לא נעים לראות: הגן הסגור מגיע לבית המשפט העליון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא נעים לראות: הגן הסגור מגיע לבית המשפט העליון

גננת ביקשה לפתוח פעוטון בבניין מגורים בת"א, שכדי להגיע אליו יש לעבור בשביל גישה משותף ■ השכנים התלוננו על פגיעה בקניינם ועל בעיות חנייה צפויות, בעוד הגננת והעירייה טענו שההורים כבר לא משתמשים ברכבים ושתב"ע שאושרה באחרונה מאפשרת הקלות בהפעלת גנים בבניינים משותפים

13תגובות
גן ילדים. "ההישג הכי גדול שלי בכנסת הוא חקיקת החוק להקמת מועצה לגיל הרך"
תומר אפלבאום

ארבעה עותרים מבניין ברחוב תל חי בתל אביב, מהם שלושה אחים המחזיקים בבעלות על רוב הדירות, הגישו לבית המשפט העליון ערעור במטרה למנוע פתיחת פעוטון פרטי בבניין משותף. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וועדת התכנון המקומית של עיריית תל אביב דחו את בקשתם.

ראשיתו של סכסוך השכנים ב-2015, אז נערכה הגננת מאיה שלומי ששכרה את הדירה לפתיחת הפעוטון ולהוצאת היתר חורג להפעלתו. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הפיקה לה היתר לשימוש חורג לגן ילדים, אולם עם היוודע הדבר לשכנים הם מיהרו לפנות לוועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל אביב.

לטענת השכנים, הגן לא עומד בקנה אחד עם הדרישות העירוניות, פוגע בקניין הפרטי ונוגס ברכוש המשותף, וכמו כן עלול להוות מפגע ומטרד לצרכים התחבורתיים של האזור. ועדת הערר התכנסה וקיבלה את טענות השכנים, מבלי שביקרה במקום ובחנה את שנטען.

הגננת ועיריית ת"א-יפו, שמבקשת לתת מענה למשפחות במרכז העיר לאור מחסור במוסדות לחינוך לגיל הרך, לא היו מוכנות לוותר בקלות ופנו גם הן לוועדת הערר. זו שלחה את הוועדה המקומית לסיור בשטח לבחון מחדש את הטענות. הפעם נלקחה בחשבון גם תוכנית 4053, שאושרה ב-2016. מטרת התוכנית לאפשר שימוש ופעילות מסגרות חינוך לגיל הרך גם בייעודי קרקע שאינם מחזיקים בתב"ע מתאימה - בכפוף לתנאים מגבילים כמו גישה נוחה וזיקה לחצר משחקים, ולהתניה כי "שימוש בחצר משותפת או בחדר מדרגות יהיה מותנה בהסכמת כל הדיירים".

גם הפעם החליטה הוועדה המקומית להמליץ, וביתר שאת, לתקף את התוכנית ולאשר את פתיחת הגן. ועדת הערר בדיון השני השתכנעה גם היא בטיעונים שהציגו הגננת והעירייה וקיבלה את טענותיהן.

השכנים מצדם הגישו עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בבקשה לעכב את הוצאת ההיתר ובטענה חוזרת כי נדרשת הסכמת כל הבעלים כאשר ישנו שימוש ברכוש המשותף, והרי ששביל הגישה לבניין משמש את הגן. עוד טענו כי פתיחת הגן תהווה מפגע תחבורתי וסכנה עבור באי הגן ותושבי הרחוב.

"כדי להגיע לגן צריך יהיה לעבור בשביל המשותף, וזאת הרי לא הייתה כוונת מתכנני ומאשרי התב"ע", מסביר עו"ד יוסי מילר. "השאלה המהותית היא האם נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות כאשר עושים שימוש ברכוש המשותף בבניין, והרי שלכל אחד מבעלי הנכס יש זכות שלא יפגעו בקניין שלו. הכרחי לשמור על האיזון שנעשה בתב"ע בין האינטרס של פתיחת עוד גני ילדים ובהקדם, אל מול זכות היסוד לקניין. החלטה כזו עלולה לפגוע באלפי דירות בתל אביב".

בית המשפט המחוזי קבע כי האינטרס הציבורי שבפתיחת גן ילדים עולה על הפגיעה הקניינית ובכך דחה את טענת העותרים. בעניין החנייה, התבסס בית המשפט על חוות הדעת של מומחים בעיריית תל אביב: מנהלת מחלקת תכנון ואגף התנועה בעירייה, וסגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי. שתיהן הציגו עמדה התומכת במתן היתר לשימוש חורג, כשהן מניחות פגיעה תחבורתית פוטנציאלית סבירה ביחס לאינטרס הציבורי הרחב ומתעדפות את הולכי הרגל על פני בעלי הרכבים הפרטיים.

להבי מסרה כי "תב"ע 4053 אמורה לייתר את הטענה בדבר גודש תנועה בדרך אל ומגני הילדים, שכן ככל שיוקמו יותר גני ילדים כחלק אינהרנטי בקרבה למגורי התושבים, כך יתייתר הצורך לנסוע ברכב לגן ויתאפשר להגיע אליהם ברכיבה על אופניים ובהליכה רגלית. כ-20% מהנסיעה כיום בת"א מתבצע באופניים, במיוחד כשמדובר ברכיבה למרחקים קצרים. יתרה על כך ככל שמדובר בגן ילדים פרטי בהיקף של עד 30 פעוטות ולא במוסד עירוני של מאות ילדים".

עו"ד רינת שפרוט המייצגת את בעל הדירה והגננת, מסבירה כי אין אפשרות אחרת להיכנס לבניין ולחצר הגן, אלא דרך אותו שביל גישה, ומוסיפה כי בחוות הדעת המקצועית הנוגעת לחנייה הובהר כי התנאים והשיקולים התחבורתיים בעיר משתנים. "מפעיל הגן עומד בדרישות התב"ע ואף שכר חניות ייעודיות שיפיגו את החשש, שלא ברור אם יש בהם צורך בכלל. השכנים מונעים משיקולי NIMBY ומתעלמים מהעובדה שמדובר בגן שמיועד למספר פעוטות".

בשלב זה החליטו השכנים לעתור לבית המשפט העליון, בעת שהם מבקשים סעד זמני שלא להתיר לפתוח את הגן. הצדדים נדרשים להשיב עד סוף השבוע, אז יכריע בית המשפט העליון בעניין הצו והמשך ההליכים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#