הבעלים לשעבר במתחם רמז דורשים נתח: תובעים את עיריית ת"א ב-137 מיליון שקל - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבעלים לשעבר במתחם רמז דורשים נתח: תובעים את עיריית ת"א ב-137 מיליון שקל

העירייה מכרה את המגרש ב-353 מיליון שקל; בין 69 התובעים: ח"כ שי חרמש

6תגובות

תביעה בסכום של 137 מיליון שקל הוגשה השבוע נגד עיריית תל אביב בגין מכירת מתחם רמז, לאחר שהקרקע הופקעה בעבר לצרכי ציבור. הסכום שנקבע הוא חלק מהתמורה שקיבלה עיריית תל אביב כשמכרה לפני מספר חודשים את מתחם רמז לחברת קנדה ישראל ואקרו נדל"ן תמורת כ-353 מיליון שקל, לבניית דירות יוקרה.

את התביעה הגישו 69 תובעים המיוצגים על ידי עו"ד משה קמר, ומרביתם יורשיהם של מי שהיו חברי אגודת המעביד - אגודת התחבורה שקדמה לחברת דן, שנמנתה על בעלי הקרקע. התביעה מפרטת את חלקו של כל רוכש ויורש בחלקה. בין התובעים נמנים ח"כ שי חרמש התובע סכום של 1.651 מיליון שקל, אחיו, פרופ' רן חרמש התובע סכום דומה ופרופ' אברהם עוז מאוניברסיטת תל אביב התובע סכום של 2.3 מיליון שקל.

תחילתה של הפרשה ב-1939. כחלק מהליך גאולת הקרקע רכשו הקרן הקיימת לישראל ואגודת המעביד חטיבת קרקע בשטח של כ-76 דונם בתחומו של הכפר הערבי סומייל. עוד קודם לכן, בשנת 1931 יזמה העירייה שתי תוכניות בניין עיר לצורך בנייה בצפון תל אביב והתוכניות אושרו בתחילת שנות ה-40', שבמסגרתן שונה ייעוד הקרקע לבנייה למגורים.

בעקבות אישור התוכנית התקיימו מגעים בין העירייה לאגודת המעביד לצורך חלוקת חטיבת הקרקע למגרשי בנייה והקצאת השטחים הציבוריים, ובכללם שטח להקמת "גימנסיה הרצליה" ו"מוסך דן" בצפון. במסגרת המגעים דרשה העירייה מהאגודה להקצות לה שטח בשיעור של 27% מחטיבת הקרקע שבבעלותה ללא תשלום עבור מוסדות הציבור. בשנת 1945 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר העברת שטח של כ-20 דונם "חינם אין כסף", ובלבד שהקרקע תשמש למטרות דרכים, שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים לבניינים ציבוריים. בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, קיבלה העירייה לבעלותה את השטח והיא רשמה אותו בשמה.

כבר בראשית שנות ה-80' בחנה העירייה אפשרות לשנות את ייעוד חלק מהקרקע שקיבלה לייעוד ציבורי לייעוד לבנייה למגורים. לאחר בדיקה שבוצעה בזמנו, הגיעה העירייה למסקנה כי שינוי הייעוד יחייב אותה להחזיר אותו לבעליו המקוריים או לשלם להם פיצויים בעדו ולכן החליטה שלא לשנות את הייעוד. אבל היה מדובר בעניין של זמן בלבד. בשנת 1997 כבר פעלה העירייה לשנות את ייעוד חלק מהקרקע מדרך ושטח ציבורי פתוח לשטח לבנייני ציבור לצורך הקמת "מרכז קהילתי ארלוזורוב". שינוי זה נועד להכשיר את הקרקע, כאשר ב-2002 יזמו העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הכנת תוכנית מגורים במרכז הקהילתי. התוכנית שינתה ייעוד של מגרש בשטח של 1.7 דונם מאחורי גימנסיה הרצליה למגרש מיוחד המיועד להקמת מגדל מגורים שיכלול 108 דירות ב-30 קומות, גובה שלא יעלה על 114 מטר.

עוד במהלך הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית, העלתה הוועדה ספק באשר לזכותה של עיריית תל אביב להוסיף ולהחזיק במגרש המיוחד וטענה כי שינוי הייעוד עלול לגרום להחזיר את הקרקע לבעליה המקוריים. העירייה, שנדרשה להגיב לאפשרות זו השיבה לוועדה המחוזית, השיבה כי "חוות דעתנו המשפטית היא כי העירייה רכשה קרקע בעלות מלאה באופן המאפשר לה לשנות את ייעודו ומבלי שתהא עליה חובה להחזירו לבעליו המקוריים. הננו סבורים כי לאור המצב המשפטי הנהוג היום, הסיכוי שהעירייה תידרש להשיב את הקרקע עם שינוי הייעוד הינו נמוך ביותר ואף קטן עוד יותר נוכח העובדה כי התקבולים מהפרויקט ייועדו לצרכים ציבוריים. כל השבה אחת, תחייב את הבעלים המקורים לשלם לעירייה את מלוא ההשבחה בגין הקרקע". את הדברים מסרה בדצמבר 2007 עו"ד אורנה אחרק-פרלוק ששימשה סגן בכיר ליועץ המשפטי לעירייה במכתב שהעבירה ליו"ר הוועדה גילה אורון. בעקבות עמדה זו של העירייה אושרה התוכנית ב-2009.

בדצמבר 2009 פירסמה העירייה מכרז למכירת כל זכויותיה במגרש. בהערכה שמאית שנערכה על ידי שמאי המקרקעין מטעם העירייה הוערך כי היקף ההכנסות הצפוי לעירייה משיווק המגרש, לרבות היטל ההשבחה הצפוי, הוא סכום של כ-147 מיליון שקל. בפועל מכרה העירייה את המגרש, במארס 2010, בסכום של 353 מיליון שקל כולל מע"מ.

עו"ד משה קמר המייצג את בעלי הקרקע והיורשים, טוען כי בהעדר אפשרות לקבל את המגרש חזרה, זכאים התובעים לקבל את חלקם היחסי. עו"ד קמר מסתמך בדבריו על הוראות 195-196 לחוק התכנון והבנייה של עשיית עושר ולא במשפט. "הקרקע הועברה לעירייה בכפייה לשימוש מטרות ציבור בלבד. אין ספק כי הבעלות בחלקה נרשמה על שם העירייה, אבל בעלות זו היתה על תנאי, שהקרקע תשמש לייעודה - לייעוד הציבורי, לא לייעוד פרטי ולכן לא היתה רשאית למוכרו לצד שלישי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#