בית הדין לחוזים אחידים: החוזים בין המינהל לקיבוצים כוללים סעיפים מקפחים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין לחוזים אחידים: החוזים בין המינהל לקיבוצים כוללים סעיפים מקפחים

בית הדין אסר על המינהל להעלות את דמי החכירה באופן חד צדדי

תגובות

לאחר הליך משפטי המתנהל מזה כעשור, פסק בשבוע שעבר בית הדין לחוזים אחידים, כי בחוזי החכירה שבין מינהל מקרקעי ישראל לקיבוצים ("חוזה חכירה לקיבוץ") כלולים סעיפים המקפחים את הקיבוצים והורה למינהל לבטלם. מדובר בפסיקה עקרונית לפיה חוזי החכירה שבין המינהל לחוכרי קרקעות המדינה, כפופים לדיני החוזים האחידים ואם יש בהם תנאים מקפחים יש לבטלם.

בית הדין ציין כי בפסיקתו כי תכלית חוזי החכירה שבין המינהל לחוכרים, היא לאפשר למינהל לנהל את מקרקעי ישראל כמתחייב ממדיניות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל, אולם אם יימצא כי המינהל כרשות ציבורית, עושה שימוש לא ראוי בכוח שניתן לו, אזי בית הדין מוסמך לבקר את החלטותיו ולהורות לו לשנותן.

הרכב בית הדין בראשות השופטת תמר בזק-רפפורט, קיבל את טענת התובע, התאגיד הכלכלי "גרנות" המייצג 41 קיבוצים ומושבים שיתופיים במישור החוף, כי תנאי החוזה נקבעו על ידי המינהל מראש ובאופן חד צדדי, ושבין הצדדים לא התנהל משא ומתן על תנאי החכירה, והתנאים הוכתבו לחוכרים באמצעות החוזה האחיד.

אחד מסעיפי חוזה החכירה אותם מצא בית הדין כמקפחים, הוא הסעיף המתיר למינהל לשנות מעת לעת ובאופן חד צדדי את גובה דמי החכירה. בית הדין הורה למינהל לתקן את הסעיף הזה באופן שדמי החכירה החדשים שיקבעו על ידו, לא יהיו גבוהים במועד השינוי משווי השוק של דמי חכירה הנגבים בגין מקרקעין דומים.

סעיף נוסף בחוזה שבית הדין הורה לתקנו בחוזה החכירה הוא 18/א, הקובע כי המינהל רשאי לסיים את חוזה החכירה עם הרשויות המוסמכות לכך, שינו את יעוד המקרקעין או בחלק ממנו וקבע כי סעיף זה לא יחול על השטח המוחכר עליו בנויים בתי המגורים בקיבוצים ("חלקת המגורים"), וכל מקרה של סיום מוקדם של החוזה לפי סעיף זה (על שטחים אחרים שבחכירה), יוערך המועד לפינוי המקרקעין ובמקום מ-3 חודשים ל-6 חודשים.

בית הדין גם פסק כי תיקונים אלו יחלו אף על חוזים שנחתמו לפני מתן פסק הדין, כך שתכולת פסק הדין תהיה רטרואקטיבית: "אם לא נורה על תכולה רטרוספקטיבית של התיקונים, ימשך חשש הקיפוח לעמוד בעינו עוד זמן רב לאותם קיבוצים החתומים כבר עם המינהל על "חוזה חכירה לקיבוץ" בנוסח שנדון בפנינו", קבע בית הדין.

את התובע ייצגו בתיק עוה"ד מאיר פורגס ואפרת כראזי ממשרד ש. בירן ושות'. עורכי הדין שייצגו את התובעים ציינו כי לאורך כל ההתדיינות, הפעילה המדינה את כל כובד משקלה למנוע דיון בבית הדין לחוזים אחידים בנוגע לתוקפן של תניות מגבילות בחוזי החכירה של המינהל, אולם הניסיון הזה לא צלח ומשנדחתה טענה זו, מציינים עורכי הדין, טענה המדינה כי בין המינהל לקיבוצים נוהל מו"מ, אשר קיומו שולל את הטענה לקיום תנאים מקפחים. אלא, שכאמור פסק בין הדין כי החוזה הוכתב לחוכרים וכלל לא קוים איתם מו"מ על תנאיו והתניותיו.

יו"ר גרנות, איציק בדר, אמר בתגובה לפסיקת בית הדין כי "ההחלטה עשויה לפתוח פתח לרפורמה קרקעית אמיתית שתביא להסדרת זכויות החכירה של החקלאים והקיבוצים על אדמותיהם", כדבריו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#