"רק איחוד של משרדי הפנים והשיכון יפתור את מצוקת הדיור; הקטסטרופה היום לא פחות גדולה משנות ה-90" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רק איחוד של משרדי הפנים והשיכון יפתור את מצוקת הדיור; הקטסטרופה היום לא פחות גדולה משנות ה-90"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: עליית מחירי הדירות - שואה חברתית ■ מינהל מקרקעי ישראל: תמיד יש פקק וחסמים ■ "יש פער שהולך וגדל בצורה ברורה בין השכר ומחירי הדיור; המרחק בין הזוג הצעיר לבין מספר חודשי עבודה כדי לרכוש דירה הולך וגדל"

37תגובות

"תהיה פה קטסטרופה חברתית אם לא נדע להפשיר קרקעות על מנת להוזיל מחירים ולטפל בביורוקרטיה הנוראית" - כך אמר היום שר הפנים אלי ישי בכנס פורום מקצועי לתכנון ובנייה והגדלת היצע הדיור.

מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, כינה את עליית מחירי הדירות כשואה חברתית. "אתמול הייתי בדיון אצל ראש הממשלה בנושא סבסוד שמכנתאות והוא אמר שזה נראה כמו שואה חברתית. גם שכבת הביניים שעמלה ומתפרנסת בכבוד מתקשה בנושא של הדיור". "צריך להסביר לכולם שיש בעיה לאומית בעת הזו. כל אחד בתפקיד שלו צריך להיות מודע לה ולקום כל בוקר ולשאול את עצמו איזה מאמץ הוא עושה כדי לפתור את זה", הוסיף מרדכי.

השר ישי, שנדמה כי אימץ את השקפתו של חברו למפלגה, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, הצהיר כי לא חשוב מה יהיו המחירים ולמרות שהוא רוצה לראות את הממשלה מאריכה ימים: "מה שמאיים על קיום הממשלה זה בעיית הדיור. אנחנו לא נוכל לעמוד מהצד אם לא יעבור החוק לסבסוד משכנתאות".

השר אטיאס התייחס לבעיות לתהליכי העבודה שצריכים להיטמע על מנת להשפיע על מחירי הדיור. הראשון הוא הרחבת השיווקים והתכנון של דירות קטנות, שהן זולות יותר. "צריך שאנשי התכנון לא יאשרו תוכניות שאין בהן מספיק דירות קטנות. יתרה מכך, תוכניות בתהליכים שהם מזהים שאפשר לגזור מהן דירות קטנות, צריך לעשות את זה. לראשי עיריות יש תפיסה מוטעית שדירות קטנות מביאות אוכלוסיה חלשה לעיר. זה נכון אולי לדירות קטנות משנות השישים. היום אין דבר כזה, יש ממ"דים ודירות ב-900 אלף שקל לא מיועדות לאוכלוסיה חלשה. ואם יש אוכלוסיה חלשה, מחויבותנו לעזור גם לה".

בנוסף, ביקש השר לקצר את ההליכים הביורוקרטיים של התכנון והבנייה על ידי שיטת עבודה במקביל ולא בטור. "התפיסה היא שעד שלא נבנה משהו מסויםף לא מאשרים תוכנית. יש תוכנית מאושרת אבל היא לא ברת ביצוע. משרד התחבורה לא עובד אצלנו ויש לו סדרי עדיפויות שונות משלנו. בראש העין יש תוכנית לבנייה של 14 אלף יחידות דיור שצריך להביא אותה לשולחן הוועדה לחסמים, ששם נותנים למשרד התחבורה תקציב ומחייבים לבנות את הכביש. אנחנו לא יכולים להכתיב למשרד התחבורה סדרי עדיפויות ולא עם כל תוכנית אפשר להגיע לוועדת חסמים צריך לבטל את השלביות".

