"על כל שקל שהמדינה לא תשקיע היום בהתחדשות עירונית - היא תוציא 10 בעתיד" - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"על כל שקל שהמדינה לא תשקיע היום בהתחדשות עירונית - היא תוציא 10 בעתיד"

מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק: לזרז הקמת הקרן להתחדשות עירונית, שתתמוך בתשתיות ובהתחדשות בפריפריה ■ השר גלנט על ההתיישבות בנגב: "לא יכול להיות שבמאה ה-21, יתגוררו רק 100 אלף יהודים בקו באר שבע דרומה"

9תגובות
חגי רזניק
ששון תירם

"כל שקל שהמדינה לא תשקיע היום בהתחדשות עירונית, הוא לפחות 10 שקלים שהיא תיאלץ להשקיע בעתיד בבנייה חדשה". כך אמר היום (ה') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, בוועידה הלאומית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, שהתקיימה בירושלים.

הוא הוסיף: "אסור לנו כמדינה לקמץ ידיים בקידום התחדשות עירונית. יש לזרז את הקמת הקרן להתחדשות עירונית, שתתמוך בתשתיות ובהתחדשות בפריפריה, לקדם מתן קרקע משלימה בפרויקטים ולהמשיך וליצור הסכמי מסגרת מול רשויות מקומיות".

הקרן להתחדשות עירונית היא מנגנון הקבוע בחוק רשות מקרקעי ישראל - שאמור לנקז אליו סכומים גדולים לטובת פעילותה של הרשות להתחדשות עירונית, שתניע תהליכי התחדשות גם בפריפריות ובאזורים, שבהם יש כדאיות כלכלית נמוכה לפרויקטים ומיעוט השקעות בצורכי ציבור ומוסדות. אף שכבר ב-2014 הוסכם על הקמת קרן להתחדשות עירונית, עד היום שר האוצר משה כחלון לא חתם על התקנות והעברת התקציבים.

הסכום הנוכחי בקרן מוערך במאות מיליוני שקלים, ומקורו בפערים שבין יעדי השיווק שהוצבו לרשות מקרקעי ישראל לבין שיווקי הקרקעות בפועל. בהחלטת הממשלה מ-2014 נכתב גם שהרשות להתחדשות עירונית תנהל את הקרן, אבל עד היום התקנות שמאפשרות את הקמתה עוד לא נחתמו, והרשות לא מחזיקה בתקציבים משמעותיים להנעת תהליכים בערים בהם כבר הקימה מנהלות.

במפגש נכחו ראשי ערים ורשויות מקומיות, ח"כים ויזמים העוסקים בהתחדשות עירונית. רזניק הציג מחקרים אקדמיים המעידים על עדיפותה של השקעה מיידית בהתחדשות עירונית אל מול חיסכון עתידי לבנייה חדשה. עוד הוסיף רזניק כי "בסופם של דברים, תהליכי התחדשות נשענים על תשתיות קיימות, ישירות ועקיפות, ומתבצעים במרכזי ערים - כך שמעבר לערך המוסף החברתי העצום בתהליכים מסוג זה, יש כאן גם שיקול כלכלי ארוך טווח, ברור ומובהק".

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט
מרק ישראל סלם

"השכונות המוזנחות ביותר הן אלה שייהפכו להיות המקומות האטרקטיביים"

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, שנאם בכנס, הבטיח כי זמן הבנייה יתקצר ב-25%, משלב התכנון ועד לאכלוס. "לפני שלוש שנים כאשר נכנסתי לתפקיד, התהליך הממוצע של בנייה ארך 15 שנה. שבע שנים לתכנון והשאר לביצוע. אנו מובילים היום סדרה של החלטות ומהלכים במטרה לייעל ולקצר את משך זמן הבנייה בישראל", אמר גלנט. "הקמנו מרכז שליטה ובקרה שבכל זמן נתון ניתן לדעת בלחיצת כפתור איפה כל פרויקט בנייה עומד. אנחנו נותנים מענקים לקבלנים כדי לסייע בהטמעת שיטות בנייה ומכשור טכנולוגי מתקדם. בנוסף, בחודשים האחרונים חתמנו על הסכם עם המכון הלאומי לחקר הבנייה, שעומל בימים אלה על פיתוח 11 שיטות בנייה מתקדמות שמטרתן לזרז את הליכי הבנייה בשטח".

בהתייחסו לתהליכי התחדשות עירונית הוסיף גלנט כי "השכונות המוזנחות והבעייתיות ביותר הן אלה שייהפכו להיות המקומות האטרקטיביים ב-20-15 שנה הקרובות, כמו בירושלים. הסיבה לכך פשוטה, השכונות האלה נמצאות במרכזי הערים וערך הקרקע שלהן הוא עם הפוטנציאל הגדול ביותר. כל המקומות שנבנו בשכונות אלה נבנו כמבנים ראשונים, חלקם לפני 100 שנה, ואין מצב שהם ימשיכו לעמוד במצב כזה כמו שהם עומדים עכשיו. יד אליהו, שכונת שפירא בתל אביב או שכונת הדר וקטמון בירושלים, כולן שכונות בנות 70 עד 100 שנה, הנמצאות במרכזי העיר, ולא ייתכן שהן ימשיכו לעמוד במצבן הנוכחי".

בנוסף אמר גלנט כי אין סיבה להגדיל את שטחי הערים ולפגוע בשטחים הפתוחים המוגבלים הקיימים גם כך, שנועדו לחקלאות, לבילוי וטיולים, ולאימוני צה"ל. "ישראל היא מדינה קטנה ואסור להגדיל את הערים", אמר, אך באותה נשימה, התייחס לתוכנית חץ לדרום שהציג השבוע בממשלה, שמעודדת הקמת יישובים חדשים על שטחים פתוחים בנגב.

הקמת יישובים חדשים בנגב

גלנט הסביר כי מדובר בתעדוף צרכיה הלאומיים של המדינה. לדבריו, "בתמיכה של גורמים עוינים מדרום הר חברון ובתמיכה של ח"כים ערבים, חל תהליך של איסלאמיזציה שמתחיל ממצודות יהודה, עובר דרך העיירות הבדואיות ועד למכתשי דימונה. המציאות הזו סותרת את החזון הלאומי, ואני לא מוכן לוותר על אחיזתנו בקרקע. לא יכול להיות שבמאה ה-21, יתגוררו רק 100 אלף יהודים בקו באר שבע דרומה. אם לפני 50 שנה לא היינו מקימים ישובים כמו דימונה, ירוחם ואופקים - לא היתה לנו היום אחיזה ציונית בנגב".

גם שר התחבורה, ישראל כץ, השתתף בכנס בפאנל שעסק בתשתיות ואמר כי ירושלים היא דוגמה טובה לשילוב בין תחבורה בין-עירונית לתחבורה ציבורית עירונית. לדברי כץ, "הפיתוח של תחבורה חכמה חשוב. הרחבת אזורי הביקוש דורשת בנייה לגובה כדי שהכל יהיה זמין במרחק הליכה. דבר אחד ברור, בתכנון יש לקחת את צרכי התחבורה ולתכנן אותם מראש, כשהמבחן האמיתי בסוף הוא הבצוע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#