מדינת גני הילדים הפיראטיים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינת גני הילדים הפיראטיים

בישראל אין סטטוס תכנוני המיועד לגני ילדים פרטיים, ולכן כל בעל פעוטון נהפך בעל כורחו לעבריין בפוטנציה

תגובות

<<רשמתם את הילד לגן ילדים פרטי? מן הסתם אתם מסייעים לעבריין; מחפשים פעוטון שישמור על הפספוס בן השנתיים? דעו לכם, שמדינת ישראל אינה מכירה במוסד הזה כמוסד חוקי; הילדים רשומים בגן שנמצא בבית מגורים? יום אחד אתם עלולים לקבל טלפון, שיודיע לכם כי הרשות המקומית סגרה אותו, ושאתם נדרשים לקחת את הילדים. ישראל 2011.

"כשפותחים גן זו עבירה פלילית כבר ביום הראשון", הכריזה עו"ד ענת בירן בפורום משאבי חינוך שאורגן על ידי סגנית ראש העיר תל אביב מיטל להבי. הסיבה פשוטה: למעט מקרים חריגים, חוק התכנון והבנייה ותוכניות הבנייה בישראל אינם מכירים בייעוד של מבנים לגני ילדים. אף אחד ממיליוני המ"ר שנבנו במדינה אינו מוגדר לשימוש של מעונות, למעט מרכזי חינוך של ויצ"ו ונעמ"ת.

"לדעתי זו התעמרות בגננים והגננות. רובם אנשי חינוך שמגיעים לנושא מתוך שליחות ציבורית. במקום שהמדינה תוקיר אותם על כך, היא מתעללת בהם", מתרעמת להבי.

על פי הנוהג בישראל, בגיל שלוש עוברים הילדים לטיפול של משרד החינוך ולגנים העירוניים, שהם חוקיים, כמובן. ואולם עד אז, מדינת ישראל מתעלמת מהם, ולעתים אף פועלת נגד הגנים והגננים המפעילים אותם.

מדוע קורה דבר כזה? התשובה הטכנית-נדל"נית פשוטה - אין הגדרה מסודרת לגני ילדים בשימושי הקרקע בחוק התכנון והבנייה. לכל ייעודי הקרקע האחרים יש הגדרות: מגורים, מסחר, תעסוקה, בנקים, קופות חולים, מלונות, תחנות דלק ואפילו אנטנות סלולריות - לכל אלה יש הגדרות מתאימות בתוכניות הבנייה. רק לגני ילדים לא נמצאה משבצת מתאימה, וכך נבנות במדינת ישראל שכונות ענק חדשות נטולות גני ילדים, וגם במרכזים הוותיקים של הערים גרות משפחות ללא מסגרת חוקית עבור הילדים. הדרך היחידה להקים גן היא באמצעות התהליך המורכב, היקר וחסר הוודאות של היתר לשימוש חורג.

כיצד אחרי 63 שנים, מערכות החוק והתכנון בישראל, שבדרך כלל מגלות עירנות לצרכים המשתנים, מתעלמות ממצוקת גני הילדים? אולי משום שגנים פרטיים אינם מוגדרים כשימוש ציבורי, ואינם יכולים להיבנות על שטחים המוגדרים כשטחי ציבור; אולי משום שהסדר הגנים הבלתי חוקיים מקבל ברוב המקומות הסכמה שבשתיקה מצד הרשויות, עד שהשכנים פונים לבתי משפט. מכל מקום, העדר שימוש קרקע מתאים לגני ילדים גורם למציאות פרוצה ולשרשרת תסבוכות, כמו גם לפתיחת גנים במקומות בעייתיים.

סכסוכים עם השכנים

בעלי הגנים מחפשים נכסים מתאימים ומתחילים בתהליך הארוך וחסר הוודאות של פתיחת גן ילדים. השכנים בוודאי יתלוננו לעירייה וזו תישלח פקחים, ומכאן קצרה הדרך לתביעות, קנסות בסכומים של עשרות אלפי שקלים ואפילו עונש מאסר.

אבל גם אם השכנים לא ילשינו, הגננים ימצאו את עצמם בתחום עיסוק חדש - יזמות נדל"ן. הגננים נאלצים להיכנס לתהליך של הוצאת היתר לשימוש חורג עבור גן ילדים. אישור כזה מתיר הפעלת גן ילדים בצורה חוקית, אם כי זמנית, על קרקע שאינה מיועדת לגן.

