אפריקה ישראל ביקשה הנחה בארנונה על מגדל ריק ברחוב רוטשילד - ונדחתה על ידי העליון - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפריקה ישראל ביקשה הנחה בארנונה על מגדל ריק ברחוב רוטשילד - ונדחתה על ידי העליון

החברה חויבה בארנונה למשרדים, אף שהנכס עמד ריק ■ היא תבעה מעיריית תל אביב לחייב אותה לפי תעריף מגורים, בטענה שהתוכנית על הקרקע מתירה בנייה למגורים ■ העליון קבע: היתר הבנייה בפועל הוא שיקבע את הסיווג של הארנונה

2תגובות
בית פסגות ת"א
תומר אפלבאום

היתר הבנייה של נכס ריק הוא זה שיקבע את סיווג הארנונה שלו, ולא השימושים המותרים בנכס לפי התוכנית - כך קבע השבוע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי בנושא.

פסק הדין עסק בערעור והליך בין אפריקה ישראל השקעות נגד עיריית תל אביב ומינהל הארנונה בתל אביב. המחלוקת בין הצדדים נגעה בשאלה כיצד יסווג נכס ריק לצורכי ארנונה, בעקבות חיובי ארנונה שקיבלה אפריקה ישראל לנכס ריק שהיה בבעלותה. אל הערעור הצטרפה גם בעלי חברת בית ארלוזרוב. בהכרעת בית המשפט יש בכדי להשפיע על עשרות ומאות נכסים שעומדים ריקים לתקופות ממושכות ומחויבים בארנונה.

ראשיתה של המחלוקת בדרישה לארנונה במחיר גבוה שקיבלה אפריקה ישראל לבניין שבנתה בין הרחובות אחד העם ורוטשילד בתל אביב. החברה קיבלה ב-1998 היתר להקמת בניין משרדים בן 17 קומות, לפיו ניתן לבנות בנכס משרדים, מחסנים וחניונים. בהמשך, הבניין התרוקן לטובת בניית תוספת קומות וזכה לקבל פטור של חצי שנה מארנונה בגין נכס שעמד ריק - כמותר בתקנות ההנחות בחוק. אחרי חצי שנה החלה העירייה לחייב את הנכס בארנונה לפי סיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים". זהו חיוב גבוה בהרבה בהיקפים אלה מגובה הארנונה למגורים, ולכן אפריקה ישראל החליטה לערער על החיוב, בטענה כי לפי התוכניות לבניין, ניתן לייעד את הקרקע ניתן גם למגורים. זאת, מכיוון שלפי אחד הסעיפים בתוכנית, קיימת "אופציה למגורים" בקרקע.

גם בית ארלוזרוב הצטרפו לטענות אפריקה ישראל, לאחר שגם נכס בבעלותם עמד ריק והיתה מחלוקת עם העירייה על הסיווג המתאים לגבייה. בעלי בית ארלוזרוב טענו כי סיווג נכס שעומד ריק לפי השימושים בהיתר מייקר את עלויות הארנונה - בזמן שהנכס איננו מתפקד כמקור הכנסה לבעליו. עוד נטען כי סיווג לפי משרדים יוביל למצב שבו בעלי הזכויות בנכס ריק יגישו בקשות לשימושים חורגים מהיתר - רק כדי שהנכס יחויב בתעריך ארנונה נמוך. 

מנגד, מינהל הארנונה של עיריית תל אביב התנגד לכך, וטען כי לא הייעודים בתוכנית קובעים, אלא השימושים המותרים לפי היתר הבנייה שניתן בפועל לנכס. לטענת העירייה, כל שימוש בנכס שאינו מתוקף היתר - הוא שימוש לא חוקי בנכס. לפיכך, לא ניתן לחרוג מההיתר - גם לא עבור הקלות על חיובי הארנונה. לטענתם, אם באפריקה ביקשו היתר להקמת בניין משרדים, גם אם ישנה אופציה למגורים, הרי שבפועל הייעוד הממומש הוא משרדים.

בית המשפט העליון קבע כי יש לחייב נכס בארנונה בהתאם לסיווג בצו הארנונה המיטיב לבטא את השימוש שנעשה בו.  לפי ההחלטה, אם הנכס ריק - "יחוייב הנכס הריק בארנונה בדומה לנכס בשימושו כפעיל, גם אם המחזיק לא מפיק תועלת כלכלית או הנאה משירותי העירייה - שהיא כאמור ההצדקה הבסיסית לגביית הארנונה". זאת, בכדי לתמרץ את בעלי הנכס לעשות בו שימוש יעיל המתואם עם צורכי העיר.

עם זאת, בית המשפט קובע מבחן דו-שלבי עבור נכסים ריקים למקרים שבהם מבחן השימוש בפועל לא נותן את המענה לסיווג הנכס - כמו למשל בנכסים שלפי התוכניות יכולים לשמש באופן שווה לשני ייעודים, שחיובם בארנונה שונה (כמו למשל מלאכה ותעשייה). בשלב הראשון, יש לבחור את סל השימושים המתאימים לייעוד התכנוני שמתכתב עם התוכנית הקיימת והמקודמת. בשלב שני יש לבחור את הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים בדין.

בית המשפט דחה את הערעור של אפריקה ישראל, וקבע כי כל עוד אין בקשה לשימוש חורג שאושרה, לא מספיק שהתוכניות מאפשרות מגוון שימושים אם ההיתר בפועל מתיר שימוש מסוג מסוים. "אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכס, כל עוד אלה לא נקבעו במפורש בהיתר הבנייה", קבע השופט עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, וקיבל את הסכמת שני השופטים הנוספים בהרכב, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט מני מזוז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#