"כולם מבינים שעליית מחירי הדירות לא נוגעת לקבלנים" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כולם מבינים שעליית מחירי הדירות לא נוגעת לקבלנים"

כך טען בעל השליטה בחברת אלמוג כ.ד.א.י, יצחק אמסלם, בכנס ההשקה של לובי הנדל"ן של קפה TheMarker. עם זאת, בכירים אחרים בענף טענו כי התפקוד הלקוי של הרגולציה גורם לתדמית בעייתית של הענף כולו

תגובות

>> למרות העלייה החדה במחירי הדירות והשיפור בגימור והמפרט הטכני שלהן, תדמית ענף הנדל"ן ירודה ממגוון סיבות - כך עולה מדברים שאמרו משתתפי כנס ההשקה של "הלובי" - נבחרת ענף הנדל"ן של קפה TheMarker. הנבחרת כוללת כ-30 בעלי שליטה ומנהלים של חברות יזמיות ומבצעות, בנקאים, עורכי דין, שמאים, ואדריכלים מהבולטים בענף.

הנבחרת התכנסה בגלריית COOK בשכונת פלורנטין בתל אביב, ובפניה הוצגו ממצאי מחקר שנערך באחרונה, וממנו עולה כי רמת שביעות הרצון של רוכשי הדירות נופלת מיד אחרי שיווק הדירות. חיה נחום, בעלת משרד הפרסום "המטבחון", ניתחה שורה ארוכה של טוקבקים בנושאי נדל"ן ושל דפי אינטרנט שנפתחים על ידי רוכשי דירות בפרויקטים שונים, ובהם מחליפים הרוכשים רשמים ומספקים מידע אחד לשני. "יש מקומות שבהם הרוכשים מגיעים למשרדי המכירות כשהם יודעים על הפרויקטים יותר מאנשי המכירות, ולאחרונים אין כמעט קלפים בעת המשא ומתן על הרכישה", סיפרה נחום.

היו"ר הנכנס של התאחדות השמאים, אוהד דנוס, טוען כי המחירים הם הדבר החשוב ביותר כיום בשוק: לדבריו, "אם היו שואלים את רוכשי הדירות - מחיר או תדמית? הם היו מצביעים כולם לטובת מחיר זול יותר".

האם קיים קשר הפוך בין המחירים הגבוהים לתדמית הענף? סגן יו"ר התאחדות הקבלנים, ובעל השליטה בחברת אלמוג כ.ד.א.י, יצחק אמסלם, סבור שלא: "כולם מבינים שהעלייה במחירים לא נוגעת לקבלנים, ואנחנו לא נראים רע בגללה. בשנה האחרונה האש לא מופנית אלינו בגלל זה. מי שכן פוגעים בתדמית הענף הם גורמים לא מקצועיים שנכנסים לשוק, בגלל סף הכניסה הנמוך".

יצחק אמסלם, סגן יו"ר התאחדות הקבלנים
עופר וקנין

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

בעיית תדמית

מוטי ויזל, בעל חברת המחקר והייעוץ האסטרטגי Vcell, שהנחה את הדיון, הצביע על התדמית כעל בעיה שמלווה את הענף במשך שנים ארוכות, ללא שום יחס לשיפור הגדול שחל ברמת הדירות. המשתתפים בכנס הסכימו כי רמת המוצר עלתה באופן משמעותי: "אם משווים את הדירה שמקבל הצרכן היום אל מול העבר, נמצא שיפור במפרט ועלייה ברמת שביעות הרצון", טען מנכ"ל קרדן נדל"ן, יורם קרן.

