משה כחלון לא עבר את מבחן תמ"א 38 - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה כחלון לא עבר את מבחן תמ"א 38

זכויות הבנייה בפרויקט תמ"א 38 בחיפה, שניסה לקדם שר התקשורת יחד עם שותפים, צומצמו לאחר שנקבע כי אינו עומד בתנאי התמ"א

2תגובות

>> חצי מטר גובה ו-34 מ"ר הפרידו בין שר התקשורת משה כחלון לבין מימוש פרויקט מגורים בחיפה במסגרת תמ"א 38. ועדת הערר המחוזית של מחוז חיפה, בראשות עו"ד דרור לביא אפרת, קבעה שהשר ושותפיו לפרויקט לא יוכלו לממש זכויות לבנייה במסגרת תמ"א 38 לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה, בגלל שהבניין אינו עומד בתנאי התוכנית.

את מימוש הפרויקט של כחלון עצרו השכנים לפרויקט ברחוב הירקון בחיפה, בהם פרופ' שיזף רפאלי, חוקר ומרצה בתחום תרבות האינטרנט. הם פנו לוועדת הערר המחוזית נגד בעלי הפרויקט, כחלון ושותפיו, ונגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, שאישרה את התוכנית לבניית פרויקט במסגרת תמ"א 38. את השכנים ייצג עורך הדין משה פרזנצ'בסקי, שותף במשרד רחל בן ארי, אדם פיש ושות', וכן אחד השכנים - עו"ד רון רוגין.

מדובר בבניין ישן ורעוע בן שתי קומות מעל קומת מסד חלקית (קומה נמוכה בבניין שאינה משמשת למגורים), שכחלון הוא הבעלים של אחת הדירות בו. בעלי הפרויקט החליטו להרוס את הבניין ולבנות במקומו אחד חדש, תוך ניצול זכויות הבנייה שמעניקה תמ"א 38. התוכנית הציעה הקמת שבע דירות בהיקף של 900 מ"ר ו-12 חניות קרקעיות.

אלא שהשכנים טענו שאי אפשר לממש בבניין את זכויות הבנייה שמעניקה התמ"א, בגלל שזה אינו עומד בקריטריונים. עוד הם טענו כי התוכנית לא פורסמה באופן בולט מספיק להתנגדויות השכנים, וכי הבנייה המוצעת חורגת בצורה משמעותית מאופי הבנייה הקיים באזור.

עיקר הדיון בוועדת הערר היה סביב השאלה אם בכלל חלה תמ"א 38 על הבניין, כשבסעיף 3 לתמ"א מצוין כי היא לא חלה על בניינים בשטח בנוי שקטן מ-400 מ"ר ובניינים בני שתי קומות. לפי ועדת הערר, ההיגיון מאחורי ההחרגה הזו הוא התפישה שהסיכון למבנים קטנים בעת רעידת אדמה נמוך בהרבה.

לכאורה מדובר בשני תנאים שקל למדוד אותם, אך אפילו על מספר הקומות לא היתה הסכמה בין השכנים לכחלון ושותפיו, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להיקף השטחים הבנויים שאותם אפשר למדוד בכמה דרכים. העובדה שהבניין נהרס הקשתה כמובן על המדידה שלו, וועדת הערר נאלצה להסתמך על תמונות והיתרי בנייה ישנים.

אייל טואג

בעלי הפרויקט טענו כי בבניין היו יותר משתי קומות, שכן יש בו קומת מסד שמעליה נבנו שתי קומות מגורים נוספות. ועדת הערר טענה שהתמ"א לא התכוונה לכלול חלקי מבנה שנועדו לבצע תמיכה בקרקע כמו קומת המסד, ושזו אינה צריכה להיחשב קומה בבניין. כדי שחלל ייחשב קומה הוא צריך להשתרע בין שתי רצפות הנמצאות זו מעל זו וגובהן גדול מ-1.8 מטרים. אלא שגובה המסד בבניין היה 1.5 מטרים בלבד. אחרי שקבעה הוועדה שהמסד אינו יכול להיחשב קומה, נספרו בבניין רק שתי קומות - נתון המחריג אותו מהאפשרות להקמת פרויקט לפי תמ"א 38.

השאלה המסובכת יותר היתה מה היקף שטחי הבנייה בבניין. אם בבניין היו 400 מ"ר ויותר, התמ"א היתה חלה עליו, ואפשר היה לממש בו זכויות בנייה מוגדלות. כדי לענות על השאלה הזו, נדרשה ועדת הערר להתייחס לשתי סוגיות: אם להכליל בשטחי הבנייה גם את המרפסות של הבניין, ואם יש להתייחס לשטחים כפי שאושרו בהיתר הבנייה או לשטחים שנבנו בפועל - שכן אחת הטענות של היזמים היתה שבפועל היו חריגות בנייה, ויש להכליל גם אותן בספירה.

לסוגיה השנייה השיבה ועדת הערר כי יש להתייחס רק לשטחים כפי שאושרו בהיתר. לשאלה הראשונה - אם שטח המרפסות נכלל בחישוב שטח הבנייה - השיבה הוועדה כי מרפסות ששטחן עד 14 מ"ר לא ייספרו בשטחי הבנייה. בסופו של דבר קבעה הוועדה כי שטח הבניין הוא 366 מ"ר בלבד - מרחק של 34 מ"ר מהסף של 400 מ"ר. הוועדה הוסיפה כי גם אם היו נכללות המרפסות בתחשיב - ושטח הבניין היה מגיע ל-399.25 מ"ר- זה היה קרוב יותר אך עדיין לא מספיק כדי להחיל את תמ"א 38 על הבניין.

בסופו של דבר קיבלה הוועדה את הערר, אך מצאה דרך ביניים: היא אישרה נפח בנייה גדול יותר מהמצב הקודם, אך צימצמה את התוכנית ל-633 מ"ר בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#