רינה דגני: "דיור בר-השגה בישראל הוא טעות; הפתרון למצוקת הדיור הוא בקיצור זמני הנסיעה" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רינה דגני: "דיור בר-השגה בישראל הוא טעות; הפתרון למצוקת הדיור הוא בקיצור זמני הנסיעה"

לדעת מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, התוכנית להקמת דירות שלושה חדרים בישראל מוטעית כי אין צורך בהן

2תגובות

>> "הפתרון למצוקת הדיור בישראל הוא לקצר את זמני הנסיעה. הפטנט של דיור בר-השגה גרוע", כך אתמול אמרה מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, ד'ר רינה דגני, בכנס המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) בנושא נדל"ן.

דגני, שערכה בדיקות שונות בנושא שוק הנדל"ן, טענה בכנס כי התמקדות בבניית דירות של שלושה חדרים היא טעות. "ישראל מלאה בדירות שלושה חדרים. מי צריך את זה? המציאות דורשת כיום דירות גדולות" אמרה. "הפתרונות למצב נמצאים דווקא אצל משרד התחבורה, ולא אצל משרדים הקשורים ישירות לדיור. הפתרון הוא לקצר את זמני הנסיעה".

להערכתה, סבסוד המשכנאות לרוכשי דירה בבנייה רוויה בפריפריה, כפי שמתכנן שר השיכון אריאל אטיאס, יביא לעלייה מתונה בביקושים שיגיעו מהפריפריה עצמה; בעוד שסבסוד תחבורה ציבורית יעלה את הביקושים לרכישת דירות בפריפריה ב-50%.

אטיאס, שהשתתף בכנס, סיפר שבשנה הנוכחית ישימו משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל דגש על קרקע חקלאית לאחר ששנים הנושא הוזנח. "כיום יש 18 אלף יחידות דיור בתוכנית בניין עיר מאושרת בקרקעות בין חדרה לגדרה שיעודן כבר שונה. אלא שכשרוצים לבצע עסקות בשטחים האלה החקלאים לא מאפשרים זאת. אנו מקדמים מהלך לפיו 20% מהקרקע יילך לחקלאים אוטומטית ללא מכרז, כשהם ישלמו על הקרקע מחיר מלא. בנוסף, יש חוק פינוי פולשים שמסייע לקדם את ביצוע העסקות. כרגע, לאחר הסכמים עם החקלאים, ייצאו לשיווק 3,000 יחידות דיור, מתוכן 1,100 בכפר סבא ובברקת".

בכנס התייחסו גם לנושא קבוצות הרכישה, ובין משתתפי הפאנל בנושא זה התעורר ויכוח אם מדובר בטרנד חולף או בתופעה שתלווה את הענף באופן קבוע. "טרנד קבוצות הרכישה לא ייימשך לעד, חל הליך של התפכחות ואנשים יבינו מהי שיטה לא מקצועית אלא שרלטנית", אמר מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, גילי דקל. "חלק גדול מהקבוצות השרלטניות חרגו מתקציבן והרבה פעמים אין קשר בין מה שתוכנן למוצר הסופי".

לעומתו, קלמן סופרין, מייסד קבוצת ב.ס.ר ובעלי קבוצת סופרין המארגנת קבוצות רכישה, הזכיר את הצלחותיה ארוכות השנים של ב.ס.ר: "הניהול הוא הסיכון העיקרי בקבוצת רכישה, והכל תלוי בניסיון המנהל ויכולתו להתגבר על בעיות. ייתכן שקבוצות קטנות לא יודעות להתמודד עם בעיות כמו ביטוח מתכננים ובחירת הקבלן המבצע".

סופרין גם טען, כי גזירות המיסוי לא אמורות להשפיע על קבוצות רכישה טובות, שכן היתרון הגדול שלהן נעוץ בשקיפות ובאפשרות לחסוך בעלויות.

גיל גבע, מנכ"ל קבוצת תדהר המבצעת פרויקטים יזמיים ואף מארגנת קבוצות רכישה, אמר שלהערכתו קבוצות הרכישה אינן טרנד חולף. ואולם לדעתו הציבור "נמצא בשלב ההתפכחות: יש הרבה מארגנים שאינם מקצועיים, חברי קבוצה שחתומים על הסכמי שיתוף בעייתיים, חריגות בלוחות זמנים ובעיות מימון. המודל לפיו כל הסיכון אצל הרוכש וכל הסיכוי אצל המארגן הוא נטול היגיון כלכלי. אני מאמין שבעתיד תהיה רגולציה שתביא את מארגני הקבוצות לקחת אחריות גם על הסיכונים בפרויקט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#