דו"ח של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר מגלה כי בעשור החולף נוספו בישראל 2 מיליון מ"ר של שטחי מסחר - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר מגלה כי בעשור החולף נוספו בישראל 2 מיליון מ"ר של שטחי מסחר

בחברה טוענים כי מדובר ב"גידול חסר פרופורציות" ביחס ליכולות הצרכנים ולמספרם

2תגובות

<<"עשור של סופרמרקטים" - כך מסכמת חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר את העשור האחרון. ממסקנות דו"ח לסיכום העשור שהוציאה החברה עולה כי הגידול בשטחי המסחר בשנים האחרונות נובע במידה רבה מתוספת שטחי סופמרקטים, כתוצאה מהתחרות הקשה שבין הרשתות הוותיקות לבין עצמן ולכניסת רשתות חדשות לענף.

בנוסף כותבי הדו"ח מזהירים כי מדובר בגידול חסר פרופורציות ביחס ליכולות הכלכליות של הצרכנים, וכי הדבר עלול לגרום לבעיות קשות לרשתות השיווק.

בעשור האחרון נוספו כ-40 אלף משקי בית חדשים, ולעומת זאת הוקמו בממוצע שטחי מסחר על כ-210 אלף מ"ר. במחוזות חיפה והצפון נרשמה התוספת המשמעותית של שטחי מסחר ביחס לאוכלוסייה. במחוז חיפה נוספו על כל משק בית 3.2 מ"ר של מסחר, במחוז הצפון 2.5 מ"ר ובמחוז תל אביב 2.2 מ"ר. בירושלים היה הגידול הנמוך ביותר - תוספת של 1.3 מ"ר לכל משק בית חדש. יחס כמעט מאוזן בין קצב גידול האוכלוסייה לגידול במסחר.

אם מפלחים את הנתונים לתחום המזון ו"לא מזון" (אופנה, בתי קפה וכדומה) עולה כי תחום המזון, שהביא לפתיחה מואצת של סופרמרקטים חדשים, הוא שגרם לעלייה בשטח המסחר. כך למשל תחום הלא מזון צמח במחוז תל אביב ב-5% בעשור האחרון, ולעומת זאת תחום המזון צמח ב-33% ובמחוז ירושלים נרשמה ירידה בפיתוח שטחי מסחר מסוג לא מזון של כ-9%, לעומת עלייה של כ-33% בשטחי המזון.

"הרשתות הפרטיות מיצו את עצמן"

הגידול בפריפריה נובע מהוואקום שנוצר באזורים אלה לאורך השנים כתוצאה ממיעוט בנייה של שטחי מסחר, לעומת ריבוי הבנייה במרכז בעבר, ובנוסף - הרוויה והתחרות הגדולה בין הקניונים, מרכזי הקניות השכונתיים והפאוור סנטרים במחוז תל אביב והמרכז ומיעוט הקרקעות לעומת הפריפריה, שעליהם ניתן לפתח פרויקטים חדשים.

"הגורם שהוסיף לגידול הזה היה ההתפתחות של הרשתות הפרטיות כמו חצי חינם, כמעט חינם ורמי לוי", מסביר תמיר בן שחר מצ'מנסקי בן שחר. "החברות האלה פתחו עשרות סניפים, הן 'השתוללו' והתחום הזה לדעתי מיצה את עצמו, כלומר, יש מספיק מ"ר לכל משק בית. מספר המטרים שנוצרו בסופרים גדול בהרבה מהגידול בשכר ובכוח הקנייה, מה שצפוי להביא לנפילה של רשתות נוספות בעשור הבא - כמו שקרה עם קלאב מרקט בעשור הקודם".

בעשור האחרון נוספו יותר מ-2 מיליון מ"ר, ובמונחים של כושר קנייה מדובר בבנייה של כ-5 מ"ר מסחרי לכל משק בית שנוסף. ב-2000 לכל משק בית היה 3.2 מ"ר מסחרי כיום יש 3.6 מ"ר. אך נתונים אלה אינם מעידים בהכרח על התעשרות הרשתות הקמעוניות. בגלל הריבוי בשטחי מסחר ירד הפידיון למ"ר, כלומר ההכנסה שהרשתות מפיקות מכל מ"ר בחנות ירדה בכ-10% בעשור האחרון.

וכמה הוציאו הצרכנים ברשתות? ב-2000 הוציאו משקי הבית על תצרוכת קמעונית כ-6.8 מיליארד שקל וב-2010 עלתה ההוצאה לכ-8.8 מיליארד שקל. הנתונים מתעתעים, שכן בחלוקה למספר משקי הבית מדובר בירידה בהוצאה המשפחתית החודשית הממוצעת מכ-3,600 שקל ל-3,250 שקל. מפילוח כושר הקנייה לפי תחומים עולה כי כוח הקנייה נחלש בכ-33% ו-20% בהתאמה במחוז חיפה והצפון. "מחוז חיפה הוא הבעייתי בענף הסופרמרקטים", טוען בן שחר. "משמעות הירידה בכוח הקנייה בחיפה היא שכל מ"ר שבתחילת העשור הניב שקל, מניב כיום 66 אגורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#