"למרות הניצחון במאבק לשמירת הטבע - אנחנו מאבדים את השטחים הפתוחים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למרות הניצחון במאבק לשמירת הטבע - אנחנו מאבדים את השטחים הפתוחים"

יואב שגיא, שהקים את מכון דש"א לפני 20 שנה, הצליח להחדיר עקרונות של הגנת הסביבה למוסדות התכנון, אבל מזהיר כי המאבק רק מחריף והולך

4תגובות

>> האם ניתן לקיים לאורך זמן עתודות שטחים פתוחים, שיאפשרו לשמור על איכות חיים ועל המגוון העשיר של צומח וחי בישראל? זו אחת השאלות המרכזיות שיעסיקו בשבוע הבא את משתתפי הכנס לציון 20 שנה להקמת דש"א (דמותה של ארץ) - המכון לשמירת שטחים פתוחים, הפועל במסגרת החברה להגנת הטבע.

על רקע היוזמות החדשות לזירוז הליכי תכנון בנייה בישראל באמצעות חוק תכנון ובנייה חדש והקמתן לאחרונה של ועדות מיוחדות לאישור מהיר של תוכניות בנייה למגורים, קיים חשש כבד בקרב אנשי דש"א שעתיד השטחים הפתוחים נמצא בסכנה.

מכון דש"א הוקם על ידי יואב שגיא, מבכירי החברה להגנת הטבע והחבר הוותיק ביותר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. המכון התפתח מצוות חשיבה, המקיים דיונים בהשתתפות גורמים מקצועיים, לגוף העורך מחקרים וסקרי נוף המתעדים את מצב השטחים הפתוחים ומגבש חלופות לתכנון שטחים אלו. במהלך שני העשורים האחרונים היה למכון תפקיד חשוב בשינוי תפישתי במוסדות התכנון, שהחלו להכיר בחשיבות הצורך בציפוף הבנייה בישראל ובשמירה על השטחים הפתוחים.

"המכון הוקם על בסיס ההבנה שלמרות שאנחנו מנצחים בקרבות רבים לשמירת טבע, בתמונה הכללית אנחנו הולכים ומאבדים את השטחים הפתוחים שמחוץ לשמורות טבע וגנים לאומיים", מציין שגיא. "אמנם חמישית משטחי ישראל הם שמורות וגנים, אבל בצפון המדינה רוב השמורות הן קטנות ומקוטעות, ורק 2.5% משטחי הנוף הים תיכוני (משפלת יהודה וצפונה עד לגליל) הם בעלי מעמד מוגן. בנוסף, 66% משטחי השמורות בנגב משמשים שטחי אימונים לצבא". על פי ניתוח שנערך בדש"א התברר שרוב השטחים הפתוחים בישראל נמצאים במרחק של פחות מחמישה קילומטרים משטח בנוי.

היות שברור שמגמות גידול האוכלוסייה והעלייה בביקוש לדיור יימשכו, התגבשו בצוות של דש"א עקרונות חדשים: ציפוף בנייה, הימנעות מהקמת יישובים חדשים והתבססות על בנייה ביישובים קיימים, תוך עיבוי יישובים עירוניים שאותם משרתת תחבורה ציבורית. עקרונות אלה חילחלו למוסדות התכנון, שהבינו שלא ניתן להמשיך במגמות של בנייה צמודת קרקע והפשרה נרחבת של שטחים חקלאיים. השינוי הראשון התחולל בתחילת שנות ה-90 עם הכנתה של תוכנית מתאר ארצית לפיתוח (תמ"א 31), שהכירה לראשונה בחשיבות של שטחים פתוחים וסיווגה אותם לפי דרגות שונות של פיתוח ושימור.

בהמשך גובשו ברוח דומה תוכניות מתאר מחוזיות. שיא התהליך היה אישורה לפני שש שנים של תמ"א 35. תוכנית זו יצאה במפורש נגד הקמת יישובים חדשים וקבעה שיש לרכז את מרבית הבינוי בתוך מרקמים עירוניים, תוך התבססות על עיבוי בנייה קיימת או בנייה לצד בנייה קיימת.

ואולם שגיא מודה שלצד גיבוש תוכניות מתאר עם שפה ועקרונות נכונים, נמשך כל הזמן תהליך מקביל של כרסום ועקיפת מגמה זו. כך המשיך מינהל מקרקעי ישראל לתכנן בנייה בשטחים פתוחים והממשלה הוסיפה לאשר הקמת יישובים חדשים. "תמ"א 35 למשל היא תוכנית שמשתמשת בשפת התכנון הנכונה, אבל היא מלאה בהוראות המאפשרות פיתוח ועוקפות את העקרונות שקובעת התוכנית עצמה", מציין שגיא. "היא גם בלתי שפיטה מאחר שהיא יוצרת מצב שבו הכל נתון לשיקול דעת של מוסדות התכנון".

קרב בלימה

האתגר הנוכחי של דש"א הוא לעצור את חוק התכנון והבנייה החדש והרפורמה במקרקעין שבאמצעותם מנסה הממשלה לעקוף את מדיניות התכנון. הארגונים הסביבתיים מנהלים קרב בלימה מול חוק התכנון והבנייה הנמצא בדיונים בכנסת. "הרפורמה במקרקעין איימה להביא להפרטת קרקעות המדינה, אבל היא גם איפשרה פתיחה של חוק המקרקעין לשינויים", טוען שגיא. "המאבק הציבורי הצליח להביא לצמצום היקף הקרקעות המופרטות ולשינוי היעדים הקבועים בחוק כך שלאחרונה נקבע שאחד היעדים של רשות המקרקעין הוא לפעול לשימור הסביבה ולא רק לדאוג לעתודות בנייה".

הישג משמעותי נוסף על פי שגיא הוא הקמת הקרן לשטחים פתוחים שאליה יגיעו כספים מהיטלים ואגרות שגובה רשות המקרקעין. קרן כזו תוכל לפעול למשל לשחרור קרקע פרטית בפארק השרון, ובכך להביא לשימורו של השטח. בינתיים מעכב משרד הבינוי והשיכון את התקנות שיאפשרו את פעילות הקרן.

שגיא מודע לכך שהלחץ על השטחים הפתוחים ילך ויגבר, וגם מה שהושג נמצא בסכנה ובכלל זה שטחים שהוגדרו כיערות או שטחים פתוחים שלא יועדו לבינוי בתוכניות מתאר שונות. לכן, הוא מנסה לחזק את כוחם של הארגונים הסביבתיים באמצעות בריתות עם יריבים לשעבר כמו נציגי המגזר החקלאי. "ראשי המועצות האזוריות הבינו שאם הם לא ישמרו על השטחים הפתוחים, יקחו להם אותם לטובת מיזמי נדל"ן", מסביר שגיא.

לאחרונה שגיא מנסה לקדם עם מועצות אזוריות פרויקטים כמו תכנון משותף של שטחים חקלאיים באזור עמק חפר. למרות האיומים הרבים משוכנע שגיא שלא ניתן למחוק את השינויים שהושגו ולבטל את ההשפעה שיש לגורמי סביבה על הליכי התכנון. "אנחנו לא מנסים לעצור את הרכבת ואנחנו לא מונעים פיתוח בכל מצב", הוא מסביר. "אנחנו מנסים להשפיע על התוואי שבו תעבור הרכבת הזאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#