תל אביב הכי יקרה: הארנונה השנתית לנפש - 6,036 שקל - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תל אביב הכי יקרה: הארנונה השנתית לנפש - 6,036 שקל

ההכנסות העצמיות של הרשויות מארנונה כללית, אגרות ותשלומים הסתכמו ב-2009 ב-27.8 מיליארד שקל

10תגובות

ההכנסה הממוצעת של הרשויות המקומיות בישראל מארנונה לנפש ב-2009 היתה 2,339 שקל לשנה. ואולם ברשויות שבהן הפעילות המסחרית אינטנסיבית הגבייה גבוהה בהרבה, ובתל אביב הגיעה הגבייה לנפש ל-6,036 שקל - כך עולה מנתונים שפירסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים.

גבייה גבוהה של ארנונה נרשמה ברשויות שמדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, כמו רמת השרון (4,347 שקל) והרצליה (4,210 שקל).

עוד עולה מהנתונים כי שיעור גבוה מהילדים ברשויות בעלות אופי חרדי או בדווי חיות במשפחות גדולות עם חמישה ילדים ויותר. הרשויות בעלות השיעור הגבוה ביותר של משפחות שבהן חמישה ילדים ויותר הן ביתר עילית (65.5%), מודיעין עילית (62.4%), רהט (60.7%) ובני ברק (54.5%). בין המועצות המקומיות, השיעור הגבוה ביותר נרשם בערערה שבנגב (69.7%), בחורה (68.5%), בשגב שלום (65.7%) ובתל שבע (65.1%).

הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל ב-2009 הסתכמו ב-41.7 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 0.5% לעומת 2008 (שבה נרשמה ירידה ריאלית של 2.7%). הירידה הריאלית הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בקרית גת עם ירידה של 15.4%, במעלות תרשיחא עם 11.7% ובאריאל - 11.5%. לעומת זאת, נרשמה עלייה ריאלית גבוהה בהכנסות בקרית ביאליק (16%), במודיעין עילית (14.4%) ובקלנסווה (13.2%).

הכנסות עצמיות של הרשויות (הכנסות שהרשויות גובות מפרטים וממוסדות כמו ארנונה כללית, אגרות ותשלומים) הסתכמו ב-27.8 מיליארד שקל ב-2009 - גידול ריאלי של 1.3% בהשוואה ל-2008.

ב-84 רשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות. רשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל הוא הגבוה ביותר מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה.

הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית הדירוג מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ובהן רוב האוכלוסייה לא יהודית. בתל אביב ההכנסות העצמיות היוו 88.6% מהכנסות העירייה, בקרית ביאליק 86.0% וביהוד 84.6%, בעוד שבאום אל-פחם הן היוו 31.6% ובבית שאן 32.5% מהכנסות העירייה.

ב-2009 הסתכמה צריכת המים העירונית לנפש בעיריות ובמועצות המקומיות ב-72.6 מ"ק, פחות מאשר ב-2008, אז היא הסתכמה ב-83.8 מ"ק. צריכת המים למגורים לנפש ב-2009 היתה 52.4 מ"ק לעומת 59.4 מ"ק ב-2008. הרשויות שבהן צריכת המים לנפש היתה הגבוהה ביותר הן בעלות רמה חברתית-כלכלית גבוהה יותר, והרשויות שבהן הצריכה הנמוכה ביותר הן מועצות מקומיות במגזר הערבי ורשויות מקומיות יהודיות המאופיינות באוכלוסייה חרדית וברמה חברתית-כלכלית נמוכה.

מבין העיריות, צריכת המים למגורים לנפש הגבוהה ביותר נרשמה באילת (80.5 מ"ק), בהרצליה (80.4 מ"ק) וברמת השרון (73.4 מ"ק), בעוד שצריכת המים למגורים לנפש הנמוכה ביותר נרשמה במודיעין עילית (34.1 מ"ק), בסכנין (35.2 מ"ק) ובביתר עילית (36.9 מ"ק).

גיא רייביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#