"ענף ליקויי הבנייה התפתח כי אנשים שהתפרנסו מזה, כמו עורכי דין ומהנדסים שאיתרו ליקויי בנייה, המריצו הגשת תביעות בנושא", אמר המתכנן פרופ' משה צור, "עם זאת, איכות הבנייה כיום טובה מבעבר, וגם המודעות של בתי המשפט לנושא עלתה, והם מתייחסים כיום לחלק גדול מהתביעות כאל ניסיונות סחיטה, למעט חריגים, שבהם קיימות בעיות מהותיות. הבעיה העיקרית של תדמית הענף נובעת מכיוון אחר, שהוא דווקא הרגולציה והתהליכים לאישור התוכניות, שמתנהלים עדיין בשיטות משנות החמישים".

נשיא התאחדות המלונאים, עמי פדרמן, סבר שאולי ישנה בעיית תדמית של הענף, אבל אין לכך חשיבות גדולה. לדבריו, "יש ענפים נוספים עם בעיות תדמית, כמו המלונאות, אבל לשוק הנדל"ן יש יתרון: אי אפשר בלעדיו!"

עו"ד ענת בירן סברה שאכן יש בעיה במערך התכנוני, אולם חלק רציני ממנה נובע מהאקלים הציבורי: "המדינה הופכת לצפופה יותר ויותר, ולא קיימת תוכנית שלגביה אין מישהו שרואה את עצמו נפגע כך או אחרת. כולם רוצים שיבנו להם, אבל אף אחד לא רוצה שיבנו לידו, ולכן כמות ההתנגדויות גדלה והליכי האישור מתארכים. ייתכן שאין לבעיה הזו פתרון, אבל ברור שפרויקטים כיום צריכים להראות ערך סביבתי או קהילתי".

האם רק המערך התכנוני אשם? עו"ד אמיר חן סבור שמדובר באחריות רחבה יותר: "אין כוח מוביל, אין סביבת עבודה טובה, ואין מי שאחראי על ההגדרות, למשל על מי נופלת האחריות מול הצרכן - על היזם או על הקבלן? אין אבא ואמא לענף כי משרד השיכון נטול סמכויות, ואין ממונה לקידום חוק התכנון והבנייה. מעבר לכך יש 250 רשויות שכל אחת משחקת לפי חוקי משחק שהיא קבעה".

עמית גושר

"הענף עובר מהפכה וזו הזדמנות אמיתית לשפר היבטים שונים", אמר האדריכל גיל שנהב. "המישור הראשון הוא שיפור חוויית המשתמש ממועד רכישת הדירה ועד למגורים בה. המישור השני הוא תופעה חברתית - כולם מתעניינים כיום בנדל"ן, ואנחנו צריכים להשתמש בזה".

עבודה עברית

חיים פייגלין, מבעלי השליטה בחברת צ.מ.ח המרמן, דיבר דווקא על הקשר שבין תדמית הענף לבין העבודה העברית: "פעם הבנאי היהודי הרוויח הרבה ולכן גם התדמית של הענף היתה גבוהה. בעשרות השנים האחרונות נכנסו לענף הזה עובדים זולים והתדמית ירדה. בזמן האחרון אנחנו רואים מגמה של עלייה בשכר העבודה בתחום, ומ-5 דולר לשעה הוא מגיע ל-15 דולר לשעה. לדעתי, בעתיד השכר בענף בישראל ישתווה לאירופה, שם שעת עבודה עולה 30 דולר. הדבר יתרום להחזרת עובדים לענף ולשיפור התדמית".

ולסיכום, היו כאלה שהסתכלו על התנאים בהם נרכשות דירות חדשות כיום. לדברי עו"ד גלית רוזובסקי, "אנשים, בדרך לחתימה על חוזה רכישת הדירה, צריכים להתרוצץ ולחתום על אלף ואחד מסמכים, בעיקר בדרך לקבלת משכנתאות, אבל לא רק. פעם חוזה מכר כלל 2-3 עמודים, ואילו כיום הוא כולל 30 עמודים, שהרוכשים לא יודעים לקרוא. זה מפחיד וזה מתיש. הגיע הזמן להקים אקדמיה ללימוד נדל"ן, כפי שנעשה בחו"ל, על מנת להסדיר את הדברים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#