ההורים עזרו לנו לרכוש הדירה - אבל על הדרך נכנסו לנו לוורידים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההורים עזרו לנו לרכוש הדירה - אבל על הדרך נכנסו לנו לוורידים

עם עליית מחירי הדירות, ההורים נדרשים לתת יותר לילדים, ובמקביל גם דורשים יותר - מחתימה על שטרי חוב והתניות למקרי גירושים ועד הבטחות לשמור על אורח חיים דתי ■ "ההורים היו מתערבים ברכישה - כיום אנחנו ביחסים תקינים, אבל נותרו לי משקעים מהתקופה הזו"

26תגובות

"חמי הציע לי סכום נכבד כדי לכסות את המשכנתא, אך אחד התנאים בחוזה היה שאם חס וחלילה נתגרש נצטרך להחזיר את הכסף. בחוזה שנחתם בינינו צוין 'כולם ביחד וכל אחד לחוד'. יתירה מזו, אנחנו אמורים לחתום על שטר חוב בסכום המדובר. האם זה אומר שאם נתגרש אני עלולה להיתבע על כל הסכום?"

שאלה זו הוצגה על ידי "מיואשת" ב"אתר הפורומים המשפטיים". הכותבת לא קיבלה מענה חד משמעי. עורכי הדין שהשיבו לה ציינו כי רעיון ה"ביחד ולחוד" משמעו ברוב המקרים כי עליה לשלם את סכום ההלוואה כולו והציעו לה לפעול מול בן זוגה וחמה להסרת הסעיפים הבעייתיים.

מתברר, שהשאלה הזו ושאלות דומות לה, החלו לצוץ באחרונה יותר ויותר, ולא במקרה: מחירי הדירות הממריאים מקשים מאוד על רוכשי הדירות, במיוחד זוגות צעירים. במצוקתם הם פונים אל ההורים ולוחצים עליהם לסייע, והדברים גורמים לא אחת למתיחויות בתוך המשפחה, לטענות של ילדים כלפי ההורים ולהיפך. כשמדובר בסכומים כה גדולים ההורים כבר לא מסתפקים בהענקת מתנה וברכת הדרך לזוג הצעיר, אלא מבקשים מהם לחתום על חוזים ועל התניות שונות, כדי להגן על "השקעתם".

"טיפלתי לאחרונה בגירושים בין בני זוג שנישאו בשנות ה-90", מספר עו"ד רונן דליהו מומחה לענייני משפחה וירושות המשמש יו"ר ועדת משפחה במחוז תל אביב של לשכת עו"ד, "בזמנו החתימו הורי הבעל את כלתם לעתיד על שטר חוב כדי להבטיח את כספם ברכישת דירה לזוג הטרי. 25 שנה אחר כך, בעקבות סכסוך בין בני הזוג, שלפו ההורים את שטר החוב, שצבר בינתיים ריביות ומדדים והגיע לסכום שאף עולה על מחיר הדירה, וביקשו ממנה לפרוע אותו".

האישה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק וקיבל את טענתה, שהועלתה באמצעות עו"ד דליהו, כי מדובר בעסקה שנעשתה בחוסר תום לב ולכן דין השטר להתבטל. בהמשך עירערו ההורים לבית המשפט המחוזי, אך עדיין לא התקיים דיון בעניין.

הילדים נאלצים להתגמש

הניסיון בארץ מלמד כי בעת רכישת דירה, מרבית הצעירים נזקקים לסיוע מהוריהם, וכחלק מהסיוע שהם מקבלים, הם נאלצים להיכנע להכתבות שונות, שלא תמיד אהודות עליהם. התנאים שמציבים ההורים משתנים ממקרה למקרה - מחתימה על שטרי חוב, כאמור, ועד הוספת הערת אזהרה בטאבו, ואפילו התניה כי בני הזוג ימשיכו לשמור על אורח חיים דתי. כמו כן, ישנם הורים ששומרים אצלם את הבעלות על הדירה, ולזוג הצעיר הם רק מקנים זכות שימוש תמורת סכום סמלי, בדומה לדיירות מוגנת. "הסיבות לדרישות הללו הן מגוונות - מרצון למנוע סכסוכים בתוך המשפחה ועד יצר שליטה", מסביר עו"ד דליהו.

