מדינת הצבא: צה"ל שולט על 80% מהקרקעות בישראל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינת הצבא: צה"ל שולט על 80% מהקרקעות בישראל

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי 39% משטחי המדינה משמשים לאימוני הצבא וכי על 40% נוספים מטיל צה"ל מגבלות ■ ב-2004-2010 גדל מספר המחנות הנטושים ב-60% ■ לינדנשטראוס: "יש פערים, לעתים של מאות אחוזים, בין גבולות השטח של המחנות שאושרו לבין הגבולות בפועל"

22תגובות

>> 39% משטחי מדינת ישראל, בהיקף כולל של 8.7 מיליון דונמים (לא כולל שטחי הגדה) נשלטים על ידי צה"ל; בנוסף, צה"ל הטיל מגבלות על שימוש אזרחי בעוד 8.8 מיליון דונם, שהם 40% משטח המדינה - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, על גופים וארגונים במערכת הביטחון. המשמעות היא שצה"ל שולט על הרוב המכריע של קרקעות המדינה.

מדו"ח המבקר עולה כי 84% מכלל השטחים שבחזקת צה"ל נמצאים בדרום. חלק ממחנות הצבא נמצאים באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין, בעיקר במרכז.

משרד מבקר המדינה

מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ומשרד הביטחון עוסקים, כל אחד בתחום שלו, בטיפול בבקשות צה"ל להקצאות קרקע וכן בהיבטים שונים של פיקוח ובקרה על השימוש שעושה הצבא בקרקעות שקיבל מהמדינה. ממצאי הבדיקה של מבקר המדינה מעלים באופן חד-משמעי כי "במשך שנים הפיקוח והבקרה של הגורמים האזרחיים על ניהול הקרקעות בצה"ל היו רופפים ולקויים ביסודם. יש לראות בכך מחדל מתמשך".

מבקר המדינה קובע כי מחוזות ממ"י אינם מקיימים כל פיקוח ובקרה יזומים על ניהול הקרקעות שהוקצו לצה"ל. בנוסף, הוא קובע כי מערכת הביטחון אינה מעבירה לממ"י כנדרש, באופן שוטף ושיטתי, דיווחים בין היתר על שינויים שצה"ל עושה בגבולות שטחי האש, ועל החזקת מחנות נטושים שחדלו לשמש לצורכי ביטחון.

המבקר קובע עוד, כי משרד הביטחון לא חתם עם ממ"י על הסכמים שבהם מפורטים תנאי הקצאת הקרקע עבור צה"ל. כתוצאה מכך, כותב המבקר, הפסיק ממ"י ב-2006, שלא לפי נהליו, לכנס את הוועדה העוסקת בהקצאת קרקע לצה"ל ולמשרד הביטחון - ולפיכך, נבצר מהנהלת ממ"י לבחון את הקצאות הקרקע לצורכי ביטחון שהתבצעו מ-2006, תוך התחשבות בכלל הצרכים האזרחיים, כדי להחליט אם לאשרן. המבקר קובע כי כך ממ"י אינה יכולה לבצע בקרה נאותה על ניהול הקרקעות שבידי מערכת הביטחון.

.

על פי הדו"ח, מאז 1994 לא עלה בידי הנהלת ממ"י לממש את החלטתה להפעיל מערכת ממוחשבת לשיפור הניהול והבקרה של הקצאת קרקעת למערכת הביטחון. זאת בשל התנגדות ועד העובדים בממ"י לאפשר לעובדים במחוזות, המטפלים בהקצאת קרקע למערכת הביטחון, לחתום על שאלונים לסיווג ביטחוני. במועד סיום הביקורת, ביוני 2010, הרוב המוחלט של המידע בנוגע לניהול הקצאת קרקע נוהל בממ"י באופן ידני. מבקר המדינה מדגיש כי "יש פערים משמעותיים ביותר, לעתים של מאות אחוזים, בין גבולות השטח של מחנות רבים בצה"ל, כפי שאושרו על ידי ועדות התכנון וממ"י, לבין הגבולות האלה בפועל".

38 אלף דונם נטושים

הדו"ח מגלה עוד, כי משרד הביטחון שילם לממ"י במשך שנים דמי שימוש שלא על פי היקף השטחים שצה"ל השתמש בהם בפועל. כך, למשל, ב-2001-2009 ביצע צה"ל שינויים והתאמות בגבולות שטחי האש שלו בדרום - 92% משטחי האש של צה"ל נמצאים בנגב - בלי שהדבר הובא לידיעת ממ"י. ממ"י, מצדו, לא ידע על כך דבר מכיוון שלא קיים כל בקרה יזומה.

