תושבי רמות השבים לא יפוצו על שטח שהעבירו למועצה האזורית דרום השרון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושבי רמות השבים לא יפוצו על שטח שהעבירו למועצה האזורית דרום השרון

בעלי הקרקע דרשו פיצוי בגובה 18 מיליון שקל בטענה כי העברת הקרקע נכפתה עליהם ■ שופטת בית המשפט המחוזי לוד: "אין מדובר במכר כפוי. התובעים הפיקו תועלת מן ההסכם"

רמות השבים
גוגל סטריט ויו

סכסוך קרקעות שנמשך כחמש שנים, בין בעלי קרקעות מרמות השבים למועצה האזורית דרום השרון, סביב חטיבת קרקע בגודל של 3.5 דונם שהועברה בין הצדדים בשנות ה-90 – הסתיים בהפסד לבעלי הקרקע המקוריים שדרשו פיצוי בגובה 18 מיליון שקל, בטענה כי העברת הקרקע נכפתה עליהם. ההחלטה ניתנה באחרונה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, איריס רבינוביץ' ברון.

התביעה הוגשה לאחר שלטענת בעלי הקרקע המקוריים המועצה האזורית לא ניצלה את הקרקע למטרות ציבוריות וביקשה למכור את חלקה לכל המרבה במחיר, ולאחר שלטענתם הם לא זכו לקבל תמורה בגין העברת הקרקע.

התביעה, שהוגשה הן נגד המועצה האזורית דרום השרון והן נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון, עוסקת בהסכם שנחתם בין הצדדים בנוגע לשניים מתוך חמישה מגרשים שבשטחם ניתן היה להקים בתי מגורים. העברת שני המגרשים בוצעה בתמורה לתוכנית איחוד וחלוקה שאיפשרה לבעלי הקרקע להגדיל את זכויות הבנייה שלהם על יתרת המגרשים שבבעלותם.

מהלך זה התרחש בתחילת שנות ה-90, כשלימים (במסגרת המהלך לצמצום הרשויות המקומיות בישראל) בוטלה ב-2004 המועצה המקומית רמות השבים ואוחדה עם המועצה האזורית דרום השרון. במשך השנים התגלעו מחלוקות כספיות בין המועצה האזורית לבין התושבים בנוגע להיקף הוצאות הפיצוח במתחם ותשלום היטל ההשבחה בו. עם זאת, מחלוקות אלו נפתרו בהסכם פשרה שנחתם ב-2007 בין הצדדים, ונועד לסיים את כל המחלוקות והתביעות ההדדיות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

התביעה הנוכחית הוגשה לאחר שב-2013 החלה המועצה האזורית בהליכים למכירת המגרשים. בתביעה נטען כי המועצה מנועה מלמכור את המגרשים הללו ולגרוף רווחים לכיסה, שכן דה פקטו מדובר היה בהליך הפקעת קרקע. בין השאר נטען בהקשר זה כי "העברה זו נעשתה כתנאי לפיצול המקרקעין ורישום החלקות החדשות במסגרת תוכנית לאיחוד וחלוקה, ולאחר שגם הובהר לבעלי הקרקע כי ככל שלא יסכימו להענקת המתנה יופקו בכל מקרה 40% משטחי הקרקע לצרכי ציבור ללא כל פיצוי".  

עם זאת, שופטת ביהמ"ש המחוזי, איריס רבינוביץ' ברון, דחתה את תביעת בעלי הקרקע וציינה כי מהתמונה שעלתה בהליך המשפטי עולה כי מי שיזם את העברת הקרקע היו דווקא התובעים וכי סביב המהלך התנהל משא ומתן כמה שנים. לכן, לא ניתן לראות במהלך זה כהפקעה.

זאת ועוד, רבינוביץ' ברון ציינה כי המהלך שבוצע בקרקעות שנותרו בידיהם, איפשר להם להגדיל את אחוזי הבנייה ובכך השביח את ערך הקרקע שנותרה בבעלותם – כך שלא ניתן לראות בעסקה זו כעסקה שבה לא התקבלה תמורה. "לסיכום, הגעתי לכלל מסקנה כי אין המדובר במכר כפוי וכי התובעים הפיקו תועלת מההסכם, ולכן קיבלו תמורה לחלקות שהועברו על ידם לרמות השבים".

עו"ד ליטל ברששת
רותם שביט

עורכי הדין אמיר ויתקון וליטל ברששת ממשרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון, שייצגו את המועצה האזורית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מסרו בתגובה: "אנו שבעי רצון מהחלטת בית המשפט שקיבל את עמדתנו, לפיה על אף שההסכם הוגדר כ'מכר ללא תמורה', בפועל קיבלו התובעים תמורה מלאה, ראויה והוגנת בעד העברת החלקות למועצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#