בדרך לקירוי אילון: 2 התוכניות שישנו את דרך השלום
העקרון התכנוני שמנחה את התוכניות המקודמות הוא קישור בין לב ת"א ותחנת רכבת השלום לבין המתחמים שיפותחו ממזרח לדרך איילון ■ ביקורת נמתחה על שתי התוכניות
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו תקיים מחר (ד') דיון על שתי תוכניות שהעקרון התכנוני המנחה אותן - וגם יכתיב את מידת הצלחתן - הוא היכולת להבטיח קישור נוח בין לב העיר תל אביב ותחנת רכבת השלום, לבין המתחמים שיפותחו ממזרח לדרך איילון. שתי התוכניות המקודמות גובלות בדרך השלום, ומבקשות לפתח את המרחב הציבורי ולהגדיל את השימושים שבתחומן, וכן לאפשר חיבור נוח לצירי התחבורה הציבורית.
התוכנית הראשונה שלגביה תכריע הוועדה המקומית היא תוכנית קרן השלום, שקידומה החל כבר ב-2013 אולם נעצר על ידי הוועדה המחוזית. עתה מובאת התוכנית לדיון חוזר לאור הסכם בין משרד האוצר לעיריית תל אביב לפינוי מגרשי חברת החשמל; ולאור העקרונות התכנוניים שקבעה תוכנית המתאר של תל אביב תא/5000.
התוכנית מייעדת את רוב השטח לתעסוקה ומשרדים במגדלים שגובהם יכול להגיע לכ-62 קומות, והיא מתפרשת על פני 57 דונם, וכ-73 אלף מ"ר שטח בנוי מעל פני הקרקע ו-כ-46 אלף מ"ר מתחת לפני הקרקע. במפלס הקרקע התוכנית תתעדף את הולכי הרגל ורוכבי האופניים, וגם בתת הקרקע יתאפשר מעבר הולכי רגל מתחת לרחוב יגאל אלון.
חלק מהשטח בתוכנית נכלל בתוכנית הרחבה לקירוי איילון, במרווח שבין תחנת רכבת השלום לבין יגאל אלון. התוכנית תידרש לפעול בתיאום עם צוות הפעולה והתכנון לקירוי איילון. בנוסף, התוכנית מקדמת תקן חנייה מופחת לאור מיקום המגרשים בה בסמיכות לתחנת רכבת השלום ולצירי תחבורה ראשיים, שבהם נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית.
התוכנית המעודכנת תידרש להקצות שטחי בנייה למסחר בזיקה לתשתיות תחבורה, בהתחשב בתחנות רכבת תת קרקעית במסגרת הרחבת המסילות שיעברו בתחנת הרכבת. אגף התנועה העירוני ביקש לבחון שילוב של מסוף תחבורה ציבורית בשטחי התוכנית התת קרקעיים, וכן לייצר הצללות בשטחי המעבר וההמתנה.
בשטח פעל עד לא מכבר מתקן טכני ששימש את חברת החשמל, והוא מהווה אחד משורת נכסים שחברת החשמל חכרה מעיריית תל אביב. נכסים נוספים שהוחזרו לעירייה ושוויים יחד מגיע למיליארדי שקלים נמצאים במתחם החשמל, בשטחים במתחם ההשכלה, במתחם ירקון ובדרום תל אביב.
הוועדה המקומית החליטה, לאור מיקום התוכנית, לפטור אותה מחובת קיום הליך התייעצות עם הציבור. בתוך כך, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, מיטל להבי, מבקרת את קידום התוכנית בהיעדר התייחסות למרחב כולו. לדבריה, "הפרויקט ממוקם בצומת השלום שסביבה מתוכננים ונבנים פרויקטים בהיקף אדיר של מעל ל-2 מיליון מ"ר. לאור ההיקף הגדול של התוכניות לא ניתן להמשיך לקדם כל אחת מהן במקביל ובנפרד, ויש לבצע בחינת השפעות מצרפיות וצולבות.
"חייבים להתייחס להיבט הנגישות והתנועה בכל האזור, ולקבוע שלביות ביצוע בהתאם ליכולת נשיאה אמתית של התשתיות בצומת הסואן והעמוס ביותר בארץ. חייבים לקבוע ולקבע שמימוש קירוי האיילון בין תחנת הרכבת למגדל יהיה תנאי למימוש המגדל, וכן לחייב שהפקדת התוכנית תלווה בנספח תנועה עדכני שיתייחס לתוכנית הספציפית ולמכלול התוכניות בסביבה".
התוכנית השנייה נמצאת במרחק כמה רחובות והיא נוגעת לשטח של 55 דונם, בין הרחובות עליית הנוער ודרך השלום (תע"ש השלום), על גבול גבעתיים. התוכנית מציעה להרחיב את יחידות הדיור באזור מ-848 דירות ל-1,097 דירות בבניינים רבי קומות - מ-7 קומות ועד 23 קומות, כולל מגדל בודד בפינה הצפון מזרחית בגובה 52 קומות.
המבנים יתוכננו בשילוב חזיתות מסחריות והגדלת שטחי הציבור. 15 דונם ו-73 אלף מ"ר יהיו מיועדים למגורים, ו-4.3 דונם ובהם 22 אלף מ"ר בנוי יהיו למסחר ותעסוקה. 20% מיחידות הדיור בתוכנית המוצעת יהיו בגודל של 70-50 מ"ר ויהיו מיועדות להשכרה לטווח ארוך. כמו כן 5 דונם יוקצו עבור שטחי ציבורי, בהשוואה ל-3.3 בתוכנית הקיימת לאזור. כמו כן, ייקבעו שבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים.
האתגר בתוכנית זאת יהיה ביצירת חיבור של השכונה ליתר השכונות הקרובות ולשדרות ההשכלה; ויצירת עירוניות שבה יתאפשר לה קיום שכונתי עצמאי ולא רק ביסוס התלות בגישה למרכז העיר. ביקורת נוספת לגבי שתי התוכניות נוגעת לתזמון שעלול להיות בעייתי, כאשר הבחירות המקומיות עומדות בפתח ותוכניות משמעותיות אלה עומדות על הפרק.