"רכשנו דירה תמורת 1.7 מיליון שקל בתל אביב", מספרת ג', שרכשה עם בעלה דירה בשנה האחרונה, "הרכוש המשותף שלנו הסתכם בכ-700 אלף שקל, לקחנו משכנתא בסכום של כ-500 אלף שקל ואת יתרת הסכום קיבלנו במתנה מהורי בעלי. התנאי לקבלת הסכום היה שבעלי יהיה רשום על 64% מהזכויות בדירה ועיגון הזכויות הללו בהסכם. בכל מקרה אחר לא היינו מקבלים את הכסף".

"רכישת הדירה התעכבה במשך שלוש שנים", מספר ח', שרכש עם אשתו דירה במרכז תל אביב, "ההורים של אשתי הציבו תנאים שונים על מנת להעניק לנו את הכסף - איפה לקנות, איזו דירה ובאיזה מחיר. ההורים חשבו שהמחירים יירדו, אך בפועל המחירים המשיכו לעלות, עד שלבסוף רכשנו דירה תמורת 1.9 מיליון שקל. הם העבירו לנו מיליון שקל ודרשו שהסכום יירשם לטובת אשתי בלבד".

עו"ד לאון אמיראס ממשרד ירדני-אמיראס ושות' מציין התניות נוספות שמעמיסים הורים: "יש כאלה שמחייבים את בנם לחתום על הסכם ממון עם כלתם, ויש שדורשים לערוך הסכם הלוואה מפורט, או מבקשים להוסיף הערת אזהרה בטאבו לטובתם, כך שלא ניתן יהיה למכור את הדירה ללא הסכמתם. ישנם הורים שמנסחים חוזים מפורטים המכילים אינספור כללים: מתי הילד יחזיר את הכסף, באיזה שלב, האם יש תוספת של ריבית והצמדה, באיזה שלב הדירה תוחזר לשימוש ההורים, מה יהיה עם הדירה במקרה שלאחד ההורים קורה משהו. קשה מאוד לנסח חוזים כאלה".

דאגה מוצדקת

ההורים אמנם קפדנים, אבל מתברר כי במקרים לא מועטים יש להם בסיס לדאגה שייעשה שימוש שלא לרוחם בכספם. "נתקלנו במקרה של ילד שביקש לממש אל הדירה שרכשו לו הוריו לטובת טיול וחיי קומונה בהודו. במגזר החרדי אנו נתקלים לא מעט בהורים שמלווים כסף לילדם לצורך רכישת דירה, אך מבקשים להבטיח את הכסף בכל מחיר, בין היתר מחשש שהדירה תימכר על ידי הילדים כתרומה לחסידויות שונות. הנושא נהפך נפוץ בשנים האחרונות", מספר אמיראס.

לדבריו, "ההורים הם מעין בנק ורוצים להבטיח את הכסף שלהם. גם עליות מחירי הדירות מאלצות את ההורים להיות יותר קשוחים. אם בעבר ההורים העניקו רק 200 אלף שקל, כיום הם נדרשים לסייע לילדים בסכומים של 500-400 אלף שקל. אם נוסיף לעובדה זו את העלייה בשיעור הגירושים שמגדילה את הסיכוי שהכסף יילך לצד הלא נכון, התוצאה היא טבעית - ההורים מתגוננים".

הדרישות והלחצים של הילדים, אל מול ההתניות וההכבדות של ההורים, עלולים לגרום להעכרת היחסים במשפחה. הדיונים מתחלפים בוויכוחים, שגולשים לסכסוכים ועוברים לא פעם לבתי משפט. בשנים האחרונות הוגשו לא מעט תביעות הדדיות בין הורים לילדים בנושא זה. התביעות עסקו בדרישות להחזיר את ההלוואה או לחלופין להשאיר את הנכס בידי הילדים. פסיקות בית המשפט מלמדות כי הנטייה היא לפסוק לטובת הילדים, וחובת ההוכחה היא בעיקר על ההורים.

"בשנים האחרונות התרבו מקרים של תביעות בין ילדים להורים, גם על נכסים שאין עליהם כל מחלוקת היות שהיו רשומים על שם ההורים", מסבירה עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, "טיפלתי במקרה של הורים שנתנו זכות שימוש בדירה שלהם לאחד מילדיהם ואשתו. לאחר הגירושים הוגשה תביעה על ידי הכלה נגד ההורים, על אף שהדירה היתה שלהם וממושכנת על נכסיהם. בית המשפט לא דחה את התביעה, והמקרה הסתיים בהסכם בין הצדדים.

