המדינה מודה: שגרירות ארה"ב בירושלים תפעל חלקית בלבד לאחר טקס הפתיחה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מודה: שגרירות ארה"ב בירושלים תפעל חלקית בלבד לאחר טקס הפתיחה

בג"ץ ידון מחרתיים בעתירה נגד מתן פטור מהיתר בנייה לעבודות במבנה המיועד לשגרירות בירושלים ■ בתשובת המדינה נכתב כי "השגריר יוכל לקיים פגישות ופעילויות במתחם, אבל לא יוכל לשכון בו"

13תגובות
הקונסוליה האמריקאית בירושלים. צריך להקים חומה ולסלול כביש מילוט
AMMAR AWAD/רויטרס

בג"ץ ידון מחרתיים (ב') בעתירה שהוגשה נגד מתן הפטור מהיתר בנייה שהעניק שר האוצר, משה כחלון, בנוגע לתוכנית הסבתה של הקונסוליה האמריקאית בירושלים לשגרירות. את העתירה הגישו באחרונה עמותת עיר עמים, עו"ד שחר בן מאיר וכ–20 מתושבי שכונת ארנונה (תלפיות) שבה שוכנת הקונסוליה האמריקאית — שבה צפויות עבודות ההסבה למבנה השגרירות.

העתירה הוגשה נגד שורה של גורמים — ובראשם שר האוצר, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, עיריית ירושלים, מחלקת המדינה האמריקאית והיועץ המשפטי לממשלה — ובה מתבקש בית המשפט להוציא צו ביניים להפסקת העבודות, עד להכרעה בשאלה האם מתן הפטור לפי סעיף 266 ה' לחוק הוא חוקי.

בתגובה המקדמית שהעבירה המדינה, שעליה חתומה הדס ערן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, מודה המדינה לראשונה כי כפי שנחשף לראשונה ב–TheMarker, העבודות שבגינן התקבל הפטור מהיתר בנייה, לא יסתיימו בזמן, באופן שיאפשר את העברת פעילותה המלאה של השגרירות.

מדובר, בין השאר, בהקמה של חומה היקפית בגובה 3.2 מטרים וסלילה של כביש מילוט. העבודות אינן תואמות את תוכנית המתאר המקומית שחלה על המקום, שנועדה במקור עבור צורכי הקונסוליה האמריקאית — ולא עבור מבנה שגרירות עם אילוצי אבטחה מחמירים.

"לא ניתן יהיה להתחיל בעבודות להקמת החומה ההיקפית עד לטקס פתיחת השגרירות בירושלים ב–14 במאי 2018. עם זאת, בכוונת ארה"ב לנצל את פרק הזמן שנותר עד לטקס הפתיחה לצורך השלמת תכנון החומה והתקשרות עם ממשלת ישראל, לצורך הבינוי. בניית החומה תתחיל זמן קצר לאחר טקס הפתיחה", נכתב. בתשובתה, מבהירה המדינה כי על פי דרישות האבטחה של ממשל טראמפ החומה היא תנאי הכרחי לפעילות השגרירות, וכי בשל הקושי בבנייתה בלוחות הזמנים שנקבעו — פעילות השגרירות האמריקאית בירושלים בשלב זה תהיה חלקית בלבד. "השלמת החומה הכרחית לצורך שימוש מלא במתקן. לאחר טקס הפתיחה שגריר ארה"ב בישראל יוכל לעשות שימוש חלקי במתחם בארנונה לצורכי פגישות ופעילויות, אבל לא יוכל לשכון בו דרך קבע", נכתב.

מתשובת המדינה עולה נקודה נוספת: אף שכבר לפני כמה שבועות הוחלט להפקיד את ביצוע העבודות בידי חברת מוריה — החברה הכלכלית של עיריית ירושלים, שאף בחרה במכרז קבלן משנה לטובת הפרויקט — הרי כעת חושפת המדינה כי התעורר קושי בעניין זה, וכי העבודות לא יבוצעו בידי עיריית ירושלים.

עם זאת, בתשובה לא פורטו טיב הקושי והסיבות שבגינן הוחלט להוציא מידי העירייה את הפרויקט. "התבהר כי קיים קושי בביצוע העבודות לבניית החומה על ידי עיריית ירושלים, ולכן בימים אלה מתקיימים מגעים בין משרדי הממשלה, כדי לסכם את זהות הגוף שיוציא לפועל את הקמת החומה", נכתב בתשובת המדינה.

הפטור - לשימוש זמני בעל חשיבות לאומית

העתירה מגיעה על רקע החלטתו של שר האוצר, משה כחלון, להעניק פטור מהיתר בנייה או מתוכנית, על פי סעיף 266 ה' לחוק התכנון והבנייה, לפרויקט העתקת השגרירות לירושלים. סעיף זה מקנה לשר האוצר סמכות להעניק פטור (מהיתר או מתוכנית כאמור) לשם ביצוע עבודות ושימושים זמניים, שנדרשים לצורך פרויקט בעל חשיבות לאומית או חשיבות כלל־מחוזית — ובתנאי שאת העבודות תבצע המדינה.

על פי נתוני מינהל התכנון, עד היום נעשה שימוש בסעיף זה 12 פעמים — לא מעט בהתחשב בכך שזהו סעיף חדש יחסית, שנוסף לחוק התכנון והבנייה ב–2013. עד כה הסעיף יושם במיזמי תשתית לאומיים שהמדינה ביקשה להקים במהירות, כמו מערכת התרעה מפני רעידות אדמה, מתקני חשמל זמניים שחברת חשמל נדרשה להקים במהירות, פרויקט להנחת צינור דלק וסכר שנדרש לכנרת.

עו"ד בן מאיר, ממגישי העתירה הנוכחית — ומי שעתר בעבר לבג"ץ לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת בזק — פנה בעניין גם ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיעצור את המהלך, בטענה כי אינו עומד בקריטריונים התכנוניים שקובע החוק בדבר "מיזם בעל חשיבות לאומית".

עוד טוען בן מאיר כי קיים חשש גם לניגוד עניינים משום שמשרד עוה"ד שמרון מלכו מייצג על בסיס קבוע את הקונסוליה האמריקאית בירושלים, במיוחד בדיני תכנון ובנייה, כבר עשרות שנים. "במובן זה העיסוק של ראש הממשלה במתן פטור מהיתר בנייה לקונסוליה הוא בגדר מתן טובת הנאה ללקוח מהותי של משרד שמרון מלכו, על כל הנובע מכך, לרבות הקשרים האישיים של ראש הממשלה לשותפים הבכירים במשרד זה", ציין בן מאיר בפנייתו למנדלבליט.

בתשובת המדינה לעניין חשיבותו הלאומית של המהלך, נכתב כי "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, לראשונה מאז קום המדינה, היא אירוע יוצא דופן בעל חשיבות לאומית־מדינית, המהווה ביטוי מעשי של הכרזת ארה"ב על הכרתה בירושלים כבירת ישראל. אין חולק כי מדובר באירוע היסטורי הכרוך ומשפיע באופן ישיר על היחסים בין ישראל לארה"ב ובעל היבטים בינלאומיים".

עו"ד אשרת מימון מעמותת עיר עמים, העוסקת במורכבות החיים בירושלים, מתחה ביקורת על ההליך כולו, בעיקר לאור תשובת המדינה לבית המשפט — וציינה כי "אם המדינה מודה שלא תספיק לבצע את העבודות, לא ברור מדוע לא יתבצע ההליך כחוק תוך שיתופו של הציבור כדין? תגובת המדינה חושפת את השימוש הקבלני שעשתה המדינה בחוק, של מתן פטור מצו אף שאין באפשרותה לבצעו. ירושלים שבעת טקסים המפרים את זכויות תושביה, ושבעת מעקפים שפוגעים באיזונים העדינים שבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#