אחרי שלוותה כבר מהציבור מיליארד שקל - עמידר רוצה עוד - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי שלוותה כבר מהציבור מיליארד שקל - עמידר רוצה עוד

במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר הושקעו מאמצים רבים כדי לשכנע את הציבור שבישראל יש מחסור בדיור ציבורי ■ ואולם, התוכנית שהורכבה כדי לפתור את הבעיה מתבססת על הלוואת כסף מהציבור, אף שעד כה דרך פעולה זו לא הניבה תוצאות

3תגובות
מימין : ח"כ ג'קי לוי, שר השיכון יואב גלנט וחגי רזניק מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
עופר וקנין

במסיבת עיתונאים שכינס משרד השיכון הבוקר (ג'), שמטרתה להכריז על תוכנית אסטרטגית להצלת הדיור הציבורי, השתמשו בכל האמצעים כדי לשכנע את הנוכחים בטענה שבישראל אין מספיק דיור ציבורי, וכמה קשה מצב הממתינים בתור לזכות לדירה על חשבון הציבור.

אם המצב כל כך קשה, צריך כנראה תוכנית לאומית להצלת המלאי המצטמק, וככה נולדה תוכנית עם הבטחה גדולה: 7,200 יחידות דיור בשנה במשך עשור, שיגדילו פי 1.5 את המלאי הנוכחי, המסתכם כיום בפחות מ-50 אלף דירות ציבוריות.

אז תוכנית יש, היא מבוססת על אובדן הכנסות של 7 מיליארד שקל בשנה למדינה בכל שנה - ובסך הכל 70 מיליארד שקל, שייצאו מהקופה הציבורית דרך תוספות בנייה ליזמים, שאת התוצאות שלהם ישלמו רשויות מקומיות, והקלות מסים ליזמים, שאת המשמעות שלהם תשלם קופת האוצר ועוד.

כמעט כל הסעיפים בתוכנית, המתארים מהלכים גדולים להגדלת מלאי הדיור הציבורי, אינם נמצאים בסמכות משרד השיכון. כדי ליישם אותם צריך מעורבות של מינהל התכנון, שיתוף פעולה עם רשות המסים ורשות מקרקעי ישראל, בקיצור - גופים הכפופים למשרד האוצר, שגם הוא צריך להיות בתמונה, וככל הנראה לא שותף לעיצוב התוכנית, ולכן הסיכויים למימושה מפוקפקים.

דיור ציבורי בתל אביב
טל ניסים
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

שיתוף פעולה עם האוצר נדרש בכל סעיפי התוכנית, להוציא שניים:

הסעיף הראשון הוא ההצעה לאפשר למשרד השיכון לקחת כסף שכיום קונים בו דירות לדיור הציבורי, ובמקום לקנות דירה אחת, לחלק את הכסף לארבע - ולהקצות את הסכום לארבעה זכאים שונים. אותם זכאים יקבלו 250 אלף שקל, ילכו עם הכסף לשוק החופשי, יקנו דירה, ומשרד השיכון יהיה ערב להפרש וישלם להם מדי חודש את ההלוואה, כפי שהוא משלם כיום לעזרה בשכר דירה, עד שתוך עשרים שנה הדירה תהיה שלהם.

בקרן הדיור הציבורי יש תקציב שיאפשר בדרך זו לתת לאלף איש בשנה את הפריווילגיה הנדירה, והמון כוח בידי המחלק אותה. זה צעד מבורך, כי הוא מייצר מנגנון שמותיר בידי אוכלוסייה חלשה נכס ביד - וסיכוי להוציא לפחות את הדור השני מהעוני, עם נכס בבעלותם שנותן מדרגה להתחיל חיים עצמאיים - אבל סעיף זה אינו מוסיף למלאי הדיור הציבורי ולו דירה אחת.

הסעיף השני הוא גיוס הון בסך 800 מיליון שקל, שאותו מתכנן משרד השיכון להשיג בהנפקת אג"ח לציבור. גם לשם כך צריך שיתוף פעולה עם משרד האוצר, אך זה קל, כי הדבר אינו כרוך באובדן הכנסות לקופה הכללית והקצאות תקציביות, ולא בשינויים בתוכניות בנייה שמשפיעות על הרשויות המקומיות. בסעיף הזה הכסף מגיע הישר מהמלווה - הציבור.

הדיור הציבורי בישראל מייצג מלאי עצום של זכויות בנייה שאפשר היה ליישם באופן מיידי, בתוכניות מאושרות במהלכי התחדשות עירונית. אבל זה קצת יותר מסובך מללכת לבורסה ולקנות מהציבור כסף, במיוחד כשהמלווה לא לוקח על עצמו שום סיכון אישי.

אם כן, מסיבת העיתונאים היתה יריית הפתיחה ל"רוד שואו" לגיוס עוד כסף לפעולות החברות המשכנות מנפיקות האג"ח, אחרי שכבר הלוו לפני כחודשיים עוד מיליארד שקל.

משרד הבינוי והשיכון מסר: "התוכנית שהוצגה תוגש כהצעת מחליטים לכנסת ולממשלה בחודש הבא, סמוך ליום הדיור הציבורי. גיוס האג"ח הנוסף ייעשה בדומה למה שנעשה בגיוס הנוכחי. מועד הגיוס ייקבע בהתאם להחלטת הממשלה הרחבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#