"הזוי שבאומת הסטארט-אפ עדיין בונים בפטיש ומסמר"

יו"ר איגוד המהנדסים בוועידה הישראלית לתיעוש: "כמו שרשות החדשנות מתמרצת סטארט-אפים, הרגולטור צריך לתמרץ את הקבלנים" ■ יואב גלנט על ריבוי הגופים המעורבים בתכנון מתחמים לבנייה: "אף אחד לא לוקח אחריות, ומי שמשלם את המחיר הם האזרחים"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
דני מריאן
דני מריאןצילום: אייל פרידמן

"יותר מ-50% מהבנייה בישראל נבנית בלוק אחר בלוק, בעוד באירופה בכל וילה שנבנית ניתן לראות מנוף קטן", אמר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בוועידה הישראלית השנייה לתיעוש, חדשנות, בטיחות ואיכות בבנייה, שערך האיגוד שהתקיימה הבוקר.

"הזוי שעל אף היותנו אומת סטארט-אפ, עדיין בונים פה עם דיקטים, מסמרים ופטישים. על אף שבשנים האחרונות נכנסו לישראל שיטות בנייה מתועשות, המערכת עדיין לא מתגמלת את פיתוח החדשנות, ובטח לא את יישומה. המשמעות של בנייה מתועשת היא קודם כל לבצע את העבודה הקונבנציונלית על ידי שימוש באמצעים מתועשים, דוגמת טיח מוכן מראש, תבניות ליציקת בטון במקום קרשים ודיקטים, ופיגומים מתועשים - התורמים לביטחון הפועלים ולפריון העבודה שלהם באתר", אמר מריאן.

באיגוד המהנדסים טוענים כי שימוש בבנייה מתועשת יוכל לקצר את משך זמן הבניה בשליש ולהפחית כשמונה חודשים ממשך הבנייה. מהלך כזה ישית הוזלות גם על רוכשי הדירות, שיוכלו לחסוך עלויות מתמשכות כמו הצמדה למדד תשומות הבנייה וריביות מצטברות על המשכנתאות.

"המהנדסים והקבלנים ייהנו, אבל מי שמרוויח הכי הרבה מהתיעוש הוא האזרח, ולכן נדרשת פה מעורבות משמעותית של הרגולטור", אמר מריאן. "כמו שרשות החדשנות מתמרצת סטארט-אפים, הרגולטור צריך לתמרץ את הקבלנים לעשות את העבודה בצורה מתועשת".

גם שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, התייחס בכנס לקיפאון בהתפתחות תעשיות וטכנולוגיות בענף הבנייה. "ענף הבנייה בכל העולם, לא רק בישראל, הוא בעל קצב השיפור בפריון הנמוך ביותר. אנחנו אולי בונים קצת יותר יעיל ויפה משבנינו לפני 50 שנה, אבל בסך הכל הענף לא השתנה הרבה. הממוצע לבנייה של שכונה בישראל הוא כ-15 שנה, כשבעולם זה לוקח שלוש שנים – ולנו קוראים אומת הסטארט-אפים. המציאות של 15 שנה היא דבר לא הגיוני. תראו מה קורה בראש העין – האכלוס של הפרויקטים עוד לא הסתיים, והתהליך התחיל לפני 20 שנה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"היעד הוא לשבור את הפרדיגמה ולעבור לשיטת בנייה אחרת. כשם שאדם יודע שלא שווה לו להרכיב רכב בישראל, אבל כן שווה לו להיות פה ולפתח טכנולוגיות, כך צריך להיות בענף הבנייה – אנחנו צריכים לצאת מהקופסה ולפתח פה את המובילאיי של ענף הבנייה" אמר גלנט.

גלנט התייחס בדבריו גם לריבוי הגופים המעורבים בתהליכי התכנון של מתחמים. בעוד משרד הבינוי והשיכון אחראי על הקצאת השטח, משרד התחבורה אמון על תשתיות התחבורה, משרד החינוך אחראי על המוסדות כמו בתי הספר וגני הילדים, משרד הפנים על תקציבי סיוע לרשויות ועוד. "אתה נכנס לחדר עם 30 אנשים - ואף אחד לא לוקח אחריות. מי שמשלם את המחיר הם האזרחים".

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, תקף את שר הרווחה והעבודה, חיים כץ, ואמר כי פיתוח הטכנולוגיות בבנייה יאפשר להגדיל את הבטיחות בבנייה, לאור ריבוי התאונות באתרי הבנייה והפגיעות של פועלי בניין. "בעוד אנחנו משקיעים מאמצים לשמירה על בטיחות באתרי הבנייה, בוחר שר הרווחה להתנהל בפופוליזם של ססמאות עם אפס עשייה".

בריק קרא למשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון להשקיע בתחום הטכנולוגיות בבנייה, כמפתח לקפיצה ברמה ובאיכותה של הבנייה, לשיפור הפריון ולזינוק בבטיחות.

בהתייחסות לטענה של בריק נמסר מלשכת שר העבודה והרווחה חיים כץ: ״אנחנו מבינים שכואב לו בכיס ופחות על מצב הבטיחות באתרי הבנייה עליו הוא מופקד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker