באג 8200: האם המעבר של קריית המודיעין יציל את באר שבע? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באג 8200: האם המעבר של קריית המודיעין יציל את באר שבע?

הדרישות שהציג השבוע משרד הביטחון כתנאי להעברת יחידת המודיעין לנגב מעלות שוב את שאלת התועלת בהעתקת מחנות צבאיים לדרום ■ "העברת 8200 לא תשנה כמעט דבר. ב–20 השנה האחרונות באר שבע נמצאת בפיגור שיטתי בהשקעה בתשתיות"

70תגובות
באר שבע
אליהו הרשקוביץ

"לא די לקרוא לבאר שבע מטרופולין כדי שתצבור כוח ותהיה אבן שואבת לאוכלוסייה", כתבה ד"ר מאיה חושן כבר לפני שמונה שנים, בדו"ח מעקב על יישום תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 35. כיום, חושן היתה כותבת ככל הנראה כי לא מספיק לכנות את באר שבע בירת הסייבר כדי להפוך אותה למטרופולין.

השבוע הנחית צה"ל את מכת החסד לסופרלטיב בירת הסייבר, כשהתנה את המעבר של קריית המודיעין לנגב בקידום צעדים שיעלו מיליארדי שקלים לקופת המדינה. רובם יוקצו לשימור מגוריהם של רוב קציני 8200 במרכז באמצעות קו רכבת מהיר לבסיס - שאותו דורש הצבא כתנאי למעבר.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והרמטכ"ל, גדי איזנקוט, פירסמו השבוע הודעה שבה הם מזהירים כי בהיעדר רכבת ישירה ומעטפת תומכת לשימור משרתי הקבע שיעברו לדרום, קיימת סכנה להצלחת הפרויקט. לכן, הם מבקשים כי הממשלה תקצה 1.3 מיליארד שקל למעטפת פרט (שתכלול בין היתר פתרונות מגורים ותעסוקה לבני או בנות הזוג), שתסייע בשימור ההון האנושי של חיל המודיעין גם אחרי המעבר דרומה. לטענתם, נדרש תקציב נוסף להשקעות בתחבורה, מגורים וחינוך. הדרישות פותחות מחדש את השיח על מידת התועלת הצפויה לבאר שבע ולנגב כתוצאה מהעברת הבסיסים השונים לדרום.

ההודעה נמסרה לאחר שפורסם ב-TheMarker כי משרתי הקבע בחיל המודיעין מסרבים לעבור ללקית - הסמוכה למועצה המקומית לקיה, הממוקמת בין מיתר לעומר. כל זה קורה לאחר שהמדינה כבר השקיעה כ–300 מיליון שקל בהכשרת השטח המיועד להקמת קריית המודיעין בנגב.

פארק המדע גב-ים. בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

כשהנהירה למרכז גדלה - גם הפערים גדלים

חושן, גיאוגרפית ומתכננת ערים בהכשרתה וחוקרת במכון ירושלים לחקר מדיניות, כתבה פרק בדו"ח שערכה, שעסק בשאלה מדוע מטרות פיזור האוכלוסין של תמ"א 35 החטיאו את המטרה, ובמקום שהפריפריה תיושב - תהליכי ההגירה לכיוון המרכז נמשכו ונמשכים גם כיום.

השנים חלפו, אך באר שבע, שאיבדה לפני שנים את הכינוי בירת הנגב, נותרה עם הכינוי מטרופולין, אף שקשה לראות אותה מתפקדת כמרכז מטרופוליני שבו מרוכזת עיקר התעסוקה, הפנאי והמסחר האזוריים. אמנם קיימים בעיר סימנים של מטרופולין - כמו בית חולים סורוקה, אוניברסיטת בן־גוריון, קריית הממשלה ועוד - אך עדיין אין אלה אינם מרכזים מטרופוליניים נוסח תל אביב ואפילו חיפה.

"ככל שהפערים בין מרכז לפריפריה גדלים - כך כושר המשיכה של המרכז לאוכלוסייה מהפריפריה גדל - וגם המשיכה להשקעות כלכליות, חברתיות, וכן השקעות בתרבות, פנאי ושירותי ציבור למיניהם. כל אחד מגורמי המשיכה האלה רק מגביר את הפערים", כתבה חושן בדו"ח. במלים אחרות, חושן מסבירה כי במצב שבו הנהירה מהפריפריה למרכז גדלה — גם הפערים בין המרכז לפריפריה גדלים.

רוביק דנילוביץ'
אילן אסייג

זה בדיוק התהליך שאירע בשנים האחרונות. חושן הסיקה כי אנו חיים במציאות של פערים מרחביים הגדלים במהירות, וכדי להקטין אותם, נדרשת מדיניות עוצמתית לצמצום הפערים בכל התחומים, ובהם בנייה ופיתוח. עם זאת, היא התריעה כי התוויית מדיניות אינה מספקת, מפני שמה שיעשה את השינוי הוא יישום המדיניות. ובנקודה זו - יישום - נתקעות בישראל לא מעט תוכניות.

מה שאמור היה להיות המדיניות העוצמתית שאליה כיוונה חושן הוא העברת בסיסי צה"ל לדרום. "מעבר צה"ל לנגב הוא ביטוי ממשי לחזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, להפרחת הנגב. המעבר לוקח חלק מרכזי בעשייה הלאומית לפיתוח האזור", נכתב באתר משרד הביטחון, תחת הכותרת "עוברים לדרום — מפריחים את הנגב".

"זהו פרויקט התשתיות הגדול ביותר שנעשה אי פעם בישראל, והוא משקף שינוי בסדרי העדיפויות, בכך שהוא הופך את הנגב לאזור אטרקטיבי. מעבר צה"ל לנגב יתרום לבניית עוצמתו של צה"ל. מעבר לכך, המעבר יביא להתפתחות אזורית אדירה — יישובים קיימים יתרחבו; קווי רכבת וכבישים ייסללו; ותשתיות האזור כולו בתחומי החינוך והבריאות יתפתחו".

כלומר, חיזוק הנגב נתפש כמשימה אסטרטגית. הוא מתבסס על תפישה שלפיה אין משמעות לבניית עוד ועוד דירות וקניונים, ללא יצירת אזורי תעסוקה מתקדמים ומותאמים לעידן הטכנולוגי. פארק ההיי־טק שהוקם בעיר (סמוך לאוניברסיטת בן־גוריון ולתחנת הרכבת) הוא נדבך מרכזי בחזון הזה. חלק מהחברות שהגיעו לשם עשו זאת בידיעה שמדובר בפרויקט רחב, שכולל גם את בניית קריית התקשוב וקריית המודיעין של צה"ל באזור.

היערכות צה"ל למעבר לדרום: מפה

החיבור בין היחידות הטכנולוגיות של הצבא להיי־טק הישראלי ברור ומוכח, ויצירת זיקה ביניהם מספקת מגוון רחב של אפשרויות לאנשי קבע שהיו אמורים לעבור לגור באזור - גם במציאת עתיד תעסוקתי בשוק הפרטי וגם בהיצע מקומות עבודה הולם לבני ובנות זוגם, מה שעשוי להשאיר אותם לגור בנגב.

אמנם בצה"ל מקובל שאנשי קבע נודדים מדי פעם עם משפחותיהם ברחבי המדינה בגלל אילוצי השירות, אך ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות של המודיעין התופעה נפוצה פחות. הבסיסים המרכזיים של החיל נמצאים באזור המרכז, בעיקר בגלילות (שם נמצאת מפקדת יחידה 8200) — כמה מאות מטרים מהסינמה סיטי, קניון שבעת הכוכבים וכל מה שיש למרכז להציע לאנשי הקבע ולמשפחותיהם.

העברת קריית המודיעין לנגב היתה אמורה להיות השלב הרביעי והאחרון בפרויקט של מעבר צה"ל לנגב. קדמו לו העברת בסיס וטייסות תובלה מנתב"ג לנבטים, הקמת עיר הבה"דים סמוך לצומת הנגב, והקמת קריית התקשוב בסמוך לפארק ההיי־טק בבאר שבע. שני השלבים הראשונים בוצעו במלואם. השלב השלישי ייצא לדרך כנראה עד סוף 2018, ומה שתקוע הוא מה שהוגדר גולת הכותרת של הפרויקט: הקמת קריית המודיעין. הפרויקט היה אמור לקדם שתי משימות מרכזיות: פינוי שטחים יקרים במרכז כדי שניתן יהיה לקדם בהם תוכניות בנייה, ופיתוח הנגב וחיזוקו.

תחזיות אופטימיות מדי

פארק ההיי־טק בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

למרות ההכרזות הרמות, שלושה מחקרים בלתי־תלויים שבוצעו על ידי שלושה גופי אקדמיה שונים הסיקו כי בכל הקשור לפיתוח אזור הדרום וצמצום הפערים מהמרכז, הפירות של אותה מדיניות יהיו דלים - בעיקר ביחס להשקעות העתק.

"מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן", אומרת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון, שהובילה את אחד המחקרים. לדבריה, "הראינו במחקר שבמשך שנים, המדינה מזניחה את הנגב. לשיח שלפיו העברת בסיסי צה"ל לדרום תקדם את הערים בנגב מבחינות חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד - אין על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות מצוינות עבור צה"ל, אבל הן לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב. גם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם תושבי האזור - הן מדגישות את היעדר התפקוד של המדינה עד היום. הן למעשה טיפה בים לעומת הפערים העצומים".

הקמת בסיס המודיעין בצפון באר שבע היתה אמורה להיות גולת הכותרת ולהצדיק את התואר בירת הסייבר שהודבק בשנים האחרונות לעיר. ואולם החוקרות אינן מתרשמות מההצהרות הגבוהות, ובהחלט צופות אפשרות שלפיה שמה של באר שבע אולי ייצא למרחוק מבחינת כוחות הסייבר שיהיו בה, אך כעיר היא תישאר בפיגור. חושן אינה רואה בהעברת הבסיסים ובהקמת בירת הסייבר את אותה מדיניות עוצמתית שאליה התכוונה בדו"ח שכתבה על תמ"א 35.

"הסיפור של 8200 מזכיר את המקרה של הקמת מפעל אינטל בקריית גת. אינטל התכוונה להקים אותו בבאר שבע, אבל אז תהו מי יעבור לשם, והחליטו לבנות אותו בקריית גת", מספרת חושן. "באופן כללי מדברים הרבה על שוויון ועל צמצום פערים, אבל עושים מעט מאוד. כדי שאנשים יגיעו להתיישב בעיר, הם צריכים לקבל תמריצים. הבעיה שגם זה כמעט תמיד לא עובד — כך שכנראה התמריצים צריכים להיות כל כך גדולים, שהם לא יוכלו לעמוד בפניהם".

פרט לאכזבה האפשרית מחיזוקה של באר שבע באמצעות הפיכתה לבירת סייבר, הרי שעל פי מחקרים שנערכו באחרונה, המטרופולין באר שבע גם לא ייהנה מהתחזיות הוורודות באשר למעבר אנשי הקבע לדרום, במסגרת פרויקט עיר הבה"דים. כך, למשל, מחקר חדש של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שפורסם בחודשים האחרונים, גילה כי בין התחזיות האופטימיות לבין המציאות קיים פער מטריד: בעוד המדינה העריכה כי 6,000–7,000 אנשי קבע יעברו לנגב, תחזיות המעבר הריאליות לטענתם הן בין 2,500 ל–3,600. לפי המחקר, הפרויקט עלול להסתכם בפועל במעבר של כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

בתחילת שנות ה-2000 הוצעו לזוגות צעירים שירכשו דירות בבאר שבע הטבות כלכליות גדולות, ובהן הלוואות, מענקים והקלות מס. חלק מההטבות הוצעו במסגרת מה שכונה אז תוכנית שרנסקי, וחלקן במסגרת חוק הנגב. צעירים אמנם רכשו דירות בבאר שבע, אבל אלה היו בעיקר בני המקום. צעירים מהמרכז לא הגיעו. חושן מדברת על הצורך בשירותי חינוך וחברה ברמה גבוהה, ועל בעיה אחרת שחייבת לקבל פתרון - תעסוקה לבנות ובני הזוג של העוברים. אגב, גם בצבא ראו בתעסוקת בני הזוג נושא קריטי. לנוכח מצב התעסוקה בנגב, סביר מאוד שלמדינה יהיה קשה לתת מענה לבעיה.

"תושבי באר שבע לא נולדו חלשים"

ד"ר מירב אהרון־גוטמן, סוציולוגית אורבאנית, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה אף היא מחקר בנושא מעבר בסיסי צה"ל לדרום, שהגיע למסקנות עגומות באשר להשפעותיהם על הדרום. היא קראה השבוע על מסמך הדרישות הצבאי, ולטענתה יש להפסיק את השיח על העברת יחידות צה"ל לנגב מנקודת מבטו של הצבא. "מספיק לדבר על מה הם רוצים, מה הם צריכים ומה הם מבקשים. ישבתי עם אנשי הצבא, אני מכירה את כל מה שהם אומרים, ואני לא רוצה לשמוע אותם. זה לא מעניין. בפועל, שיקולי המעבר נבחנים שוב ושוב מנקודת המבט של המרכז. אם המטרה היא פיתוח הנגב — צריך לשאול בראש ובראשונה מה טוב לנגב, בלי לפגוע ביכולת המקצועית והמבצעית של היחידות.הדברים האלה כבר לובנו פעמים רבות במסגרות הצבאיות, ואין שום נימוק צבאי לתנאים החדשים שמעלים צה"ל ומשרד הביטחון. מה שצריך להוביל את השיח, זה מה נכון לנגב. זו היתה מטרת המהלך - וכך צריך לבחון אותו", היא אומרת.

באר שבע
אליהו הרשקוביץ

לדבריה, אם בוחנים את הדברים מנקודת מבט זו, התוצאות של המהלך הגדול שנעשה עד כה רחוקות מאוד מלהרשים. אהרון־גוטמן מסבירה כי "האופן שבו המהלך יצא לפועל עד כה לא מימש את מטרותיו הציבוריות ולא שימש מנוע לפיתוח הנגב. הדבר נכון לתשתיות תחבורה, אף שהיו השקעות בחלק מהכבישים. הדבר נכון גם בפיתוח מגורים ויצירת הגירה חיובית של בני מעמדות הביניים, והגדלת התעסוקה ופיתוח העסקים הקטנים.

"אגף המודיעין הוא המחנה העיקרי שהמעבר שלו יכול להוות נקודת מפנה בבאר שבע וסביבתה. עדיף לבחור בחלופה של צפון באר שבע, על פני צומת שוקת, בגלל קרבתה לעיר".

מנגד, אלפסי כועסת על עצם התוכנית לשפר את אוכלוסיית באר שבע באמצעות יבוא של אנשים מבחוץ. "אני מסכימה שזו חוצפה מצד הצבא, אבל הבעיה בכלל הפוכה ממה שמציגים", היא אומרת. "למה צריך לפלל ולחכות ל–8200, או למישהו אחר? זו הטעות הגדולה ביותר, ובכל פעם חוזרים עליה. זה לא שתושבי באר שבע נולדו חלשים. מה שהחליש אותם אלה העיר והסביבה. אתם רוצים לחזק את באר שבע? תעשו שיהיה טוב בבאר שבע. שיהיה מרכז עירוני ועיר קומפקטית ושיהיה קל להגיע ממקום למקום".

לדבריה, "העברת המחנות - כולל 8200 - לא תשנה כמעט דבר, מפני שבאופן שיטתי ב–20 השנים האחרונות באר שבע נמצאת בפיגור בהשקעות בתשתיות בחינוך, בתחבורה ובבריאות. זו קטסטרופה. יש שיפור, אבל במרכז כבר התקדמו הרבה יותר - כך שהפערים רק גדלים. כל ההסתמכות הזאת על 8200 שתגיע או לא, היא לחכות לגודו. ממילא הם יהיו כל היום בבסיסים שלהם, ולא ייכנסו לעיר".

אלפסי טוענת כי "מדברים על בירת הסייבר - אבל הקימו את קריית הסייבר במנותק לגמרי מהעיר, בצמוד לתחנת רכבת. מבחינה מסוימת זה מזכיר את קריית עתידים, שבזמנה הוקמה בשום מקום ורק אחרי עשורים היא הוטמעה ברמת החייל ובתוך תל אביב. זה קרה רק אחרי שינויים במרחב, וכשהעיר הגיעה אל קריית עתידים. לחיבור בין האוניברסיטה לסייבר יש פוטנציאל אדיר, אבל צריך להבין שייקח הרבה זמן עד שהוא ימומש מבחינת העיר, וזה אינו פוטר את המעורבים מלדאוג להתפתחותה, ולא באמצעות הסכמי גג או הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#