"הבקשה לשימוש חורג מלווה בהרבה חוסר ודאות, והוצאתו נתונה לחלוטין לשיקול דעת של הוועדה המקומית. האישור יכול גם להטיל מגבלות על מספר הילדים המותר ושעות הפעילות, ולפעמים יש דרישות לבנות ממ"דים. אי אפשר לדעת את זה מראש", מסבירה עו"ד בירן, "השכנים זכאים להגיש התנגדויות ובדרך כלל הם מתנגדים כי הם חוששים מהפרעה, ואז התהליך מתארך. גם אי אפשר לדעת לאיזו תקופה הגן יאושר, כי שימוש חורג הוא תמיד זמני".

בירן מסבירה את המלכוד התכנוני שבו מצויים בעלי הגנים: "בעל גן מוצא נכס ורוצה לשכור אותו. תהליכי האישור נמשכים לפחות שנה, ובזמן הזה יש לשלם שכר דירה. מצד שני הגננת לא יכולה לשלם אם היא עדיין לא פתחה את הגן. לכן, היא שוכרת את המבנה, פותחת את הגן, ובזה היא מקוממת את השכנים, שמזמינים פקחים. לאחר מכן מוגשים כתבי אישום כי מדובר בעבירה פלילית על חוק התכנון והבנייה".

ההתנגדויות והעררים מגיעים לשולחנן של ועדות התכנון, שמוצאות עצמן בסיטואציה מוזרה, שבה הן צריכות לשמש גם כגוף מפקח פדגוגי. לאחרונה נדרשה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, בראשות עו"ד מיכל גלקין גולן, לדון בסוגיית גני הילדים בשכונת קריית השרון בנתניה ולאזן בין הצורך האמיתי בגני ילדים לבין השכנים שלא רוצים לסבול מהם.

במקרה זה, התלוננו שכנים נגד עיריית נתניה, שאישרה שימוש חורג לשבעה גני ילדים בבתים צמודי קרקע ברחוב התלתן. אחד מהם יוצג על ידי עורך הדין ניסן שריפי. השכנים טענו שהרחוב נהפך למתחם ציבורי עם עומסי תנועה בשעות איסוף הילדים ואשפה זרוקה ברחוב.

אחרי קביעת קריטריונים תכנוניים באשר לשטח הגן והגינה ותוקף האישור לשימוש חורג, הוועדה נאלצה לדון בסוגיות לא נדל"ניות בעליל כמו מספר אסיפות הורים ומסיבות הגן המותרות בשנה, מכסת הילדים המותרת בכל גן ושעות פעילותו, הגבלת שעות המשחק בחצר וכדומה. החלטת הוועדה "הסדירה" הפעלת גנים לא חוקיים, ואולם ברור שהמציאות הכתיבה לוועדה לפעול באופן שאינו מעוגן בחוק התכנון והבנייה ובשום חוק נדל"ני אחר.

המצוקה הגדולה בקריית השרון, הביאה את העירייה ליזום פתרון ראשון מסוגו בארץ, שמכיר רשמית בגני ילדים ופעוטונים פרטיים. באמצעות החברה לפיתוח ולתיירות נתניה (חל"ת) היא מקימה מעונות יום במבנה בן שתי קומות ובשטח בנוי של 1,250 מ"ר שמיועד אך ורק לגני ילדים. עלות ההקמה מוערכת ב-8 מיליון שקל ובסוף הבנייה תפרסם החברה לפיתוח מכרז להפעלתו על ידי מפעיל חיצוני.

כנראה שהיוזמה הזו אינה מקרית. מי שעומדת בראש חל"ת היא חברת מועצת העיר שירי חגואל סיידון, תושבת השכונה ואמא לשלושה ילדים, שחוותה על בשרה את הבעיות והמצוקות של גני הילדים. חגואל סיידון מציינת כי "אני רואה במיזם הזה חשיבות עליונה. המצב כיום הוא כזה, שעל אף שנשים רבות חוזרות לעבודה מיד או בסמוך ללידה, אין מענה מצד המדינה ומשרד החינוך לגנים ומעונות יום לפעוטות עד גיל שלוש. במיזם הזה עיריית נתניה החליטה לקחת על עצמה את האחריות להקים מתחם ברמת גימור גבוהה לטובת התושבים והילדים, ואני מקווה להמשיך לקדם את הפרויקט במקומות נוספים בעיר".

בניגוד לניצני הפתרון בנתניה, בתל אביב בעלי גני ילדים צריכים להתנהל באופן פירטי כדי למצוא לעצמם נכסים מתאימים לגנים. "לפעמים בעלי הנכסים לא רוצים להשכיר דירות לגני ילדים", מספרת להבי, "ויש גנים שהתבקשו מיידית לסגור את הפעילות כאשר התקבלו התלונות הראשונות נגדם".

