"ברעידת אדמה גדולה גם המבוטחים עלולים למצוא עצמם ללא כיסוי" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ברעידת אדמה גדולה גם המבוטחים עלולים למצוא עצמם ללא כיסוי"

מנכ"ל סוכנות ביטוח: "בבתים משותפים עלול להיווצר מצב בו לחלק מהדיירים לא יהיה כסף לבנות את הבית מחדש"

22תגובות

<<אסון הכרמל ובעיקר תשדירי ההפחדה המזהירים מפני רעידת אדמה בישראל משאירים את הציבור מבולבל ונבוך. מצד אחד זה נחמד להטיף לציבור ליזום פרויקטים של תמ"א 38 (תוכנית ארצית לחיזוק מבנים), ואולם למעט באזורים מצומצמים (במיוחד בתל אביב), יזמים לא בדיוק מציפים את התושבים בפניות לפרויקטים כאלה, ומעבר לכך יש מומחים שמפקפקים ביעילות החיזוקים המבוצעים במסגרת התמ"א בעת רעידת אדמה. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על הדירה שלנו הוא ביטוח, אלא שבדיקה שערכנו מעלה שגם הביטוח לא מבטיח שום דבר.

מי שלוקח משכנתא נדרש על ידי הבנק לבטח את דירתו כחלק מהתהליך, אם באמצעות הבנק או באופן פרטי. לכן, כבר כיום חלק גדול מהדירות מבוטחות במסגרת המשכנתא, ולכאורה בעליהן יכולים לישון בשקט - בעת צרה חברת הביטוח תעזור. לא רבים מתעמקים במהות הביטוח. רוב רוכשי הדירות טרודים בסכומי המשכנתאות שהם צריכים לקחת, במסלולים השונים ובהחזרים החודשיים, ולא מקדישים זמן רב כדי לעיין באותיות הקטנות של פוליסת הביטוח. אז מה כתוב בה בעצם? "אנחנו מבטחים את עלות ההקמה מחדש של המבנה. אם הבית נשרף וצריך לבנות אותו מחדש בעלות של מיליון שקל, ביטוח נכון צריך לכסות את המיליון שקל", משיב אודי שושני, מנכ"ל סוכנות שקל-שושני מקבוצת הפניקס, שמתקן טעות נפוצה בקרב רוכשי דירות: "אנשים חושבים שהביטוח מכסה רק את יתרת חוב המשכנתא לבנק, כך שאם הדירה נשרפת ונשאר חוב לבנק בסכום של מאה שקל, הביטוח יכסה רק אותו, ואולם הדבר אינו נכון. הביטוח אינו קשור ליתרת החוב".

ואולם, לדברי שושני, יש אי-בהירות נוספת וחשובה יותר שמציקה למבוטחים: מדוע אם יש לי דירה בשווי 2 מיליון שקל הביטוח הוא רק בסכום של מיליון שקל? התשובה לכך נעוצה במרכיבי השווי של הדירה: המבנה ושווי הקרקע. "אני מבטח את מרכיב המבנה, את הבנייה מחדש ולא את ערך הקרקע", מסביר שושני. "לכן היקף הביטוח נמוך משווי הדירה בשוק. בגלל שעלות הבנייה דומה בכל הארץ ומרכיב הקרקע מנוטרל, עלות הביטוח יכולה להיות דומה בתל אביב ובבאר שבע". במלים אחרות - אין טעם לבטח את מרכיב הקרקע בדירה, משום שהיא תישאר גם לאחר הריסת הבניין.

דבר נוסף שצריך לדעת הוא שהביטוח דרך הבנקים לא מכסה את תכולת הבית ולא ביטוחי צד ג', מה שאומר שאם פרצה שריפה בדירה שלכם, שפגעה בדירות נוספות בבניין, אין לכך ביטוח. הבעיות פתירות באמצעות רכישת ביטוח משלים שמכסה תכולה וצד ג'.

בעבודה שנעשתה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, המייעצת לראש הממשלה בנושאי מדיניות כלכלית, העריכו הכלכלנים כי כ-55% מהדירות בארץ מבוטחות מפני אסונות: ההערכה היא כי כ-400 אלף דירות מבוטחות נגד רעידות אדמה באמצעות בנקים למשכנתאות וכ-700 אלף דירות מבוטחות נגד רעידות אדמה באופן ישיר על ידי חברות הביטוח.

דרך חתחתים עד לבית החדש

העקרונות התיאורטיים של הפוליסה לביטוח המשכנתא הם טובים וחשובים. ואולם מתברר שעבור רוב האוכלוסייה מימוש העקרונות האלו הוא בעייתי עד כדי בלתי אפשרי, והמערכת כיום אינה נותנת תשובה ברורה לשאלה כיצד לממש את ההגנות שמספק הביטוח.

הדברים נכונים בעיקר לאוכלוסייה המתגוררת בבתים משותפים בבנייה רוויה. לגבי אלה שמתגוררים בצמודי קרקע - וילות וקוטג'ים - אם אלה יישרפו או ייחרבו, ברוב המקרים בעליהם יוכלו להשתמש בכספי הביטוח על מנת לבנותם מחדש באופן עצמאי.

בבנייני מגורים הסיפור שונה. "בעת אסון, חברת הביטוח משלמת עבור בנייה מחדש של הנכס, לפי קצב התקדמות הפרויקט", מסביר שושני. "אבל בבתים משותפים לחלק מהדיירים אין משכנתא ואין ביטוח ועלול להיווצר מצב שלא יהיה להם כסף לבנות את הבית מחדש".

