הסעיף בחוק התכנון והבנייה החדש שמרתיח את ראשי הרשויות המקומיות - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסעיף בחוק התכנון והבנייה החדש שמרתיח את ראשי הרשויות המקומיות

הממשלה תוכל הפקיע ממועצת העיר את סמכויות התכנון של חטיבות קרקע עם פוטנציאל בינוי גדול

17תגובות

<<הרפורמה בחוק התכנון והבנייה תהפוך את משרד הפנים לגורם התכנוני המשמעותי ביותר בישראל, על חשבון הרשויות המקומיות - כך מתריעים ראשי פורום 15 הערים הגדולות. ראשי עיריות אף חוששים שמא שרי הפנים והשיכון, שניהם מטעם ש"ס, יקדמו תוכניות להקמת שכונות חרדיות בערים שונות, תוך עקיפת מוסדות התכנון המקומיים.

השבוע דנו ועדות הפנים והכלכלה של הכנסת בסעיף הרלוונטי לחוק, 96א'2 שמו. "הסעיף הזה קובע סדרה של מצבים שבהם שר הפנים כממונה על רשויות התכנון יכול להחליט שהוא מקים ועדת תכנון ברמה מקומית שתעקוף את ועדת התכנון המקומית העירונית הרגילה", מסביר איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15.

"כיום הסמכות הזו קיימת רק אם הוועדה המקומית לתכנון ולא מתפקדת, אבל לפי החוק החדש יהיה אפשר להקים ועדה כזו עבור כל חטיבת קרקע שיש לה פוטנציאל בנייה למגורים בהיקף של 5,000 יחידות דיור לפחות", מסביר אטיה. "יש כאן פגיעה משמעותית וקשה בעצמאות של השלטון המקומי. במקום ביזור סמכויות וכיבוש הדמוקרטיה של הקהילה המקומית, הממשלה רומסת ברגל גסה את השלטון המקומי, בניגוד להצהרות של ראש הממשלה ושר הפנים".

לכאורה, מדובר בוועדה שתוכל לקדם תוכניות ביעילות ובמהירות. אבל היעילות הזו, המוטלת בספק, באה על חשבון אופי העיר. הרכב הוועדה אינו כולל את חברי מועצת העיר, שהם נציגי הציבור הנבחרים.

התערבות פוליטית

ראשי העיריות אומרים כי הם חוששים מהחלטות תכנוניות מנוגדות לחזון העיר שיתקבלו על ידי גורמים אינטרסנטיים ומקורבים. אבל מתחת לפני השטח מקננים פחדים עמוקים יותר, בדמותן של שכונות חרדיות. ש"ס נהנית כיום מהשפעה רבה על תכנון הקרקעות במדינה. בכיסא אחד, שר השיכון והבינוי, יושב אריאל אטיאס, שמינהל מקרקעי ישראל כפוף לו. בכיסא אחר, של שר הפנים, יושב אלי ישי, האחראי על מוסדות התכנון מהרמה המחוזית ומעלה.

השכונות החרדיות, מסבירים ראשי עיריות שלא לייחוס, זוללות קרקע ומשאבים ואינן יצרניות. בגלל הבנייה הנמוכה של השכונות החרדיות (עקב אי השימוש במעליות שבת) הן נפרסות על פני קרקע רחבה יותר; ריבוי הילדים מעלה דרישה למוסדות חינוך רבים; ויש צורך בהקמה של ישיבות ומקוואות. מעבר לזה, מדובר באוכלוסייה עם הכנסה נמוכה, ורבים מהתושבים לא משלמים ארנונה.

חולות ח' 500 בחולון, תצלום: ניר קידר

מדובר בחשש מרחיק לכת, משום שאין ביטחון שכשתאושר הרפורמה, יעמוד בראש משרד הפנים שר ממפלגה חרדית, ואולם ראשי העיריות מוטרדים מקידום צרכים סקטוריאליים על פני אלה של העיר.