גם מי שמצליח להוציא היתר לשימוש חורג לא יכול לנוח על זרי הדפנה. "ההיתר לשימוש חורג הוא יקר. זה הליך שמלווה בהוצאות של ארכיטקט, עורך דין, אנשי מקצוע שצריך להזמין לצורך הסדרת הדרישות לעירייה והתשלום עבור ההיתר עצמו הוא גבוה מאוד. זה משתנה מעירייה לעירייה וממקרה למקרה. גננת שנכנסת לתהליך לא יודעת כמה זה יעלה לה", מסבירה עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד. לפי הערכות, עלות הוצאת היתר בנייה לגן נעה בין 75 אלף שקל ל-250 אלף שקל.

מלבד חוסר הוודאות סביב עלות ההיתר ואם בכלל הוא יתקבל - גם תוקפו לא ידוע מראש. היתר לשימוש חורג הוא בהגדרה זמני ל-3-5 שנים, עם פוטנציאל להארכה ב-3-5 שנים נוספות.

"צריך להתייעץ עם עורך דין ואנשי מקצוע שיידעו להעריך מה הסיכוי שיתקבל היתר לשימוש חורג באזור מסוים", מסבירה שמילוביץ גרינגרד, "אני לא אמליץ למישהו לשכור נכס ברחוב חד סטרי קטן ועמוס, ללא חניה. צריך לבחור את הנכס היטב".

"כך נולדה התופעה של רחוב פנחס רוזן בצפון תל אביב למשל", מסביה שמילוביץ גרינגרד, "כמעט כל בית שני ברחוב הזה הוא גן ילדים כי זה רחוב גדול עם מפרצי חניה ודירות קרקע עם גינות. הרבה גנים גדולים עברו לשם. כל צפון תל אביב מובילה את הילדים לגנים שם, אפילו משכונת בבלי".

"הטיפול בגיל הרך לא מוסדר בחוק"

הפתרונות בשולי השכונות רק יוצרים בעיות אחרות. במקום שגני ילדים ישבו במיקומם הטבעי בלב השכונות, במרחק הליכה מהבתים, הם מרוחקים, וההורים נדרשים להסיע את הילדים מרחקים גדולים יחסית.

בתל אביב הפיקוח נגד הגנים עובד שעות נוספות. בפורום החינוך בעירייה פנו הגננים לראש העיר, רון חולדאי וביקשו שהעירייה תקל את הפיקוח נגדם. חולדאי השיב: "אין לעיריה ברירה אלא לפעול כפי שהיא פועלת. אנחנו עושים את הכל, ונתמוך בכל חקיקה שתסדיר את המשפחתון, הרישוי והסטנדרטים שלו. הטיפול בגיל הרך לא מוסדר בחוק בישראל ונשאר בלקונה. זה עניין ארצי, לא תל אביבי".

חלק מגני הילדים מצאו פתרונות במבנים המיועדים לתעסוקה באזורי תעשייה. "'אם המושבות' בפתח תקוה היא שכונה ענקית למשפחות צעירות, וגנים רבים נפתחו באזור התעשייה בקרבת מקום", מספרת שמילוביץ גרינגרד, "בעלי גנים התאימו קומות קרקע בבנייני משרדים לגני ילדים. תופעה דומה קיימת גם ברמת החי"ל בתל אביב".

הפתרונות קיימים והם אפילו לא מסובכים. ועדות התכנון המקומיות יכולות ליצור פלטפורמה חוקית לגנים באמצעות קביעת השימוש בתוכניות בנייה, אך הן לא ממהרות לעשות כך. "בתוכנית תפרי נוה צדק קבעו שימושים מסחריים בקומת הקרקע של הבניינים, ואני ביקשתי להכניס בקומה זו גם גני ילדים ולא נעניתי. רוב המתכננים הם גברים ורובם רואים בגני ילדים מטרד בלתי סביר מתחת למגורים", מספרת להבי.

בירן מציעה פתרון אחר שהצליח עם מעונות לחוסים ותחנות דלק - שניהם זכו בסופו של דבר להכרה תכנונית. כשהתעורר הצורך במעונות לחוסים ובתים לאנשים עם מוגבלויות וגילו שאין מקומות מתאימים - הוכנס תיקון לחוק התכנון והבנייה ובו נקבע כי כל אזור מגורים מאושר גם למבנים לחוסים. כך, למעשה, מדובר בהליך עוקף תב"ע, ואין אפשרות להתנגד למבנים אלה מבחינת חוק התכנון והבנייה. בדומה, אושרה הקמה של תחנות דלק בכל אזור המיועד לתעשייה.

"כשהייתי יו"ר ועדת ערר הגיעו אלי עשרות תיקים של גני ילדים. זה לא ייתכן שיש שימוש חיוני במדינה שנאלץ להתקיים תחת האילוץ של שימוש חורג. חייבים למצוא פתרון מוסדר", מסכמת בירן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#