ניתן להניח, שבבנייני מגורים חדשים רוב הרוכשים מבוטחים במסגרת המשכנתא. בבניינים ישנים יכול בהחלט להיות שלחלק מהדיירים, במיוחד אלה שרכשו את הדירות לפני עשרות שנים, אין משכנתא וביטוח, ולכן מצבם, מדרך הטבע, קשה הרבה יותר. בבניינים כאלה ימצאו את עצמם הדיירים המבוטחים עם כסף ביד להקמה מחדש של דירתם, אולם ללא יכולת אמיתית לבנות אותה, משום שלא ירצו ולא יוכלו לבנות גם את הדירות של מי שלא היה מבוטח ושבידיו אין הון להקמת הדירה שלו. כיום אין שום מענה לבעיה הבסיסית הזו.

גם בתסריט האופטימי, שבו כל דיירי הבניין מבוטחים, יכולות להיווצר בעיות לא פשוטות. ראשית, הדיירים יצטרכו לגייס משאבים כספיים כדי להתגורר בשכירות למשך כמה שנים עד לבניית הבניין החדש. כיוון שפוליסות הביטוח מכסות בדרך כלל רק שכר דירה לתקופה של חצי שנה עד שנה בלבד, לפי ערך דירה דומה לזו המבוטחת, מדובר בעלויות גדולות שהדיירים יתקשו לעמוד בהן. נפגעי קריסת חברת חפציבה למשל, דיווחו שהנטל הכבד הזה הפר לחלוטין את המאזן הכלכלי המשפחתי והכניס אותם לחובות כבדים.

צילום: איציק בן מלכי

בנוסף קיימת בעיה מעשית גדולה מאוד בהקמה מחדש של בניין. השכנים במקרה זה מתאגדים במעין קבוצת רכישה, שהקרקע נמצאת בבעלותה, והיא צריכה להקים את הדירות שלה. אלא שבקבוצת רכישה הנטל הכלכלי על החברים מחולק בין היתר לפי שווי הדירות בתום הפרויקט, ואילו הביטוח אינו מתייחס לנתונים כמו קומה, כיווני אוויר ונתונים אחרים שיש להם השלכות ישירות על שווי הדירות. לא מן הנמנע, שבין השכנים יימצאו חלק שינסו "לשפר עמדות" במסגרת הבנייה מחדש. מעבר לזה, יש להניח כי מהר מאוד יצוצו חילוקי דעות וסכסוכי שכנים ותיקים שיעכבו את הקמת הבניין, אלא אם כן ינהל את הבנייה גוף מקצועי בעל סמכויות לקבל החלטות באופן עצמאי.

דרושה הסדרה חוקית כוללת

בעיית הבנייה המשותפת מוכרת ואף הועלתה במסגרת העבודה שהוכנה במועצה הלאומית לכלכלה בנושא היערכות פיננסית לרעידות אדמה בישראל. בינתיים יש רק המלצות כיצד ניתן להקל עליה.

מה עושים? משלמים. במסגרת הביטוח יש אפשרות להרחבה שלו עד השווי הריאלי של הדירה - כלומר השווי של המבנה והקרקע - ובכל שנה בעת חידוש הפוליסה אפשר לעדכן מחדש את שווי הדירה לפי השוק. שושני מספר כי בעקבות האסונות וההפחדות, יש עלייה בביקושים לביטוחים מסוג זה.

לדברי שושני, "ברכישת פוליסה מלאה במקרה שיש נזק ואי אפשר להקים את הבניין, חברת הביטוח תשלם למבוטח את מלוא שווי הנכס בשוק החופשי ותקבל לבעלותה את הנכס, שבעקבות האסון הוא בעיקר הקרקע וזכויות הבנייה עליה". כך למעשה נגאל המבוטח מייסורי הבנייה מחדש של הבניין ויכול לרכוש לעצמו דירה אחרת ולהישאר בלי חוב לבנק. לדברי שושני, עלות פוליסה מורחבת כזו גבוהה במאות שקלים בודדות בשנה בלבד מהפוליסה הסטנדרטית.

ומה נאמר בעבודה של המועצה הלאומית לכלכלה? שם עלו על הבעיה הגדולה של הימצאות שכנים לא מבוטחים שלא יוכלו להקים את דירתם, ולכן ימנעו גם מהדיירים האחרים לבנות את הבית. המועצה ממליצה לפעול בשני מישורים: הסדרה חוקית מיידית של הזכויות בקרקע במקרה של רעידת אדמה, באופן שיאפשר לדיירים לשקם את ביתם גם ללא הסכמה של כלל הדיירים; ותוכנית שבמקרה אסון תבטיח להעמיד משכנתאות במהירות ובזול.

על פי המועצה הלאומית לכלכלה ייתכן מצב קיצוני בו בעקבות אסון, האיתנות של חברות הביטוח, שיצטרכו לשלם גם את ביטוח החיים והבריאות בנוסף לביטוחי הדירות, מוטלת בספק והן ייהפכו לחדלות פירעון. להערכת המועצה הלאומית לכלכלה מצב זה עלול להתממש במקרה של רעידת אדמה קשה שתפגע בישראל, ואשר נזקיה יהיו יותר מ-10 מיליארד דולר; להערכת המועצה, בנזקים עד 10 מיליארד דולר יכולות חברות הביטוח לעמוד.

"מכאן שברעידת אדמה גדולה מאוד גם המבוטחים עלולים למצוא את עצמם ללא כיסוי ביטוחי ומצבם יכול להיות גרוע משל אזרחים לא מבוטחים. זאת משום שהאזרחים המבוטחים עושים זאת בדרך כלל במסגרת נטילת משכנתא ורעידת האדמה תשאיר אותם ללא ביטוח, ללא בית אבל עם חוב לבנק. במצב קיצון המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר", מדגישה המועצה הלאומית לכלכלה.

איור: מרינה זלוצ'ין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#