מנהלי הגוש הגדול בת"א יחויבו לחשוף את בעלי הקרקעות

עד כה היו פרטיהם של כאלף בעלי קרקע בגוש הגדול חסויים, אך תביעה שהגיש אחד ממנהלי הגוש נגד עמיתיו הובילה לפסיקת בימ"ש שלפיה המידע ייפתח לציבור ■ השופט: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר"

יעל דראל
יעל דראל
אזור הגוש הגדול בתל אביב, שחלקו בשטחה של תוכנית 3700
אזור הגוש הגדול בתל אביבצילום: דודו בכר
יעל דראל
יעל דראל

מנהלי הגוש הגדול בתל אביב יחויבו לראשונה לחשוף את פרטיהם של כל בעלי הזכויות במתחם - כך קבע שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד. הגוש הגדול הוא מתחם של כאלף דונם שבשטחו ממוקם גם שדה דב. מאז שנות השבעים רשומים בו זכויותיהם של כאלף בעלי קרקע.

החלטת בית המשפט שמה קץ לסכסוך בין מנהלי הגוש, שבמסגרתו תבע אחד מהם - עו"ד משה ליפקה - את ארבעת עמיתיו. בתביעתו טען כי הם מונעים מנו גישה לרשימה המלאה של בעלי הקרקעות, כולל שיעור הבעלות המדויק של כל אחד מבעלי הזכויות במתחם הענק. על אף שעו"ד ליפקה שאף שהמידע יועבר לבעלי הזכויות במתחם, השופט פסק כי המידע יימסר לכל דורש - כפי שרישום המקרקעין בישראל פומבי ביחס לכל עסקה או בעלות בקרקע.

בהחלטתו מתח השופט שקד ביקורת על התנהלותם של ארבעת המנהלים הנתבעים וטען כי סירובם להעביר את המידע אינו מוצדק וציין כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר". הוא הדגיש כי בפועל נטלו המנהלים לעצמם תפקיד של תחליף לרשם המקרקעין, וכי שכר הטרחה שקיבלו עבור תפקיד זה אמור להיות גבוה מספיק כדי לאפשר להם לממן כוח אדם לביצוע המשימה. "המנהלים המיוחדים מקבלים שכר על תפקידם זה", כתב השופט. "בהינתן שמדובר באלפי יחידות דיור בצפון תל אביב, שכל אחת מהן בשווי מליוני שקלים, ניתן לבצע אומדנא גסה של שכר זה ולקבוע כי מדובר בשכר הולם. דומני כי בנסיבות אלה, המנהלים המיוחדים יכולים להקצות ולממן כוח אדם מתאים לביצוע המבוקש".

ליפקה, שתבע את עמיתיו באמצעות עו"ד שמואל שוב, טען כי ארבעת המנהלים - עוה"ד גלית רוזובסקי, אליהו מינקוביץ, רחל זכאי ומיכאל שפטלר - מכשילים את עבודתו בכך שהם לא מעניקים לו גישה לנתוני בעלי הקרקע. "בקשה זו מוגשת כמוצא אחרון נוכח סירובם העיקש והבלתי מובן של ארבעת מנהלי המשיבים", טען.

לצד התביעה שהגיש עו"ד ליפקה, גם חלק מבעלי הזכויות בקרקע פנו לבית המשפט בבקשה דומה - לאפשר לכל בעלי הזכויות במתחם לקבל רשימה מלאה ועדכנית של בעלי הזכויות בו, תמורת תשלום אגרה סמלית. בבקשתם נטען, בין היתר, כי אין כל מקום "להסתיר" רשימה זו לנוכח העובדה שכיום מרשם המקרקעין במדינת ישראל הוא פומבי.

מנגד, ארבעת המנהלים טענו כי קיים חשש שהמידע מהרישום יזלוג למשרדי תיווך וייעשה בו שימוש לרעה. הם גם ציינו כי חשיפת המידע תגרום לפגיעה בבעלי הזכויות מכיון שמי שיעיין ברישום יוכל להסיק מסקנות בדבר מצבם הכלכלי.המנהלים סברו כי גם אם בית המשפט יחליט לחייבם למסור את המידע, יש להתנות את חשיפת השמות בקבלת הסכמה מפורשת של בעלי הזכויות.

התביעה הוגשה על רקע המצב המיוחד במתחם הגוש הגדול, בכל הנוגע לרישום הזכויות בקרקע. ב-1980 חתמה המדינה על הסכם פינוי עם מאות בעלי זכויות במתחם, שיוצגו בזמנו על ידי מנהלים שמונו על ידי בית המשפט. מנהלים אלו פעלו עד לפני כעשור - והוחלפו בחמשת המנהלים הנוכחיים.

מנהלים אלו אחראים בפועל על רישום העסקות בין בעלי הזכויות בגוש, ומתפקדים כמעין לשכה של רשם המקרקעין (טאבו). בפסק הדין נכתב בין השאר בהקשר זה כי המנהלים המיוחדים בגוש משמשים "חברה משכנת" מבחינת רישום זכויות הבעלים במקרקעין, וכל עסקה מדווחת להם - ובהתאם נרשמת בספריהם.

"המנהלים המיוחדים יפעלו על מנת שיוכלו לנפק לכל דורש מסמך שיכיל את הפרטים כמופיע בנסח מקרקעין, דהיינו ומבלי למעט, שיעור הזכות, מועד העסקה, מקור הזכות וסוגה, הן לגבי כל בעל זכויות פרטני והן לגבי כלל המקרקעין - כפוף לתשלום אגרה כאמור", קבע השופט. "לצרכי התארגנות וכיוון שהדבר יארך זמן מה, הנפקת מידע כאמור תבוצע בחלוף 90 יום מהיום".

עו"ד צבי שוב,  מומחה לתכנון ובנייה, ציין כי "בשנים האחרונות חוקק חוק חופש המידע ובו העיקרון שיש לגלות חומר ציבורי ולא להחזיקו סגור, אלא אם יש סיבה ראויה או ביטחונית. יחד עם זאת, ישנם עדיין מקרים שבהם קיימים רישומים סגורים בגופים שאינם רשם המקרקעין, דוגמת מאגרי חברות משכנות או קהילות דתיות שונות. יש להניח כי גם מקרים אלו ייפתחו לציבור בעתיד הקרוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