"במקרה אחר הדירה שניתנה לילדים היתה רשומה על שם האם כשבינה לילדים היה הסכם שכירות. לאחר שבני הזוג נפרדו, הכלה תבעה זכות על הדירה ונכסים נוספים של המשפחה. גם פה בית המשפט לא דחה את התביעה, והצדדים נדרשו להגיע להסכם".

במקרה נוסף בו טיפלה וולפנר, אבי הבעל תבע את כלתו להחזר הלוואות במסגרת הליכי גירושים בין בני הזוג. במהלך הדיון בבית המשפט ציין האב כי ההלוואה ניתנה לצורך בניית בית בהרצליה פיתוח ובאותה שעה הבהיר לבני הזוג כי הוא דורש שההלוואה תוחזר ברגע שידרוש כן, או ברגע שבני הזוג ימכרו את הבית. כמו כן, טען כי הכלה מתעלמת מההלוואה ומתכחשת לה. כדי להוכיח את טענותיו הציג טבלה בה פורטו הסכומים שניתנו לבני הזוג מחשבונו הפרטי ומחשבון החברה שבבעלותו. בטבלה צוינו גם החזרי התשלומים שהתבצעו על ידי בני הזוג.

עו"ד וולפנר טענה בשם האב כי לאור הנתונים שהציג יש להעביר את נטל ההוכחה כי ניתנה לכאורה "מתנה" על הכלה הנתבעת. לדבריה, "בית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק לא קיבל את הטענה וקבע כי מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה וביחסים בין הורים לילדים, ולכן על ההורים להוכיח באופן מובהק כי מדובר בהלוואה על מנת שהענקת הסכום לא תיחשב כמתנה. התיק הזה עדיין נדון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן".

לפי גישה כזו בהחלט לא מפתיע שיותר הורים נוהגים לעגן כל הלוואה בהסכמים חוזיים מפורטים. "במקרה אחר שטיפלתי בו", ממשיכה וולפנר, "ההורים אכן חתמו על הסכם הלוואה מפורט עם בני הזוג והוסיפו הערת אזהרה בטאבו. בגלל זה, בעת הגירושים לא עזר לבן הזוג לטעון כנגד, ובית המשפט חייב אותו להחזיר את ההלוואה".

"לא חייבת לאף אחד"

כיצד משפיעים התנאים שמציבים ההורים על היחסים עם ילדיהם ובני זוגם, ועל היחסים בין בני הזוג? ובכן, תלוי במקרה. "בקהילות אנגלו-סכסיות, הסכמים כאלה מקובלים, ולכן אין להם השפעה גדולה על היחסים המשפחתיים", מסביר עו"ד אמיראס. ואולם במקרים אחרים רבים הדבר יוצר מתיחויות. אמיראס מספר כי "נתקלנו גם במצבים של הורים שביקשו לחתום על הסכמים כאלה ולבסוף ויתרו מחשש שהדבר יפגע ביחסים עם הילדים או ביחסים בין בני הזוג. יש כאלה שמעדיפים להמר על הכסף ולא לפגוע ביחסים".

"לי זה פחות הפריע", אומרת ג', "הכסף לא שייך לי, אני לא רוצה אותו. מבחינתי אני מרגישה בנוח כשאני לא חייבת לאף אחד שום דבר. כל אחד מקבל מה ששם. אני לא מתחרטת. ככלות הכל, אלמלא העזרה שלהם לא היינו יכולים לקנות דירה בלב תל אביב, והיינו נאלצים לנדוד לפתח תקוה".

"לי כל ההתנהלות יצרה תחושה לא נעימה", מספר ח', "במהלך כל התקופה שחיפשנו דירה הייתי מאוד ממורמר. בזמנו היה קשה מאוד למצוא דירה. עד שמצאנו, ההורים היו מתערבים ואומרים לחכות בשעה שהדירות נחטפו מהר. ידעתי שאני מפספס הזדמנויות, וזה תיסכל אותי. בשלב כלשהו חשבתי לקחת משכנתא, או לעבור למקום מגורים אחר, רק שלא יתערבו בחיי. כיום אנחנו ביחסים תקינים, אבל נותרו לי משקעים מהתקופה הזו, וקצת קשה לי לסלוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#