האוצר: בגלל תקנות השקיפות - רכישת קרקעות חקלאיות צנחה ב-50%

ב-2016 חויבו סוחרי קרקעות חקלאיות למסור לרוכשים מידע שקוף על הסיכוי שיופשרו והערכות שמאי בנוגע לשוויין ■ התוצאה: הרכישות ירדו מ-680 מיליון שקל ל-340 מיליון שקל בתוך שנה

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
קרקע חקלאית בצומת ירקונים
קרקע חקלאית בצומת ירקוניםצילום: עופר וקנין
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

תקנות שחייבו סוחרים למסור מידע שקוף בנוגע לקרקעות חקלאיות, כולל הסיכוי שיופשרו והערכות שמאי על שוויין, הובילו בעקבות כניסתן לתוקף בפסטמבר 2016  לנפילה בהיקף העסקות - כך עולה מדו"ח שפירסם אתמול משרד האוצר על  מיסוי מקרקעין וענף הנדל"ן ב-2015-2017.

המגמה של רכישת קרקעות חקלאיות, מתוך תקווה שהן יופשרו בעתיד ושוויין יזנק במאות אחוזים, התרחבה בשנות עליות המחירים הגדולות. כך, ב-2007 נרכשו קרקעות חקלאיות ב-200 מיליון שקל, ואילו ב-2015 זינקו העסקות הללו ל-760 מיליון שקל. על פי משרד האוצר, גם מספר הרוכשים שלהן הוכפל. עם הרוכשים נמנו משקיעים, שהחליטו לפזר השקעות בין דירות לקרקעות. היו בהם גם מחוסרי דירות שלא היה להם הון מספיק לרכישת דירה - אבל האמינו כי אם ישיקעו בקרקע חקלאית יצליחו לגייס אותו בעתיד כתוצאה מעליית שווייה.

ואולם בהדרגה גברו התלונות על סוחרי הקרקעות. הרוכשים טענו כי הסוחרים הבטיחו להם שהקרקעות יופשרו בתוך כמה שנים, ואף ליוו את ההבטחות במצגות יפות - אבל לאחר מכן התברר כי הסיכויים לממש את הקרקעות נמוכים מאוד וכי המחירים ששילמו היו גבוהים משמעותית מהשווי האמיתי שלהן. ב-2014 החל משרד המשפטים בגיבוש תקנות, שיחייבו את משווקי הקרקעות לגלות שקיפות בפני הרוכשים.

בספטמבר 2016 נכנס לתוקף תקן שמאי 22 שעניינו "חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה". מטרתו המוצהרת היתה להנחות את רוכשי הקרקעות שאינן זמינות לבנייה בכל ההליכים שהן צריכות לעבור עד להפשרתן. בין היתר, התקן מחייב את משווקי הקרקעות להציג לרוכשים שני אומדני שווי: הראשון, במצבו הנוכחי, כלומר כשהקרקע עדיין אינה מיועדת לבנייה; השני, בהנחה שהקרקע זמינה לבנייה מיידית בהתאם לתכנון מוצג או ראוי על פי תוכנית מתאר.

להערכת משרד האוצר, מרגע שהתקן נכנס לתוקף ניתנו לרוכשים כלים לבחון טוב יותר את העסקות המוצעות להם בקרקעות החקלאיות. התוצאה היתה שעוד ב-2016 היקף העסקות בקרקעות החקלאיות ירד ל-680 מיליון שקל, ואילו ב-2017 הוא צנח ל-340 מיליון שקל בלבד.

ניתן לציין, כי סביר מאוד שחלק מהירידה שנרשמה ב-2017 מקורה בירידה של שוק הנדל"ן בכללו. סיבה נוספת היתה החשיפה הגוברת והולכת בתקשורת של מכירות מפוקפקות של סוחרי קרקעות חקלאיות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