מנהל מינהל מקרקעי ישראל: אין היום מספיק תוכניות מאושרות ובטח לא באזורי ביקוש - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהל מינהל מקרקעי ישראל: אין היום מספיק תוכניות מאושרות ובטח לא באזורי ביקוש

יו"ר מרכז הבנייה: "ללא תוכנית ארוכת טווח מתוך מדינת ת"א לקריות ועד ירוחם - נחזור לתוכנית החלוקה"

תגובות

מסע השיווקים שהחל מינהל מקרקעי ישראל בראשית השנה יסתיים אם לא יהיה תכנון ארוך טווח. עובדה זו אינה חדשה אבל היא היתה הנושא המרכזי בו עסק מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, בכנס "ישראל 2021".

 

"יש כמה מכשלות להוציא קרקע לשיווק, הראשונה זה באמת התכנון - אין מספיק תוכניות מאושרות בטח לא באזורי ביקוש, על מנת לספק את כל הביקוש. יש לנו מספר דוגמאות לכך. כך קרה לפני 4 שנים שרצינו לתכנן אלפי דירות במודיעין אבל המועצה הארצית עצרה אותנו כי חשבה שיש להתמקד בעיר לוד. מי שרואה היום את המצב במודיעין יודע מה קורה. גם ראשי הערים מציבים בפנינו מכשלה, כשהם טוענים שעל כל אזרח העיריה מפסידה כסף רב, ולכן מעדיפים להשקיע בדירות גדולות. היום קיימת תופעה שרוב הדירות המתוכננות הן מ-5 חדרים וצפונה, מה שמקטין את מלאי הדירות כי על אותו שטח נתון ניתן לתכנן יותר".

מנהל מינהל מקרקעי ישראל ביקר גם את מדיניות התכנון של של תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) שבאה להגדיר יעדי פיתוח ותכנון לשנים הבאות. עם זאת סבור ביבי, כי מדיניות זו אינה תואמת את המצב בשטח. "יש מקומות מסוימים שהתמ"א מיצתה את עצמה למרות שהיתה אמורה להספיק לטווח ארוך יותר. לצערי, התכנון ארוך הטווח לא התחבר בין ההיצע שיכולים להעמיד בשוק. בסופו של דבר, כשמנסים לתרגם את התמ"א לתוכניות מפורטות, אז רואים שאין התאמה, התכנון חייב להיות גמיש יותר".

 

הביקורות על תוכנית המתאר הארצית נשמעו מכל חברי פאנל הנדל"ן. "תוכנית המתאר הארצית נקבעה על בסיס של דימוי וקבעה באזורים הללו תגורו ובאזורים הללו לא תגורו, בלי לחשוב מה קורה בפועל", הסביר פרופ' דני צ'מנסקי מהטכניון, יו"ר צ'מנסקי בן-שחר, "בסקר שנעשה לפני כ-15 שנה, הסקר היחיד שנעשה בנושא, הסתבר כי 94% מכל הבקשות לשינוי ייעוד כולל נעשו בשטחים פתוחים וציבוריים אושרו ועברו לבסוף היתרי בנייה. כלומר, אפשר לצבוע מפות ולקבוע תוכניות, אך בסופו של תהליך ארוך ומייגע צריך שיהיה תיאום בין התוכניות".

פרופ' א לי שטרן , גיאוגרף ומתכנן באוניברסיטת בן גוריון, העיר לעניין תמ"א 35 שעסקה בנושא פיזור המרכז, ולא במונחים של תכנון אזורי אינטנסיבי. "במעלות למשל, לא נבנו יחידות דירות בשנים האחרונות, ערך הקרקע הוא שלילי. כך גם לא בטירת הכרמל, ולא באור עקיבא למרות הביקושים הגבוהים. צריך לתכנן לא ל-9-10 השנים הבאות אלא לטווח ארוך יותר. הבעיה כיום היא שעד שתוכנית מאושרת הזמן כבר שינה את אופק התכנון".

יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, היה חריף יותר ודיבר על החשיבות לתכנן גם למגזר הערבי. "יש ויכוחים איך יראו גבולות המדינה ושמדברים על תכנון ארוך טווח יש לקחת בחשבון מאפיין שבו יש מדינה יהודית ציונית עם מיעוט גדול מאד של ערבי ומוסלמי שלא מקבל חלק גדול ממה שהליבה מקבלת, משום בחינה. אם לא תהיה תוכנית ארוכת טווח מתוך מדינת תל אביב לקריות ועד לאשקלון וירוחם, אנו צפויים לחזור לתוכנית החלוקה של האומות המאוחדות.

"כיום הגליל מתרוקן בהדרגה מבחינת כמות האוכלוסיה היהודית המתגוררת, וכך גם הנגב. אם לא תהיה מדיניות שתעביר את האוכלוסיה הזו לנגב ולגליל ולדאוג להם לתעסוקה ותחבורה, נמצא את עצמנו בגבולות מדיניות החלוקה".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#