הפיתרון לזירוז ההליכים בועדות התכנון קיים בחוק - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפיתרון לזירוז ההליכים בועדות התכנון קיים בחוק

תגובות

מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד דקלה מוסרי טל

בימים אלו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעה נזיקית שהגישו יזמים כנגד עיריית תל-אביב, בגין מסירת מידע תכנוני שגוי ובאיחור, דבר אשר גרם נזקים כלכליים ליזמים.

באותו עניין ביקשו היזמים לבנות על נכס מקרקעין שבבעלותם. לצורך כך פנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב וביקשו לקבל "תיק מידע". תיק מידע הוא מסמך המופק על ידי הוועדה המקומית, בו מפורט כל המידע התכנוני על הנכס, שהוצאתו הנה הצעד הראשון לפני הגשת בקשה להיתר, הנסמכת על הנתונים המפורטים בו.

בשל שגגות שנפלו בתיקים ובשל מחלוקות בין הוועדה המקומית והיזמים שהגיעו גם לבירור בערכאות, באשר לזכויות החלות על הנכס התקבלו 6 תיקי מידע שונים באותו עניין. בשל כך, בין המועד בו הוגשה הבקשה הראשונה לקבלת תיק מידע ובין המועד בו הוצא לבסוף היתר בנייה, חלפו למעלה מ-5 שנים. בית המשפט קבע באותו עניין כי נפלו שגגות במידע שמסרה הוועדה המקומית, אשר אינן נובעות מטעויות בשיקול הדעת, וכאשר ניתנה לוועדה המקומית הזדמנות לתקנן בתוך זמן סביר, לא שעתה לפניות.

עוד קבע בית המשפט כי הוועדה המקומית חבה בחובת זהירות כלפי היזמים ועל אף שלא בכל מקרה בו ניתן מידע מוטעה קמה חבות לנותן המידע, הרי שבנסיבות אותו עניין ולאור הפגמים שנפלו בהתנהלות הוועדה המקומית, הן במסירת המידע השגוי והן באיחור במסירת המידע, היזמים זכאים לפיצויים מן הועדה המקומית.

בית המשפט חזר למעשה על הלכה שנקבעה כבר בשנת 2006 על ידי בית המשפט העליון, בעניין נקר, שם נתבקשה גם כן הוצאת תיק מידע וזאת טרם רכישת נכס מקרקעין לצורך בנייה. הרוכשים הסתמכו על המידע שנמסר להם על ידי הוועדה המקומית ורכשו את המקרקעין.

בדיעבד התברר להם כי המידע שנמסר להם היה שגוי ולא ניתן כלל לבנות על המקרקעין. בית המשפט העליון קבע שם כי ועדה מקומית חבה חובת זהירות כלפי הפונים אליה לקבל מידע וכאשר היא כושלת בכך ומוסרת מידע מוטעה - עליה לשאת בתוצאות ולפצות את הנפגעים כדי נזקם.

כאמור, פסק הדין של בית המשפט המחוזי האמור לעיל חזר על הלכה זו, אולם הוסיף עליה כי לאחריות על נכונות המידע, מתווספת גם החובה למסור את המידע בזמן. לטעמנו, הדברים אמורים להיות ברורים מאליהם.

על פי הוראות החוק על הוועדה מקומית למסור תיק מידע תוך 30 יום מהיום בו נתקבלה בקשה לכך. העובדה שהוועדה המקומית לא עמדה בחובתה זו, אינה זרה להליכי התכנון. כל העוסק בתחום מכיר היטב את התארכות ההליכים והתמשכותם משך שנים רבות, וזאת בניגוד ועל אף הוראות חוק מפורשות. כך, למשל, על ועדה מקומית להחליט בבקשה למתן היתר בנייה תוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. כך למשל גם נקבעו מועדים ביחס להליכים לאישור תכנית בניין עיר. (שישים יום להחלטה של מוסד התכנון להפקיד תכנית; שלושה חודשים להחלטה אם לאשר תכנית או לדחותה ועוד ועוד).

כמובן שמעטים המקרים, אם בכלל, בהם תתקבל החלטה ו/או תתבצע פעולה נדרשת של מוסדות התכנון תוך המועדים הנקובים ולרוב, כידוע לכל מי שעוסק בתחום, מדובר בחודשים ארוכים ובמקרים של תכניות בניין עיר גם שנים. דובר רבות על הצורך בעריכת רפורמה בהליכי התכנון, על מנת למנוע את התמשכות ההליכים.

אנו סבורים כי הכלים להתמודד עם רוב העיכובים כבר מצויים בידינו. הכללים קבועים והמועדים ברורים. הקפדה של מוסדות התכנון על הזמנים הקצובים להם בחוק תשפר משמעותית את המצב ותמנע או לכל הפחות תקטין משמעותית, את הנזקים ליזמים וממילא את הצורך להמציא חדשות לבקרים רפורמות חדשות, הפיתרון לזירוז בניית דירות נמצא בחוק עצמו ותלוי רק ביישומו והקפדה על האמור בו, כולל סנקציות למי שעוול ועיכב.

* הכותבים הינם מומחים בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה ממשרד עו"ד צבי שוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#