לאילת לפני שנים רבות ועבד לפרנסתו בניקיון, וכי היה אוסף גרוטאות, בקבוקים ומילא את הדירה עד אפס מקום. את שכרו, כך סיפר, המיר לדינרים בתקווה לשוב עם מספיק כסף לירדן ולקנות בית, אבל בסופו של דבר הסתבך בקטטה והוחזר לירדן על ידי השלטונות. מאז לא שב הדייר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#