בעיה מעיקה שעולה מהדו"ח היא סיפור המחנות שצה"ל נטש. המבקר מציין כי חלק מהמחנות הנעזבים נשארו בחזקת הצבא בלי כל סיבה במשך עשרות שנים. החזרתם למדינה כרוכה בפינוי מבנים שצה"ל הקים בהם, בטיהור הקרקע ובניקוי השטח. הצבא לא עושה זאת בשל סיבות רבות, בהן חיסכון כספי, כך לפי הדו"ח.

בדו"ח מפרט המבקר כי ב-2005 קיבל צה"ל הלוואה של 20 מיליון שקל מהאוצר למימון הפינוי של 55 מחנות נטושים עד סוף 2007, אך עד מועד סיום הביקורת נמצא כי הוחזרו לממ"י שטחיהם של 26 מחנות בלבד, וכי השטחים של 19 מחנות נוספים נמצאים בהליך החזרה. ואולם, אף כי כמה מהמחנות הוחזרו, ב-2004-2010 גדל המספר הכולל של המחנות הנטושים ב-60% - והם מתפרשים על שטח של יותר מ-38 אלף דונם. מבקר המדינה קובע כי יחידות צה"ל עזבו את המחנות הנטושים ללא אישור של אגף התכנון (אג"ת), בניגוד להוראות הצבא, וכי עקב כך, ובהיעדר בקרה של אג"ת, ייתכן שיש מחנות נטושים נוספים.

על פי הדו"ח, יציאת יחידות צה"ל מרבים מהמחנות לא לוותה בפעולות של סידור וניקוי השטח, ולפיכך נותרו בהם מפגעים רבים, כמו מבנים הרוסים, בורות, פסולת וזיהומים מסוגים שונים. בנוסף, מערכת הביטחון המשיכה לשלם ארנונה עבור חלק מהמחנות בלבד. מבקר המדינה מציין כי צה"ל נמנע מלהשקיע מיליון שקל כדי להשלים את פינויו של אחד המחנות. כתוצאה מכך, הוא נדרש לשלם ארנונה בסך כמה מיליוני שקלים בשנה עבור אותו מחנה.

בעניין ניהול שטחי האש של צה"ל אומר המבקר כי הצבא הפעיל מערכת ממוחשבת לעניין זה, שבה קיים מידע רב על סוגי האימונים של היחידות השונות, מועדיהם וכלל הפרטים הרלוונטיים ליחידות מתאמנות. לפי הדו"ח, בדצמבר 2009 קרסה המערכת ורוב המידע שבה אבד מבלי שאפשר יהיה לשחזרו - זאת בשל היעדר שגרת גיבוי נתונים במערכת. לדברי המבקר, אין בזרוע היבשה מסד נתונים בנושא ניצול שטחי אש, שיסייע בתכנון הקצאת השטחים בעתיד, בניהולם ובבקרה עליהם.

בנוסף, מהדו"ח עולה כי בצה"ל אין הוראות לבחינת בקשות של גורמים אזרחיים לשימוש משני בשטחי האש. תופעה שכיחה בשטחים אלה היא פלישה של גורמים בלתי מורשים לצורך רעיית עדרים וגנבת מתכות. ואולם למרות ממדי התופעה, לצה"ל אין מידע מצטבר על היקפי התופעה, מאפייניה והשפעתה על יכולתו להמשיך לאמן את יחידותיו, בהתאם לצרכיו.

צה"ל לא מתפנה

צה"ל מחזיק במאות של מחנות קבע הפרוסים על פני שטח של 614 אלף דונם ברחבי המדינה. חלק מהמחנות, בשטח כולל של 54,908 דונם, נמצאים במרכזים עירוניים או בסמוך אליהם. מיקומם של מחנות מסוימים יוצר קונפליקט מול שימושי הקרקע המתוכננים בתוכניות המתאר השונות. חלק מהם מטילים מגבלות שונות על הפעילות האזרחית בסביבה וחלקם יוצרים מפגעים סביבתיים שונים, בהם רעש וזיהומים.

