הצעת חוק לטיהור קרקעות תקפיץ את שוויין ל-35 מיליארד שקל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק לטיהור קרקעות תקפיץ את שוויין ל-35 מיליארד שקל

לפי המשרד להגנת הסביבה, בישראל זוהו 3,000 אתרים שבהם יש קרקע החשודה כמזוהמת, בשטח כולל של אלפי דונם ועוד עשרות אלפי אתרים חשודים נוספים ■ הצעת החוק אמורה לתמרץ את בעלי קרקעות לטהרן ■ שיקום נחל הקישון למשל אמור להפוך אזור מוכה זיהום תעשייתי לחלק מפארק מטרופוליני גדול ■ אתר חיריה יהיה משכנו של פארק אריאל שרון ■ סקירה על פיסות הנדל"ן בישראל שמחכות לגאולה

11תגובות

רק באחרונה החלה המדינה להכיר בצורך לפעול לניקוי מוקדים רבים של פסולת וקרקע שזוהמה במהלך פעילות תעשייתית. הזיהומים בקרקע מעכבים ביצוע פרויקטים רבים, חלקם בלב אזורי הביקוש, לבניית שכונות מגורים והקמת פארקים. בשבוע שעבר אישרה ועדת שרים לחקיקה קידום חוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות שזוהמו בעבר. אם יאושר חוק זה, עשויה להיווצר לראשונה מסגרת מתאימה עם תמריצים כלכליים, שתזרז את הטיפול באתרים המזוהמים.

על פי הנתונים שהציג המשרד להגנת הסביבה לקראת דיוני ועדת השרים, בישראל זוהו 3,000 אתרים שבהם יש קרקע החשודה כמזוהמת, בשטח כולל של אלפי דונם. במשרד מעריכים כי ככל הנראה ישנם כ-20 אלף אתרים מזוהמים נוספים.

על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, העלות הכוללת של עריכת סקרים וטיפול בקרקע מזוהמת מגיעה ל-9 מיליארד שקל. עם זאת, הכדאיות הכלכלית בפעולות השיקום היא עצומה - ההערכה היא כי בעקבות טיהור הקרקע, שווי הקרקעות וערך הנכסים הסמוכים לאתרים יעלו ב-35 מיליארד שקל.

על פי הצעת החוק, שתעבור כעת לאישור הכנסת, חובת עריכת סקר לבדיקת הזיהום ופעולות שיקום הקרקע תוטל על מי שגרם לזיהום, גם אם אין הוא מחזיק יותר בקרקע. לרשם המקרקעין תינתן סמכות לרשום הערת אזהרה בדבר קרקע מזוהמת בטאבו, וניתן יהיה למחוק את ההערה או לתקנה לאחר הטיפול בקרקע. בעלי זכות בקרקעות מזוהמות ובעלי זכות בקרקעות שבהן נקבעה חובה לביצוע סקר יהיו חייבים להודיע לרוכשים או לשוכרים פוטנציאליים על מצבה.

מי שחכר קרקע מזוהמת יהיה אחראי לכך שהזיהום בקרקע יטופל במשך תקופת החכירה. אם היא תימצא מזוהמת בעת השבתה למינהל מקרקעי ישראל, יוכל המינהל להטיל על השוכר את עלויות הטיפול ואת עלות ירידת ערך הקרקע. המדינה תוכל לגבות היטלים וקנסות במסגרת החוק, ואלו יועברו לקרן מיוחדת שתשמש לסיוע לשיקום קרקעות, בין השאר באמצעות מענקים והלוואות למי שחויב לטפל בזיהום.

חיפה כימיקלים מעכב פרויקט ניקוי

עד היום טופלו אתרים מזוהמים במגוון רחב של הסדרים. אחד מהם היה ביחס להר פסולת של גרוטאות מתכת הניצב סמוך לעיר עכו. מדובר בגרוטאות שנותרו מקריית הפלדה שהיתה קיימת באזור ובה מוחזרו מתכות. המפעלים במקום ירדו מנכסיהם והועברו לניהולו של מפרק, עורך הדין אילן שביט. המדינה הכירה בחשיבות הצורך לנקות את הפסולת ולהכשיר את הקרקע מחדש לשימושים שונים, אך רק באחרונה הצליחה להגיע להסכם שיאפשר טיפול בבעיה.

בחודש שעבר אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסדר הקובע ששביט יהיה אחראי על פרויקט לניקוי הר הפסולת, שהמימון שלו יתחלק באופן שווה בין המדינה לגורמים שמטעמם פועל המפרק, כאשר כל צד מתחייב להשקיע 21 מיליון שקל. בית המשפט ציין שלמפרק יש תמריץ כלכלי בפינוי הר הפסולת אשר צפוי להעלות את ערך הקרקע.