"לדעתי זו שערורייה גדולה מבית מדרשו של משרד הפנים שמנסה בכל דרך לפגוע ברשויות המקומיות", זועם מוטי ששון, ראש עיריית חולון. "זו התערבות פוליטית בוטה. נבחרנו לייצג את התושבים והרצונות שלהם. ראש העיר ואנשי התכנון יודעים מה טוב וחסר לציבור שלהם. לא יכול להיות שיהיה גוף פוליטי שרוצה לבנות לסקטור פוליטי כמו ש"ס או אגודה וזה ישפיע על המרקם החברתי וההוויה ביישוב".

להערכת ששון, הסעיף החדש הוא המסלול המהיר לבניית שכונות חרדיות ואחת מחטיבות הקרקע שעומדת בקריטריון של פוטנציאל בנייה של 5,000 יח"ד לפחות היא שכונת ח' 500 בדרום מערב העיר. "זו שכונת מגורים שאני עובד עליה 15 שנה. קבלנים קנו קרקעות בהנחה לבנות דירות בגודל מסוים וברווחיות מסוימת. עכשיו יקטינו את הדירות לשניים וחצי חדרים בשביל החרדים?"

עיוות רצון הבוחר

דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, מוטרד לא פחות. "זה בניגוד מוחלט למגמה המוצהרת של החוק, לקיצור תהליכים והעברת סמכויות לשלטון המקומי. הממשלה תכפה החלטות מלמעלה. אני נבחרתי כדי להחליט מה טוב לתושבים, ולא שר הפנים", הוא אומר. בראשון לציון עתודות קרקע רחבות, אבל צור דואג במיוחד לקרקעות של בסיס צריפין לכשיפונה. "כבר יש שם סיכום עקרוני מה רוצים לעשות אבל יכול להיות שהמדינה תחליט על מספר אחר של יחידות דיור", הוא מוסיף.

צור הציג בעבר את החזון שלו לראשון לציון - פיתוח התעסוקה והמסחר בעיר. אין לו עניין בהגדלת מספר יחידות המגורים ותוכניות הבנייה של העיר משרתות את הכיוון הזה. ואולם שר הפנים יכול באמצעות התכנון לייצר חזון חדש, להגדיל את מספר יחידות המגורים ולשמש כראש העיר בפועל, ללא שנבחר לכך. "יהיה קידום של תוכניות שסותרות את הצרכים של העיר. כל הגישה הפטרונית אינה נכונה. אי אפשר שיהיה תכתיב לא דמוקרטי מלמעלה", מסכם צור. "צריך למצוא דרך אחרת לאזן בין האינטרסים של המדינה לאלה של העיר".

כדי למנוע את אישור הסעיף, מפעילים ראשי הערים לוביסטים בכנסת, ואף מאיימים בשביתה. חבר הכנסת ויו"ר השדולה המוניציפלית בכנסת, זאב ביילסקי שכיהן כראש עיריית רעננה במשך כ-15 שנים, אומר כי הסעיף החדש מסוכן ולא הגיוני. "זה מעוות בצורה בוטה את רצון הבוחרים. זה לא יעבוד כי המרחב התכנוני של רשות מקומית מביא בחשבון איפה יהיו אזורי התעסוקה ואיפה המגורים. ההצעה הזו אומרת שכל אותם חכמים שתיכננו במשך שנים איך תיראה העיר שלהם טרחו לשווא - כי יבוא שר הפנים ויחליט מה יהיה. עיריות יכולות לאבד את ההכנסה שלהן".

לגבי הפחד משכונות חרדיות, אומר ביילסקי: "השכונה החרדית לא מפחידה אותי כמו הייתור של כל החלטות הראשות המקומית. בשביל מה צריך ראש ומועצת ראש עיר? יכול להיות ששר אחד יחליט לבנות שכונות חרדיות ושר אחר יחליט משהו אחר. יהיה צורך שעה שבגללו ישבשו תכנון שלם ארוך טווח. ראש העיר נבחר כי יש לו חזון ואי אפשר להתערב בזה בצורה בוטה בלי לתת דריסת רגל לנציגים האותנטיים של הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#