בכנס שהתקיים במעלה החמישה ואורגן על ידי משרד הפנים, משרד השיכון והבינוי ומינהל מקרקעי ישראל, השתתפו אנשי תכנון מכל המחוזות בארץ במטרה לגבש רעיונות להסרת חסמים בקידום תוכניות. בכנס נאמו השרים הממונים ובכירי המשרדים ובסופו הם התקבצו לשולחנות עבודה עגולים.

ד"ר שוקי אמרני, המנכ"ל בפועל של משרד הפנים ולשעבר יו"ר ממונה מחוז מרכז, התייחס לבעיית חוסר התיאום בין המשרדים: "כל אחד מאיתנו שעוסק בנושא התכנון וגם לי אחרי שמונה שנים בוועדה מחוזית מרכז, ברור כי ללא שיתוף פעולה בין כל הגורמים יהיה קשה מאוד להניע תהליכים. כל אחד מהגופים עושה מאמצים אלא שהפתרונות רחוקים מלהשביע רצון".

"יש פער שהולך וגדל בצורה ברורה בין השכר ומחירי הדיור. המרחק בין הזוג הצעיר לבין מספר חודשי עבודה כדי לרכוש דירה הולך וגדל. זו מציאות בלתי נסבלת שאנחנו לא יכולים להרשות למדינה ישראל".

אמרני הגדיר את הכנס שמטרתו לנסות להבין איזה חסמים ישנם במערכת התכנון וליצור שולחנות עגולים של חשיבה משותפת שמהן יעלו רעיונות ובעיות לוועדת החסמים במשרד ראש הממשלה ושם לפתור אותם.

האדריכל דורון דרוקמן, מ"מ מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, הציג נתונים לגבי מספר יחידות הדיור הנידונות בוועדות המחוזיות בחמש השנים האחרונות. בסך הכל, נמצאות נקלטו לטיפול 212,515 אלף יחידות דיור, מתוכם 45 אלף במחוז מרכז ו-36 אלף במחוז תל אביב. כ-80% מהיחידות נמצאות לאחר שלב ההחלטה על ההפקדה, כלומר 169,672 יחידות דיור.

אבל המספרים האלה משקפים פוטנציאל כמעט תיאורטי של בנייה ובוודאי שלא מדובר על מלאי יחידות דיור שיבנה בטווח המיידי. "אם ניקח את כל היחידות, נגלה סדרת תנאים שהחוק מכתיב את המימוש שלהם בתוך חצי שנה וזה בלתי אפשרי. מוסד התכנון צריך לשאול את עצמו האם התוכנית בשלה מספיק כאשר צריכים להתממש הרבה תנאים כדי לקדם תוכנית", אמר דרוקמן.

מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, הדגים עם תוכנית אחת את הסחבת התכנונית במדינה. תוכנית מיועדת ל-4,000 יחידות דיור להרחבת קרית ביאליק שהתכנון שלה החל ב-1998 וב-2001 היא אושרה בוועדה המקומית של מטה אשר וב-2003 הגיע לוועדה המחוזית מחוז צפון אבל בגלל שינויים במחוזות היא עברה למחוז חיפה והתכנון החל שוב שם. ב-2007 הוחלט להפקיד אותה בתנאים: תיאום מול מרד החינוך, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, חברת חשמל, מע"צ ואחרים.

"אין פלא שרוב התוכניות נמצאות בשלב של תנאים להפקדה. אם יש תפקיד לממשלה ולוועדה המחוזית - זה להביא את כל התנאים לאישור. לא כתוב בחוק התכנון והבנייה שלמשרד התחבורה יש זכות וטו על תוכניות ולמשרד אחר יש שהות של שלוש שנים לדון בהן", אמר ביבי.

"בסופו של דבר, מחירי הדיור עולים ואין היצע קרקעות ראויות לבנייה. היכולת שלנו לשווק קרקע מתחילה בתכנון המפורט. לא כל קרקע המתוכננת מגיעה לשוק כי תמיד יש פקק וחסמים. אחרי התכנון יש הסדרי פיתוח עם רשויות מקומיות. לא כל תוכנית מתגבשת לקרקע ברת מימוש".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#