הממשלה מגדילה את רווחיות החקלאים על חשבון השטחים הפתוחים - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מגדילה את רווחיות החקלאים על חשבון השטחים הפתוחים

ארגונים סביבתיים טוענים כי הקצאת קרקע חקלאית נעשית באופן לא מוסדר, על חשבון מערכות אקולוגיות חשובות

תגובות

>> כבר כמה שנים שממשלת ישראל שוברת את הראש בניסיון לגבש מדיניות לקרקעות החקלאיות, ובאחרונה הטילה את המשימה על ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף. הוועדה, שכבר החלה לפעול, עוסקת בשאלות כמו מכסות קרקע לחקלאים וזכויות ייזום שיש עליהן, והקשר בין הקצאת קרקע לחקלאות ולמגורים. הוועדה נדרשת גם להתייחס להשפעות הסביבתיות של פעילות המשקים החקלאיים.

בין השאר תידרש הוועדה לבחון טענות מצד גורמים סביבתיים, בראשות החברה להגנת הטבע, לפיהן בשנים האחרונות מתנהלת בישראל מדיניות של הקצאת נחלות קרקעיות בהיקף גדול, שמשמעותה פגיעה קשה בשטחים פתוחים. מדיניות זו מתנהלת באמצעות ועדות נטולות מעמד סטטוטורי או מחויבות לשיתוף הציבור בהכרעותיהן. יש לציין שבוועדת רוטקופף אין גורם המייצג את האינטרס הסביבתי, על אף דרישתו של השר להגנת הסביבה לצרף אליה נציג ממשרדו.

אל הוועדה הועבר לפני מספר שבועות מסמך מקיף של החברה להגנת הטבע המנתח את ההשלכות של המדיניות החקלאית הנהוגה בשנים האחרונות במשרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל. מחברי המסמך, עו"ד חגית הלמר וראש תחום תכנון בארגון הסביבתי, איתמר בן דוד, לא הסתפקו בהצגת עקרונות כלליים. הם בדקו בקפדנות את ההחלטות של הוועדות הפנימיות במשרד החקלאות, המלמדות על הרחבה משמעותית בהיקף השטחים שהוקצו בשנים האחרונות לעיבוד חקלאי.

הרחבת הפריפריה על חשבון הסביבה

בשנים האחרונות יש במשרד החקלאות מגמה מתמשכת של הקצאת נחלות נוספות ליישובים חקלאיים, בעיקר במושבים. מדובר בין השאר על יותר מתשעים אלף דונם בנגב ועל יותר משלושים אלף דונם בגולן. אחד השיקולים המרכזיים מאחורי מדיניות זו הוא ניסיון להגדיל את הרווחיות של המשקים החקלאיים וכן שיקולים של הרחבת ההתיישבות באזורי פריפריה.

מנגנון ההקצאה מתבסס על שתי ועדות הפועלות במשרד החקלאות - ועדת פרוגרמות וגוף נוסף הנקרא ועדת הקרקעות. מינהל מקרקעי ישראל מקצה את הקרקע על בסיס ההמלצות של ועדות אלו, שאינן ועדות בעולת מעמד חוקי מוכר ואין בהן כל נציג של גופים סביבתיים. זאת, על אף המחויבות לפיתוח בר-קיימא שעליה הצהיר משרד החקלאות בשנים האחרונות, הכוללת מחויבות לבחינת היבטים סביבתיים ושיתוף ציבור.

על פי מפת ייעודי קרקע, שהכינה החברה להגנת הטבע, קיימים שטחים בהיקף ניכר שהם בעלי ייעוד חקלאי על פי תוכניות המתאר המחוזיות. בין רובד התכנון המתארי המחוזי ובין שלב ההקצאה בפועל של שטחי עיבוד חקלאי, אין נכון להיום כל מעורבות של מערכת התכנון בקבלת ההחלטות ולא נדרש לכך היתר או תוכנית מתאר כלשהי.

"מדובר במנגנון ארכאי שכונן בשנות השישים של המאה הקודמת", מציין המסמך של החברה להגנת הטבע בהתייחסו למהלכי הקצאת הקרקע. "הוא מניע את עצמו מבלי לשקול שיקולים סביבתיים באופן מובנה, למרות שהשלכותיו על משאבי הקרקע והמים הן בלתי הפיכות".

את מהלך ההקצאות הנרחב המתנהל בשנים האחרונות לא ליווה שום הליך של בדיקה לגבי מצאי הקרקע והמים. לטענת הארגון הסביבתי, מדובר בניצול כמויות גדולות של קרקע באזורים רגישים מבחינה אקולוגית, למשל בערבה ובנגב המערבי. כמו כן, הכשרת הקרקעות דורשת שימוש בכמויות גדולות של חול לריפוד הקרקע, וגם משאב זה נמצא כיום במחסור.

על פי החברה להגנת הטבע, אין בנמצא תכנון כולל של החקלאות שהיה מאפשר הקצאה נכונה יותר של קרקעות. אפשרות אחת היה להשתמש בקרקעות שכבר הועמדו לרשות יישובים בחכירה זמנית, ויכולות למלא חלק מצרכי משקים חקלאיים סמוכים, מבלי לעבד שטחים חדשים. המסמך מזכיר כדוגמה עשרות אלפי דונמים המוחזקים כיום בידי קיבוצים באזור המועצה האזורית אשכול במערב הנגב, שלא בכולן נעשה שימוש.

לא רק שיקולים כלכליים

מדיניות הקצאת הנחלות הנוכחית עלולה להביא, לטענת החברה להגנת הטבע, למצב שבו תאגידים חקלאיים הקשורים ביישובים חקלאיים, ישלטו על שטחי ענק. החברה מזהירה כי תאגידים אלו עשויים לצבור עוצמה ניכרת מעצם שליטתם על משאבי טבע בהיקף ניכר, שתאפשר להם להשפיע על תהליכים של שינוי ייעוד, כולל לשימושים נדל"ניים, בקרקע.

לאור ניתוח זה, טוענת החברה להגנת הטבע שיש להקפיא כיום את הקצאת הנחלות עד לסיום עבודתה של ועדת רוטקופף. החברה הגישה לוועדה כמה הצעות לפעולה בתחום זה, ובהן הצעה לקבוע את מדיניות הקצאת הקרקע במשותף על ידי שר החקלאות והשר להגנת הסביבה, על מנת להבטיח קשר הדדי בין שיקולים חקלאיים לסביבתיים.

בנוסף מציעה החברה להגנת הטבע לשנות את הרכב ועדת הפרוגרמות וועדת הקרקעות, ולהוסיף להן נציגים של גופים סביבתיים או נציג מהאקדמיה בעל מומחיות בתחום האקולוגיה. כמו כן, מוצע לערוך מיפוי אקולוגי של שטחים לפני קבלת החלטה בדבר הקצאה.

הצעה נוספת בעלת חשיבות עקרונית היא לבחון את החקלאות לא רק מנקודת מבט כלכלית של מכסות ייצור ויצוא, אלא גם כגורם בעל תרומה סביבתית ואקולוגית. בין השאר, מציעה החברה להגנת הטבע לבחון מתן תגמולים לחקלאות המתוכננת באופן המעודד שימור טבע ונוף, וכן לבחון אפשרות לשמר במקומות מסוימים קרקע מוברת (קרקע שלא נחרשה ונזרעה) על מנת לאפשר התפתחות של שטח טבעי.

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "המסמך שהועבר לוועדה על ידי החברה להגנת הטבע, טרם הוצג וטרם נדון. כאשר הוא יגיע לדיון בוועדה, נוכל להתייחס אליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#