פרויקט גדול אחר של טיפול בזיהום - שיקום נחל הקישון - אמור לחולל שינוי מרחיק לכת בכל אזור העיר חיפה ולהפוך אזור מוכה זיהום תעשייתי לחלק מפארק מטרופוליני גדול. במקרה הזה דורשת המדינה מימון ממפעלים באזור אשר השפכים שלהם זיהמו את קרקעית הנחל. אחד מהם הוא מפעל הדשנים חיפה כימיקלים שבמשך שנים רבות הזרים את שפכיו אל הנחל.

שטח מתחם חירייה. צילום: אלון רון

לפני כמה שבועות פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אל יו"ר מועצת המנהלים של חיפה כימיקלים, ג'ולס טרמפ, וטען שעל המפעל לשלם את חלקו במימון טיהור הנחל. ארדן טען כי החלק היחסי של המפעל בטיהור הנחל הוא 28 מיליון שקל מתוך 200 מיליון שקל הנדרשים לפרויקט. על פי החלוקה שקבע המשרד להגנת הסביבה, 60% מעלות פעולות הניקוי והשיקום ימומנו על ידי המפעלים השונים שגרמו לזיהום הנחל וקרקעיתו במהלך השנים, 30% מהעלות תגיע מהמדינה ורשות הניקוז המקומית, והשאר מאיגוד ערים חיפה לביוב.

"מפעל חיפה כימיקלים הוא היחיד שמסרב למלא את מחויבותו וכתוצאה מכך פרויקט הניקוי מתעכב וקיומו נמצא בסכנה", טען ארדן במכתב ששלח. במפעל חיפה כימיקלים סירבו להתייחס למכתבו של ארדן אך עמדת המפעל היא שחלקו בזיהום קטן בהרבה ממה שנקבע במכתב.

גם כאשר מדובר בזיהום שנגרם על ידי גופים מטעם המדינה, הטיפול אינו פשוט כלל כפי שמתברר מהמקרה של מתחם הסמוך לשכונת נוף ים בהרצליה שבו היה מפעל של התעשייה הצבאית (תע"ש). במתחם זה יוצרו חומרי נפץ שונים ונגרם זיהום לקרקע. התעשייה הצבאית פינתה את המתחם לפני 14 שנה, אך עד היום לא הושלמו תהליכי ניקוי השטח שאמור לשמש בחלקו הגדול להקמת שכונת מגורים ובה 3,000 יחידות דיור.

מתחם תעש מגן. צילום: אלון רון

לפני כחודשיים שלח ראש מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, מכתב חריף לתעשייה הצבאית והאשים אותה בעיכוב סקר סיכונים בשטח, שהוא תנאי הכרחי לביצוע תוכנית ניקוי. ביבי דרש לאפשר לאנשי החברה שזכתה במכרז לביצוע הסקר להיכנס אל השטח שבו היה המפעל. התעשייה הצבאית טוענה במכתב תגובה ששלחה לביבי שהיא מקדמת בברכה את ביצוע הסקר ואף תשתף פעולה בביצועו, אבל היא לא מוכנה לקחת על עצמה את האחריות לפעולות שלא יבוצעו מטעמה ולכן יש לתת לה פטור מאחריות זו. עד שלא תוכרע המחלוקת בין הצדדים, מתעכבת הפעילות שאמורה לקדם את שחרור השטח למטרות בנייה.

פארק אריאל שרון תקוע

באזור אחר, מתחם הר הפסולת חיריה, מעכב הוויכוח סביב שאלת האחריות על הטיפול במפגעי הר הפסולת את התוכנית להקמת פארק אריאל שרון. פארק זה כולל את הר הפסולת ושטחים פתוחים סביב לו. השלב הראשון שלו אמור להיות הכשרת הר הפסולת לביקורי מטיילים באמצעות פעולות לייצוב ההר וטיפול במפגעים שעדיין קיימים בו. פרויקט פארק אריאל שרון כולו, שכולל גם תוכנית ניקוז שתמנע הצפות של שכונות דרום תל אביב בזמן החורף, עשוי להביא לעלייה משמעותית בערך הכלכלי של אזורי המגורים הצמודים לפארק.

הר הפסולת חירייה. צילום: לימור אדרי

החברה הממשלתית הפועלת לתכנון והקמת הפארק קיבלה לפני קצת יותר משנה לחזקתה את הר הפסולת, אך היא טוענת שאין להטיל עליה אחריות לטיפול במפגעים. לטענתה, המדינה, שאישרה את הפעלת האתר בעבר, היא זו שצריכה לשאת באחריות. משרדי האוצר והגנת הסביבה מנסים כעת לגבש נוסחה שתאפשר לחברה הממשלתית, שבה חברים נציגי ציבור, לפעול ללא החשש שיום אחד הם יידרשו לשאת באחריות על מפגעים של מה שהיה אתר הפסולת הגדול ביותר בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#