ב-1993 החליטה הממשלה לפנות מחנות צבא ושטחי אש באזורים שבהם קיים ביקוש רב לקרקע. בהתאם להחלטה, יפונו רק מחנות שכדאי לפנותם מבחינה כלכלית. עד יוני 2010 לא פונו חלק מאותם המחנות שעליהם הוחלט ב-1993, לרבות מחנות שהוחלט לפנות אותם בעדיפות ראשונה. גם מחנות שצה"ל ומשרד הביטחון הודיעו ב-1997 לוועדת השרים לענייני ביקורת המדינה כי הם נמצאים בהליך פינוי מתקדם - לא פונו.

בין המתקנים שלא פונו, אף שמערכת הביטחון הודיעה כי היא מעוניינת בפינוי שלהם, נכללים שדה דב, ומחנות תל השומר, צריפין, קסטינה, גלילות, טירה ומחנה 80. לדעת מבקר המדינה, יש להכיר בהליך הפינוי של מחנות אלה כפרויקט לאומי.

המבקר מדגיש כי "בכל הנוגע לסוגיות בעלות משמעויות לאומיות, ובראשן סוגיית פינוי מחנות צה"ל ממרכזים צפופי אוכלוסייה, ראוי כי השרים המופקדים על הגופים הנוגעים בדבר, קרי שר הביטחון, שר האוצר, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון, יפעלו ליישוב המחלוקות ולהסרת החסמים שעלו בדו"ח, ולפי הצורך, יש להעלות את הבעיות גם לפני הממשלה. כל זאת, כדי להבטיח כי ייעשה שימוש מיטבי בקרקעות המדינה".

משרד הביטחון: "כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד"

ממשרד הביטחון נמסר: "שטחה הכולל של מדינת ישראל אינו גדול, ובהינתן האתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת ישראל באזור, אך טבעי הוא שהמערכת נדרשת למרחבים גדולים עבור צורכי האימונים השונים. כך היה בעבר וכך גם יהיה בעתיד כל עוד צורכי הביטחון של ישראל לא ישתנו באופן דרסטי.

"עד כה פינתה מערכת הביטחון עשרות מחנות צה"ל בהיקף תקציבי של יותר מ-3 מיליארד שקל. עם זאת, יש לזכור כי פינוי המחנות והקרקעות כרוך בעלויות כספיות משמעותיות (עלות המעבר והקמת מחנות חלופיים). עמדת משרד הביטחון היא כי כפרויקט בעל חשיבות לאומית, נכון להמשיך ולהגביר את פינוי המחנות (בעיקר ממרכזי ערים) והחזרת הקרקעות לממ"י לצורכי פיתוח אזרחי וכלכלי.

בנושא המחנות הנטושים, טוענת מערכת הביטחון כי נעשתה עבודה רבה בנושא. כך למשל, ב-2010 הושבו לממ"י 12 מתקנים מסוג זה. רוב המתקנים מצומצמים בגודלם וממוקמים באזורי ספר, כך שהשפעת העיכוב בהשבתם על הסביבה מזערית אם בכלל.

ביחס לפיקוח על הקרקעות ואופן השימוש בהן, טוענים במערכת הביטחון כי "בשנים האחרונות הוטמעה במשרד הביטחון ובצה"ל תוכנת ניהול קרקעות מתקדמת שסייעה להגביר את הפיקוח של משרד הביטחון על צה"ל".

מצה"ל נמסר: "בצה"ל נמצאים בימים אלה בתהליך מתקדם של מיפוי המחנות, הן בהיבטים סביבתיים והן בהיבטים בטיחותיים. במקביל, בימים אלה מתקיים תהליך ממשלתי לקידום תזכיר חוק למניעת זיהום קרקע וטיפול בקרקעות מזוהמות בהובלת המשרד להגנת הסביבה, שבו נוטל צה"ל חלק פעיל, וישתלב בתוכנית המדינית לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקומן לכשתידרשנה.

"בנוסף, לא חלו תמורות משמעותיות בהיצע שטחי האש. מרבית שטחי האש נותרו כפי שהיו. הגריעות שנעשו היו בעיקר בשולי שטחי האש והן אינן צפויות להשפיע על יכולת צה"ל להתאמן. כמו כן, הדיווחים אודות כניסת גורמים בלתי מורשים לשטחי האש מועברים לזרוע היבשה ולפיקוד המרחבי הרלוונטי על בסיס יומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#